התובע בבית הדין בהאג ביקש להאיץ את ההחלטה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

במקביל ביקש כרים חאן לזרז את ההחלטה בנוגע לצו המעצר למנהיג חמאס יחיא סינוואר • אם יוצאו צווי מעצר נגד גלנט ונתניהו, 124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יהיו מחויבות להסגיר אותם במקרה שייכנסו לתחומן

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: ap, Peter Dejong
כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: ap, Peter Dejong

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן, פנה אתמול (ב') לבית הדין בבקשה לזרז את ההחלטה בבקשתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.

במקביל ביקש חאן לזרז את ההחלטה בנוגע לצווי המעצר למנהיג חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דף, זאת למרות הכרזתה של ישראל על מותו. בנוסף משך חאן את בקשתו למעצרו של איסמעיל הנייה. 

בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג
צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש אפשרי ומה המשמעויות? 
הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות?
התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל 
פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

הבקשה של חאן הוגשה בחודש מאי האחרון. מאז חלפו ארבעה חודשים, ובית הדין טרם קיבל החלטה בנושא. 

התובע טוען כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אבל זכות זו אינה פוטרת אותה מציות למשפט הבינלאומי ההומניטרי. לעמדתו, האמצעים שישראל בחרה כדי להגשים את מטרותיה בעזה מנוגדים למשפט הבינלאומי. הוא התייחס לשלילת סיוע הומניטרי והרעבה.

לבכירי חמאס מייחס חאן "השמדה כפשע נגד האנושות, רצח כפשע נגד האנושות, לקיחת בני ערובה כפשע נגד האנושות, אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, יחס אכזרי כפשע מלחמה ופגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה".

חאן הזכיר בבקשה את ביקורו בישראל שעשה עליו רושם ואת החטופים בעזה שנמצאים בתנאים לא אנושיים. הוא מצא כי יש יסוד סביר להניח שהחטופים היו נתונים לאלימות מינית, לרבות מעשי אונס, בעודם בשבי. "הגענו למסקנה זו בהתבסס על ראיות ובהן תיעוד רפואי, חומרי וידאו ומסמכים מזמן אמת וראיונות עם קורבנות, ניצולות וניצולים. בנוסף, משרדי ממשיך בחקירת דיווחים על מעשי אלימות מינית שבוצעו ב-7 באוקטובר". 

לשכת ראש הממשלה: "אנטישמיות לשמה" 

אם יוצאו צווי מעצר נגד גלנט ונתניהו, 124 המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות להסגיר אותם במקרה שייכנסו לתחומן. להוצאת הצווים יש משמעות רחבה יותר בדמות החלת סנקציות על ישראל מצד מדינות, אמברגו נשק וסנקציות כלכליות.

מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "ההשוואה שעושה התובע בהאג בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל, שנלחמת בטרור הרצחני של חמאס לפי דיני המלחמה; לבין פושע המלחמה סינוואר, שמוציא להורג חטופים ישראלים בדם קר; היא אנטישמיות לשמה וחרפה מוסרית מהמעלה הראשונה. לצערנו, ראינו מלכתחילה שהתהליכים בהאג מוטים פוליטית ואינם נשענים על בסיס משפטי מקצועי כל שהוא".