חשיפת גלובס: קוקה קולה ישראל הפסידה בבית המשפט ותשלם מאות מיליונים למדינה

מכה לחברה המרכזית למשקאות, המשווקת הבלעדית של מוצרי קוקה קולה בישראל, שתצטרך לשלם מאות מיליוני שקלים לרשות המסים. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעורים שהגישה החברה על שומות מס שהוציאה לה רשות המסים בשל חיוב החברה במס בעבור תמלוגים ששילמה בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה העולמית. מדובר בתשלומים שעברו לחברת קוקה קולה העולמית בשנים 2010-2017 במסגרת הסכמי השיווק הבלעדיים שנכרתו בין החברות. פסק הדין ניתן ב-29 באוגוסט אך נאסר לפרסום עד כה בשל צו איסור פרסום שניתן לבקשת קוקה קולה ישראל.

● לא ידע שבזוס הוא הרוכש של ביתו בשווי 79 מיליון דולר; עכשיו הוא תובע
● "חילוקי דעות מהותיים": עורך דינו של גאידמק התפטר מהייצוג במאבק על מכירת ביתו בהרצליה פיתוח

פרסום עיקרי פסק הדין, נעשה עתה לאחר בקשה שהגיש גלובס לבית המשפט המחוזי להתיר פרסום של עיקרי פסק הדין. החברה המרכזית לא התנגדה לבקשת גלובס ורשות המסים הודיעה כי ככל שהחברה המרכזית לא מתנגדת לבקשת גלובס, אז כך גם לא תתנגד רשות המסים. על פסק הדין המלא נותר בשלב זה צו איסור פרסום. ערעורי שומה מתקיימים ככלל ועל-פי חוק בדלתיים סגורות, אולם בפסק הדין קיים שיקול-דעת לשופט אם יפורסם פסק הדין באופן מלא או חלקי, וזאת גם תוך התחשבות בסודות מסחריים שיש למערער ואשר מופיעים בפסק הדין. את גלובס ייצגה עו"ד אוריין אשכולי יהלום.

בהסכמים בין החברה המרכזית לבין קוקה קולה אין כל אזכור לחיוב בתשלום תמלוגים, למרות שקוקה קולה הקנתה לחברה המרכזית זכות שימוש בסימני המסחר שלה ובקניין הרוחני. ואולם בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים כי יש לסווג חלק מהתשלומים כתמורה בגין הרישיון שניתן להשתמש בסימני המסחר והקניין הרוחני של קוקה קולה בשיווק משקאות קוקה קולה בישראל. "תמורת סימן מסחר כה חזק בעל מוניטין עולמי מקובל ונהוג לשלם תמלוגים", נקבע.

משמעות הניצחון של רשות המסים הוא חיוב קוקה קולה ישראל במאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד סכום מוערך של עשרות מיליוני שקלים כחיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים. ואולם בכוונת החברה המרכזית להגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההכרעה, והמחלוקת עדיין לא תמה.

את פקיד השומה ייצגו עוה"ד אריק ליס וניר וילנר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

רשות המסים: החברה פיתחה "שיטה" לצמצום חבות המס

המחלוקת בין רשות המסים לקוקה קולה ישראל נחשפה בגלובס באוקטובר 2017, אז נודע כי רשות המסים דורשת מהחברה כ-150 מיליון שקל מס בעבור השנים 2010-2011. בשומות שהוציאה לחברה, טענה רשות המסים כי קוקה קולה ישראל פיתחה "שיטה" כדי לצמצם את חבות המס שלה בישראל ולהימנע מתשלום מס עבור תשלומים שהיא העבירה לחברה הבינלאומית בארה"ב - "תמלוגים", כטענת הרשות.

לאחר שנים של דיונים בין כותלי רשות המסים, הגיעה המחלוקת אל פתחו של בית המשפט המחוזי, כאשר החברה המרכזית למשקאות הגישה ערעורים על שומות מס שהוציא לה פקיד שומה גוש דן בגין שנות המס 2010 עד 2017. הערעורים אוחדו ונדונו באולמו של השופט מגן אלטוביה.

המחלוקת סבבה סביב שאלת סיווג וחובת ניכוי מס במקור בגין תשלומים ששילמה קוקה קולה על-פי הסכמי ביקבוק ושיווק בלעדיים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה העולמית. כאשר את חלקם סיווג פקיד השומה כתמלוגים בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה, החייבים בניכוי מס במקור. את התמלוגים הנטענים העבירה החברה הישראלית למפעל מורשה של החברה האמריקאית באירלנד, בלי כל אסמכתה וצידוק לכאורה, כך לטענת רשות המסים.

החברה המרכזית למשקאות מחזיקה מאז 1968 בזכויות הפצה של המשקאות הקלים הנמכרים בישראל תחת סימני המסחר או המותג "קוקה קולה" מכוח הסכמים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה מעת לעת. לצורך שיווק ומכירת המשקאות בישראל רוכשת החברה המרכזית למשקאות תמציות מספק מורשה של קוקה קולה, מכינה את המשקאות בתוספת מרכיבים נוספים, מוזגת לבקבוקים ומשנעת אל נקודות השיווק והמכירה.

בשנות המס הרלוונטיות חייב פקיד השומה את החברה המרכזית באי-ניכוי מס במקור בגין חלק מהתשלומים ששילמה לקוקה קולה העולמית, מאחר שלטענתו מדובר בתמלוגים בגין השימוש שעושה המערערת בסימני המסחר והמוניטין של קוקה קולה.

בשומות שהוציאה רשות המסים נחשף תכנון המס היצירתי, כך לטענת הרשות, שביצעה קוקה קולה לאורך עשרות שנים.

על-פי ההסכם, החברה הישראלית רוכשת תמציות מ-Atlantic Industries, חברה המאוגדת באירלנד, כאשר לחברה המרכזית למשקאות אין כל הסכם עם הסניף מאירלנד אשר מוכר לה את התמציות. מהחשבוניות שהומצאו לחברה על-ידי הסניף מאירלנד עולה כי מדובר בסניף של חברה המאוגדת באיי קיימן.

ברשות המסים טענו כי במסגרת הליך השומה התברר כי בפועל, כל ההתקשרות של החברה המרכזית נעשתה מול חברת קוקה קולה, ובכלל זה ההסכם, ההסכמות בעל-פה ובכתב, הדיווחים, הביקורות, ההנחיות השוטפות וההתחשבנות הכספית.

עוד קבע פקיד השומה כי התמורה שסווגה כתמלוגים מהווה הכנסה מתמלוגים ששולמה על-ידי חברה תושבת ישראל, ובהתאם הופקה בישראל וחייבת במס בישראל החייבת בניכוי מס במקור (מהתשלומים שסווגו כתמלוגים לסניף מאירלנד).

החברה המרכזית: שינוי העמדה של רשות המסים חסר בסיס עובדתי

החברה המרכזית למשקאות ערערה על קביעות אלה, בטענה כי היא רוכשת מקוקה קולה מוצר מוגמר בו דבק המוניטין של קוקה קולה, ובמצב דברים זה הוראות הדין הן שאין לחייב את המשווק בתשלום תמלוגים.

עוד נטען כי הכנה וביקבוק המשקאות באמצעות התמציות שהיא רוכשת מספק מורשה של קוקה קולה, נעשים על-פי הוראות החברה הבינלאומית שתכליתה להבטיח כי המשקאות המופצים בישראל על-ידי החברה המרכזית יהיו מתוצרתה של קוקה קולה בלבד, בהתאם לסטנדרטים ואיכות של קוקה קולה העולמית, "וכך יהיו זהים באיכותם ובטעמם למוצרי קבוצת קוקה קולה בכל העולם".

לטענת החברה המרכזית, שיטת הפעילות הזו נפוצה במדינות רבות, מאחר שאספקת התמצית מפחיתה את משקל המים והסוכר הנגישים לכל מבקבק במדינתו, ובכך מצטמצמות עלויות השינוע של משקאות קוקה קולה באופן משמעותי.

עוד נטען כי אילו היא הייתה רוכשת את המוצר "כאשר הוא ארוז ומוכן למכירה", עלויות השינוע היו כה גבוהות, עד כדי כך שמכירת משקאות קוקה קולה הייתה הופכת לבלתי משתלמת מבחינה כלכלית.

לטענת החברה, מודל פעולה מסחרי זה מונהג על-ידי קוקה קולה מזה למעלה מ-120 שנים ב-200 מדינות באמצעות 300 מבקבקים, והוא מקובל במרבית החברות הפועלות בשוק המשקאות הקלים. משכך, נטען, אין מדובר במודל פעולה שמונהג משיקולים של התחמקות מתשלום מס או הפחתתו, אלא במודל פעולה מסחרי הקיים עשרות שנים.

החברה אף טענה כי במהלך השנים ערכה רשות המסים ביקורות שומה וניכויים, ובין היתר נבחנה סוגיית התמלוגים, ובכל אותן שנים קיבל פקיד השומה את עמדתה לפיה אין מדובר בתשלום תמלוגים, וקבע באופן חד-משמעי כי הוא אינו רואה בחלק מהתשלום בגין התמציות תמלוגים בגין השימוש בקניין הרוחני של קוקה קולה.

רק בשנת 2014 החליט פקיד השומה לשנות מעמדתו "ארוכת-השנים" ולחייב את החברה בניכוי מס במקור בגין תשלום תמלוגים רעיוניים. שינוי העמדה, נטען, הוא שרירותי, חסר בסיס עובדתי ופוגע בעיקרון הוודאות וההסתמכות של החברה.

השופט קבע: נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת

השופט מגן אלטוביה דחה את טענת החברה המרכזית כי היא רוכשת "מוצר מוגמר" מקוקה קולה העולמית, וציין כי "אפילו אם אניח לטובת המערערת וקוקה קולה ששיטת הפעולה של קוקה קולה אל מול היצרנים והמפיצים במדינות השונות, לרבות בישראל, נועדה לצמצם את הצורך בשינוע כמות גדולה של סוכר ומים כדי לחסוך בעלויות הייצור של משקאות קוקה קולה - אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שייצור המשקה הסופי מתמציות קוקה קולה והמרכיבים הנוספים הנדרשים לכך, מחייב הפעלת מכונות ועובדים בהיקפים גדולים ומשמעותיים".

 השופט מגן אלטוביה / צילום: איל יצהר

בנסיבות קבע השופט כי החברה המרכזית מייצרת את המשקאות כאשר חומרי הגלם מסופקים על-ידי קוקה קולה או על-פי הנחיותיה. נוכח המסקנה שהחברה מייצרת את המשקאות בישראל, ואין מדובר ברכישת מוצר מוגמר, ממילא מתבקשת המסקנה לפיה שיווק המשקאות תוך שימוש במוניטין ובסימני המסחר של קוקה קולה, המהווים נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת, מחייב תשלום תמלוגים בגין השימוש האמור. "כך נהוג וכך מקובל כאשר בעל המותג נותן ליצרן ומשווק רישיון לעשות שימוש בסימני המסחר ובמוניטין שלו לצורך שיווק ומכירה של המוצר המיוצר על-ידי היצרן", קבע השופט אלטוביה.

עוד ציין השופט כי בהתחשב ביחסי הכוחות ובעוצמה של קוקה קולה בשוק המשקאות הקלים לפחות בישראל, סביר להניח שקוקה קולה הייתה דומיננטית בעיצוב העסקה בינה לבין החברה המרכזית, ובתוך כך ידעה שבשיווק המשקאות נסמך המשווק על המוניטין שלה, ועל כן יכולה הייתה לצפות שתשלומים המשולמים לה ייחשבו בחלקם כתשלום תמלוגים.

השופט דחה גם את טענת קוקה קולה כי היא הסתמכה על עמדת רשות המסים במשך עשרות שנים לפיה אין לחייב אותה במס בגין התמלוגים, וציין כי "העובדה שבכל השנים עד לשנת המס 2010 לא פעל פקיד השומה למצות את הדין עם החברה המרכזית למשקאות ו/או קוקה קולה בכל הנוגע למיסוי התמלוגים הגלומים בעסקה שבין החברה המרכזית למשקאות לבין קוקה קולה, אינה מצדיקה להותיר מצב זה, כפי שהיה מקום שעל-פי דין יש לחייב את קוקה קולה במס בגין התמלוגים שהיא גובה". 

משמעות הפסיקה היא חיוב החברה המרכזית בתשלום מאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד חיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים.

תגובות

תגובת החברה המרכזית למשקאות קלים: "פסק הדין מקבל את עמדת רשות המסים בכל הקשור לחבותן במס בישראל של החברות הבינלאומית המוכרות בישראל, באמצעות חברות מקומיות המשווקות את מוצריהן בישראל, תחת המותגים הבינלאומיים. בהתאם נקבע כי על החברות המקומיות מוטלת חובת ניכוי מס זה במקור. יש לציין כי מדובר בפסק דין ראשון במחלוקת הזו של רשות המסים עם החברות הבינלאומיות, והוא יובא להכרעתו של בית המשפט העליון".