כך איבדה ישראל את תמיכתה המוסרית של בריטניה במלחמה בעזה

המכה שספגה ישראל השבוע מאחת מבעלות הברית האחרונות שלה היא חמורה. שר החוץ של בריטניה, דייוויד לאמי, בחר לפרסם בפומבי במהלך דיון בפרלמנט חוות דעת משפטית שהוכנה בחודשיים האחרונים, שהשורה התחתונה שלה היא כי קיים "סיכון ברור... שנשק בריטי מסוים שיישלח לישראל ישמש כדי לבצע או לסייע בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי" ברצועת עזה. לפיכך, הודיע לאמי, תשעה בריטניה את רישיונות היצוא של 30 רכיבים וכלי נשק מהיצוא הביטחוני השוטף שלה לישראל.

● כולם דיברו על איזה נשק בריטניה לא תספק יותר לישראל. ההפתעה חיכתה במקום אחר
● כותרות העיתונים בעולם | הסעודים מנסים לקדם הפסקת אש, ולמה האיראנים עדיין לא תקפו?

קודמו בתפקיד, דיוויד קמרון, גנז את חוות הדעת המשפטיות הפנימיות שהוכנו בנושא. הממשלה השמרנית הקודמת עמדה בהבטחותיה להתייצב לצד ישראל, והוכיחה זאת בשורת צעדים. זו הנוכחית, ממשלת לייבור שהושבעה ביולי האחרון, מיהרה יחסית לצרף עוד לבנה לחומת האי-לגיטימיות שהולכת ונבנית סביב ישראל בשל המלחמה בעזה. אל צווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ואל צווי המעצר המבוקשים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הצטרפה אתמול מסקנה נחרצת של משפטני הממשלה הבריטית, לא פחות, שמשמעותה היא כי יש "סיכון ברור" לפשעי מלחמה ישראליים בעזה. בכך, הבריטים התנערו פומבית מתמיכה מוסרית במלחמה הישראלית הנוכחית.

מטוסי ה־F-35 יוחרגו

הממשלה הבריטית ניסתה בכל כוחה ללכת בין הטיפות. השר עצמו אמר כי הוא מודיע על הצעד ב"צער", הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והבהיר כי לא מדובר באמברגו כולל, אלא ב"השעיה חלקית". הוא גם ציין כי מדובר ב-30 מתוך 350 רישיונות יצוא, למרות שלא ברור לאיזו תקופה היקף זה מתייחס. בתדרוכים מאחורי הקלעים מיהר משרד החוץ הבריטי להזכיר כי גם מרגרט תאצ'ר החליטה על השעיית יצוא ביטחוני גורפת יותר, ואפילו גורדון בראון עשה זאת בלחץ שותפיו הקואליציוניים ב-2009, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה.

 שערי עיתונים בבריטניה ביום ג' מדווחים על ההחלטה הבריטית להשעות כ-30 רשיונות יצוא נשק לישראל

גם גורמים ישראליים וגם גורמים בריטיים מיהרו להבהיר כי מבחינה צבאית לא מדובר ברעידת אדמה. מטוסי ה-F-35 יוחרגו מהאמברגו החלקי, ומה שייאסר ליצוא לישראל הם חלקים למטוסים אחרים, מסוקים ומל"טים ורכיבים הקשורים להכוונת הפצצות - כל מה שקשור למלחמה בעזה. רכיבים למטוסי אימון, או לספינות שלא קשורות למלחמה, ימשיכו לזרום כרגיל. ממילא, היצוא הביטחוני הבריטי לישראל הוא מינימלי, 1% בממוצע בשנים האחרונות, שהפך לפרומילים בלבד מאז המלחמה בעזה, וכולל בעיקר ציוד "הגנתי" כמו אפודי מגן וקסדות, לפי הדלפות עבר. "לא תהיה לכך השפעה על ביטחונה של ישראל", אמר הבוקר שר ההגנה הבריטי.

 הגרדיאן

אבל השורה התחתונה של ההחלטה הבריטית היא הרסנית לתדמית הישראלית. היא מאיידת את שאריות התמיכה הבינלאומית במלחמה בעזה, ומוסיפה עוד חוות דעת משפטית בנוגע לאפשרויות של ביצוע פשעי מלחמה. יותר מאשר אותם 30 רישיונות שהושעו, העובדה כי צוות משפטי בריטי ישב על המדוכה במשך כחודשיים, ויצא עם פסק דין שלפיו ישנו "סיכון ברור" לכך שישראל עוברת על החוק הבינלאומי, היא רוח גבית לכל מי שדורשים להפסיק את המלחמה וגם להעמיד לדין את האחראים בצד הישראלי. היא מצדיקה בדיעבד את כל אותן מדינות שהקדימו והפסיקו את אספקת הנשק לישראל לפני בריטניה.

החלשת עוצמת הברית

הבריטים יודעים היטב להתחמק מהחלטה כאשר הם רוצים לעשות זאת. הממשלה השמרנית שהוחלפה ביולי ידעה לעשות בדיוק זאת. אבל הממשלה הבריטית החדשה, למרות הצהרות תמיכה מצד ראש הממשלה קיר סטארמר, ומאבק פנים-מפלגתי נגד אלמנטים פרו-פלסטיניים שקראו להפסקת אש כבר מיומה הראשון של המלחמה, שינתה כיוון, והחלישה את עוצמת הברית שבין ישראל לבריטניה.

 הטיימס

סטארמר, שהשתתף כפרקליט בהליכים בבית הדין לשעבר ליוגוסלביה, משך את הערעור שהגישה הממשלה הקודמת לבית הדין הפלילי הבינלאומי, בנימוק ש"החוק הבינלאומי הוא יסוד הסדר", ואפשר לשופטים בו להכריע אם להוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון. לאמי הזדרז להודיע על חידוש העברת הכספים לאונר"א ברצועה.

יש לכך כמה סיבות פנימיות אפשריות. הלייבור עמדה בפני מרד פנימי בנוגע לתמיכה בישראל. בוחרי המפלגה הרבה פחות ידידותיים למדיניות פרו-ישראלית מהשמרנים, והמפלגה אף איבדה מחוזות בחירה למועמדים שרצו על הטיקט הפרו-פלסטיני. המרד איים להתלקח בוועידת המפלגה בהמשך החודש, ולאמי מיהר לנסות ולדכא אותו. חלק מהפוליטיקאים השמרנים בבריטניה האשימו ביום ג' בבוקר את הלייבור ב"מחווה מבישה שנועדה לפייס את השמאל הקשה בתוך המפלגה", ואת סטארמר בכך שהוא "שם את האינטרסים של המפלגה קודם, ואת אלו של בריטניה לאחר מכן".

 הפייננשל טיימס

כלי התקשורת הבריטיים, שסיקרו את ההחלטה בכותרות הראשיות שלהם, גם הקפידו לציין כי ההחלטה הבריטית "שוברת" את החזית המאוחדת שבריטניה וארה"ב הפגינו עד כה במשך יותר מעשרה חודשים בנוגע למלחמה הנוכחית, וגם לחזיתות האחרות שבהן ישראל נלחמת. ארה"ב הבהירה לבריטניה עוד לפני ההחלטה כי היא מתנגדת לאמברגו נשק כלשהו על ישראל, ואינה רואה הצדקה לכך. החזית הבינלאומית בהובלת ארה"ב ובריטניה, שהגנה על ישראל מפני מל"טים איראניים, נראית חלשה יותר ביום שאחרי ההודעה הבריטית. כיצד ניתן ביד אחת להגן על ישראל במחיר סיכון חיי אדם - וביד השנייה לרמוז שהיא מבצעת פשעי מלחמה. אולי ניתן, אך לא לאורך זמן.

לחץ גם על גרמניה

ההחלטה הבריטית יכולה להפעיל כעת לחץ משפטי גם על גרמניה, שעד כה התמודדה עם עתירות משפטיות ועם דרישה להפסיק את אספקת הנשק לישראל בנחרצות וללא עוררין. בניגוד לבריטניה, גרמניה מספקת כ-30% מהיבוא הביטחוני הישראלי, והיא משמעותית ביותר. גם בגרמניה הצביעו בשבועות האחרונים גורמים עלומים על כך שהיקף היצוא - שזינק אחרי 7 באוקטובר - ירד והתמעט. זה קורה בד בבד עם שינוי העמדה הגרמנית - מתמיכה מוחלטת וחד-צדדית בישראל ל"זה מורכב".

הגורמים הפרו-פלסטיניים בלייבור הביעו ביממה האחרונה אכזבה מכך שאין אמברגו מוחלט. הגורמים הפרו-ישראליים במפלגה הביעו אכזבה מהמסר המשתמע מהמהלך.

ארגונים פלסטיניים יכולים למקד את המאבק בעצירת רכיבי F-35. אם יש סיכון כה ברור לפשעי מלחמה על ידי הפצצות ישראליות, כפי שהממשלה טוענת, איך ניתן להחריג את הרכיבים באחד מכלי הטיס החשובים ביותר בארסנל הישראלי? בכל מקרה, המסר שיוצא מלונדון לישראל ברור - התמיכה שלנו מוגבלת.