הגדלת רווחי המדינה ממפעלי ים המלח: באוצר מצפים לפקיעת הזיכיון של עידן עופר

משרד האוצר מציע רפורמה מקיפה באופן ניצול אוצרות הטבע של ים המלח • בין ההמלצות של החשב הכללי: עדכון משטר התשלומים והמיסוי על הזכיין העתידי, תוך שמירה על המודל הבסיסי של שלושה זרמי הכנסה למדינה - תמלוגים, מס חברות והיטל רווחי יתר

המהלך הממשלתי החדש מגיע לקראת פקיעת הזיכיון הנוכחי של חברת ICL / צילום: ap, Ariel Schalit
המהלך הממשלתי החדש מגיע לקראת פקיעת הזיכיון הנוכחי של חברת ICL / צילום: ap, Ariel Schalit

החשב הכללי במשרד האוצר פירסם היום (ב') טיוטה למתווה חדש לניהול משאבי ים המלח. המסמך, פרי עבודה של צוותים בין-משרדיים, מציע רפורמה מקיפה באופן ניצול אוצרות הטבע של האזור. עיקרי ההמלצות כוללים העלאה משמעותית בחלקה של המדינה ברווחים מפעילות הפקת המינרלים במפעלי ים המלח, מכ-33%-35% כיום לכ-50%. הגדלת הכנסות המדינה מהפעילות תושג באמצעות העלאת שיעור התמלוגים, עדכון מנגנון היטל רווחי יתר והחלת מודלים נוספים.

"מוכן להתערב על בקבוק ויסקי": סמוטריץ' מאמין שהגירעון לא יעבור את היעד 
הסאגה בקרקעות קיבוץ האון: "המכרז צפוי להסתיים מחר - ורק ביום חמישי שונו התנאים" 

זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. המהלך הממשלתי החדש מגיע לקראת פקיעת הזיכיון הנוכחי של חברת ICL (לשעבר כיל), שבשליטת עידן עופר, בשנת 2030 - אירוע המוגדר על ידי החשכ"ל יהלי רוטנברג כ"הזדמנות היסטורית". עם זאת, המתווה המוצע עדיין עשוי להיתקל באתגרים משפטיים ופוליטיים בדרך ליישומו.

הציבור מוזמן להגיב על המסמך עד אמצע 2025, מועד בו צפוי להתפרסם המכרז הרשמי לזיכיון החדש. התהליך כולו אמור להסתיים עד סוף 2027, עם בחירת הזוכה שיוביל את ניצול משאבי ים המלח בעשור הבא.

בתוך ההמלצות מוצע לחייב את מפעילי הזיכיון העתידי בתשלום עבור שאיבת מי ים המלח, שינוי לעומת המצב הנוכחי, שנועד לעודד שימוש יעיל יותר במשאב זה. הדוח מדגיש גם את חשיבות יישום הסכם קציר המלח ושמירה על מפלס המים באגן הדרומי, תוך התחשבות בצרכי התיירות והאקולוגיה. בנוסף, מוצע להגביר את השקיפות והבקרה על פעילות הזכיין, כולל חובת דיווח תקופתית לציבור.

בפן הסביבתי, הדגש מושם על צמצום משמעותי של שטח הזיכיון, במטרה לשמר אזורים בעלי ערך אקולוגי ותיירותי. ההמלצות כוללות גם החלת דיני סביבה ותכנון מחמירים יותר על הזכיין העתידי, לצד דרישה לשיקום מפגעים קיימים ומניעת יצירתם בעתיד. עוד ממליץ הדוח על הקמת חברה ייעודית חדשה שתעסוק אך ורק בהפקת משאבים מים המלח, צעד שנועד לפשט את הליכי הגבייה ולשפר את הפיקוח על הרווחיות.

לבסוף, מוצע לעדכן את משטר התשלומים והמיסוי על הזכיין העתידי, תוך שמירה על המודל הבסיסי של שלושה זרמי הכנסה למדינה - תמלוגים, מס חברות והיטל רווחי יתר. ההמלצות כוללות גם הרחבת ההגדרה של "משאבי טבע" החייבים במיסוי, כך שתכלול מחצבים נוספים המופקים מים המלח.