"סכנה קיומית לתעשיית התוכן הישראלית": גופי התקשורת המקומית נגד ענקיות הטכנולוגיה

שורה של גופי תקשורת, ובהם גלובס, פנו היום (ג') במשותף למספר רגולטורים בכירים בישראל והתריעו מפני השתלטות של ענקיות הטכנולוגיה הזרות על השוק הישראלי, בנימוק כי הן "מהוות איום על חופש הביטוי והדמוקרטיה וסכנה קיומית לתעשיית התוכן הישראלית".

● "מבצע מסתורי בלבנון": יותר מאלף אנשי חיזבאללה נפצעו ממכשירי קשר שהתפוצצו
● עלייה חסרת תקדים במספר העשירים בעולם. כמה בישראל?

בין הגופים השותפים לפנייה נמנים "מעריב", "ישראל היום", "ג'רוזלם פוסט", וואלה, מאקו, תחנות רדיו אזורי (רדיו צפון, רדיוס, 103FM ,100FM ו-99FM) וערוצי הטלוויזיה המסחרית קשת 12 ורשת 13. הנמענים למכתב הם שר התקשורת, הממונה על התחרות, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (האחראי על הנושא במשרד המשפטים) ויו"ר ועדת הכלכלה.

הפנייה מגיעה זמן לא רב לאחר שבית משפט פדרלי בארה"ב קבע כי גוגל הפרה את חוק ההגבלים העסקיים, בהיותה מונופול בתחום מנועי החיפוש. הפסיקה מתיישבת גם עם נתונים חדשים של מרכז מחקרי הפרסום העולמי (WARC), שמהם עולה כי 84% מהכנסות הפרסום בתחום החיפוש הדיגיטלי שייכים לגוגל.

בפנייה המשותפת כותבים גופי התקשורת כי "בעשור האחרון תכנים ישראלים מופקעים על-ידי ענקיות דאטה וטכנולוגיה זרות. תאגידי הענק מתחזקים על חשבון יצרני התוכן המקומיים, והשוק מתנהל כ'מערב פרוע' ומאפשר להם לפעול ללא כל רגולציה, אחריות לתכנים או חובות השקעה, וללא כל קושי מלנצל את כוח השוק שלהם".

חשיבותו של מתן מידע קריטי, עדכני ואמין

עוד נכתב כי "רוב המדינות המפותחות בעולם זיהו את האיום שמציבות ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות על התקשורת העצמאית והדמוקרטיה, על שוק היצירה והתרבות המקומית", והן עוסקות בריסון העוצמה שלהן. בין היתר מדובר בארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, אנגליה, אוסטרליה וניו זילנד.

גופי התקשורת מציעים כי ישראל תצטרף לרשימה, ומציינים כי אין צורך שתיזום בעצמה מהלכי אסדרה חדשניים, אלא תיישם את האסדרה הקיימת בתחום התחרות והתקשורת, וכן תאמץ כללי רגולציה שנוספו בעניין זה בעולם.

עוד הם מדגישים את המאפיינים הייחודיים של שוק קטן ודובר עברית. "לתוכן הישראלי אין תחליף: גופי התקשורת מייצרים תוכן עיתונאי מקומי, לצד תכנים נוספים הנוגעים לנימי החוויה והתרבות הישראלית, על שלל גווניה", נאמר במכתב.

"בניגוד לחברות הענק הזרות, לתקשורת הישראלית יש אחריות מלאה על התכנים שהיא מפרסמת. היא כפופה לרגולציה, לכללי אתיקה עיתונאיים ולחקיקה המקומית בנושאים של פרטיות ולשון הרע".

המכתב כולל גם התייחסות להשפעות של מלחמת "חרבות ברזל" ולחשיבות של מתן מידע קריטי, עדכני ואמין. "די לדמיין מה היה קורה לו אזרחי ישראל היו נאלצים להסתמך על הידיעות השקריות שהסתובבו ברשתות החברתיות במהלך המלחמה, וההשלכות האפשריות של הסתמכות זו על העורף הישראלי", נכתב.

"בזמנים בהם המדינה מצויה במלחמה על הבית ועל הלגיטימציה שלה בעולם, ענקיות הטכנולוגיה משמשות במה לגיטימית להפצת תעמולת אויב, אנטישמיות וצריבת טראומה אישית ולאומית. הן נמנעות מהסרה של תכנים פוגעניים נגד ישראל, אך מנגד, למיטב הבנתנו, פועלות ביעילות על-מנת להסיר תכנים פרו-ישראליים, על בסיס אלגוריתמים שונים שאינם חשופים לציבור".

המכתב מסתיים בקריאה "לפעול בדחיפות בחקיקה, באסדרה ובאכיפה צאל מול הסכנה הנשקפת לתחום התוכן הישראלי כולו: עיתונות כתובה, אינטרנט, טלוויזיה ורדיו, אל מול השתלטותן של ענקיות האינטרנט הזרות תוך ניצול כוחן לרעה.

"בנפרד, על הגורמים האמורים להגן על צרכן התוכן הישראלי באינטרנט ולמזער את חשיפתו לתכנים שקריים, לא חוקיים וממכרים, ללא שקיפות או גילוי נאות. מבין הפעולות המתבקשות ניתן למנות: אכיפת דיני התחרות בנוגע לפעולותיהן של ענקיות האינטרנט; ריסון כוח השוק של ענקיות אינטרנט; קידום חקיקה שתגן על היצירה של יצרני התוכן המקומיים והשימוש בתכניהם; וחיוב הפלטפורמות הזרות לנקוט אמצעים שיגנו על הציבור מפייק ניוז ותכנים לא חוקיים".

לא פעם ראשונה שמתאגדים נגד ענקיות הטכנולוגיה

אין זו הפעם הראשונה שמספר גופי תקשורת משלבים ידיים בפעולה נגד ענקיות טכנולוגיה. כבר ב-2020 התאחדו מספר גופים גדולים כדי להפעיל לחץ משותף בנושא הסטת התקציבים הממשלתיים לכלי התקשורת המקומיים, והשתת רגולציה ומיסוי על המתחרים מחו"ל - בהם גוגל ופייסבוק.

ב-2023 פורסם כי ישראל פעלה להצטרף למתווה מיסוי שמכוון לתאגידים כמו פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. אם מהלך כזה היה עובר, ההצעה המסחרית שלהם למפרסמים הייתה משתנה - אולם זה טרם קרה.

ובכל זאת יש תקווה: לפני כחודש פרסמנו בגלובס כי אם לא יהיו הפתעות, בשנת 2026 ישראל תצטרף למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ארגון ה-OECD, ובמסגרתו היא תאמץ את "הפילאר השני", הכולל בין השאר מס חברות מינימלי אפקטיבי של 15% על כלל רווחי תאגידים רב-לאומיים, בכל אחת מהמדינות בהן הם פועלים. יישור קן כזה אמור להשפיע בראש ובראשונה על תאגידי הטק שאליהם מתכוונים גופי התקשורת במכתבם.