רבע מהעובדים בחברות מסחריות מסתירים המצאות מהמעסיקים שלהם. כך תוכלו להימנע מזה

ארגונים מעודדים חדשנות בקרב העובדים, אך לעיתים אלה מסתירים בכוונה המצאות כדי להשתמש בהן לאחר שיעזבו את החברה • מחקר חדש מגלה כי התופעה נפוצה, ופיתח מדד שעשוי לסייע למעסיקים לגבש אסטרטגיות ניהוליות על מנת להתמודד עמה

הפקולטה לניהול. רבע מהעובדים בחברות מסחריות מסתירים המצאות מהמעסיקים שלהם / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. רבע מהעובדים בחברות מסחריות מסתירים המצאות מהמעסיקים שלהם / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותבת

ד"ר שרית ארז היא מתמחה בתחום האסטרטגיה הניהולית של נכסי קניין רוחני, הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. 

אחד מכל ארבעה עובדים בחברות מסחריות הסתיר לפחות פעם אחת המצאה ממעסיקיו. במקרים רבים ההסתרה נעשית במכוון כדי לעשות בה שימוש לאחר עזיבת הארגון. כך עולה ממחקר חדש של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב.

הפקולטה | למה דניאל הגרי נתפס כמנהיג, ומה מנהלים יכולים ללמוד ממנו על שקיפות 
הפקולטה | ה"אובססיה ללקוחות" של ג'ף בזוס הייתה גורם מכריע בדרך הפנומנלית של אמזון
● הפקולטה | הדרך להשפיע על האקלים הארגוני ולפתח יכולות אסטרטגיות מתחילה ביחסי העבודה בין המנכ"ל ליו"ר

התופעה, שמעסיקה משפטנים ברחבי העולם, כמעט שלא נחקרה עד כה מהפן הניהולי. במחקר שערכתי בשיתוף פרופ' יניב שני ופרופ' אברהם כרמלי, ביקשנו להפנות אליה זרקור. הממצאים מראים שהיא נפוצה למדי.

דילמת הממציא

ארגונים מסחריים, בעיקר בתעשיות עתירות ידע, מעודדים חדשנות בקרב עובדיהם, והצלחתם תלויה במידה רבה בהמצאות פורצות הדרך שלהם. כדי להגן על זכויותיהן של חברות בהמצאות עובדיהן החוק הישראלי, כמו גם חוזי ההעסקה, מעניק למעסיק את הבעלות עליהן בדרך כלל, ומחייב את העובדים לשתף כל המצאה שגובשה בעבודה - כדי לאפשר לחברה לרשום פטנט שיגן עליה.

כדי להגביר את המוטיבציה של עובדים לעשות זאת חברות רבות מאמצות מנגנון תמריצים, דוגמת מענקים כספיים או אותות כבוד. אך בסופו של דבר, כשלעובד יש המצאה, עומדת בפניו דילמה התנהגותית: האם לקיים את חובתו החוקית ולגלות אותה למעביד או לשמור לעצמו את האפשרות להשתמש בה מחוץ לחברה.

ואכן, אנו רגילים לראות אנשים שעוזבים את מקום עבודתם ועוברים לחברות אחרות באותו התחום ואף מקימים חברות משלהם. חלקם אכן עושים זאת כדי לפתח המצאה שנולדה במקום הקודם. מקרי הסתרה מסוג זה מגיעים לא פעם לבית המשפט, כשמעסיק תובע עובד לשעבר או את מעסיקו החדש בטענה שהם מתבססים על המצאה שהוא הגה כשעבד אצלו, ושהפטנט שלהם בעצם שייך לו.

כעורכת דין במגזר הפרטי ייצגתי לא פעם עובדים, מעבידים או ארגוני עובדים בסכסוכים מסוג זה. אבל סברתי שכלים ניהוליים שיגבירו את נכונות העובדים לגלות המצאות ויקטינו את הנטייה שלהם להסתיר אותן יכולים להיות יעילים הרבה יותר מהכלי המשפטי, שמשמש היום לטיפול בתופעה​.

עם זאת, כשחיפשתי מחקרים בנושא מצאתי מעטים בלבד, וגם אלה התמקדו בעיקר בהסתרת המצאות באקדמיה, ולא בחברות מסחריות. התברר לי שהנושא, שהוא כה קריטי להתפתחותן של חברות עתירות ידע, טרם נחקר לעומקו בתחום הניהול.

שאלת המניע

לצורך המחקר הפצנו שאלון אנונימי, ובו התבקשו ממציאים לדווח אם הסתירו המצאה אחת או יותר ממעסיקיהם וכן לספר על האירוע, סיבותיו ונסיבותיו. סך הכול התקבלו 199 תשובות בעלות תוקף מחקרי. 54 משתתפים, שהם 27% מהמשיבים, דיווחו שהסתירו לפחות המצאה אחת מהארגון שבו עבדו, ו־28% מהם ציינו במפורש שעשו זאת במכוון, במטרה לפתח בעצמם את ההמצאה לאחר שיעזבו את הארגון או להביאה כמעין 'נדוניה' למעסיק הבא.

האחרים סיפקו מגוון סיבות, חלקן פסיכולוגיות וחלקן כספיות: קשר רגשי ותחושת בעלות על ההמצאה כיצירה אישית; חשש שמישהו אחר ייקח את הקרדיט; ריב עם מעסיק; חוסר אמון במנהלים; חוסר שביעות רצון מהשכר; צפי לתשלום בלתי מספק עבור המצאה שתביא רווח לארגון.

בשלב הבא פיתחנו מדד ייעודי ראשון מסוגו להערכת נטיית עובדים לגלות או להסתיר המצאות מהמעביד. ממצאי המדד העלו שהסתרת המצאות וגילוי המצאות הן שתי התנהגויות שונות במהותן. עובד עלול להימנע מלחשוף המצאה מסוימת מסיבות שונות (כמו עומס בעבודה או מחשבה שהיא עדיין דורשת עבודה ואינה בשלה לגילוי), אולם החלטה מכוונת ואקטיבית להסתיר אותה, כדי למנוע את העברת הבעלות עליה לארגון, היא התנהגות נפרדת שעשויה להיות מושפעת מגורמים אחרים לגמרי (כמו תחושת העובד שאינו זוכה ליחס ראוי מהחברה).

הבחנה זו חשובה ביותר עבור ארגונים המבקשים להתמודד עם הבעיה. פעולות שחברות נוקטות היום, כמו מתן תמריצים כספיים או תעודות הוקרה, עשויות לעודד עובדים לשתף בהמצאותיהם, אך הן עלולות להיות פחות יעילות בקרב מי שמסתיר המצאה מבטיחה במכוון.

ד''ר שרית ארז, הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: בר שניר
 ד''ר שרית ארז, הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: בר שניר

המדד שפותח עשוי לשמש בסיס למחקרים נוספים וגם לסייע למעסיקים לבנות אסטרטגיית ניהול חדשנות יעילה המקטינה הסתרת המצאות.

מעסיקים, שימו לב: ההתנהגויות האלה קיימות, וחשוב להתייחס אליהן. במחקרי המשך אנו מפתחים כלים ניהוליים עבורכם להתמודדות עם התופעה על רבדיה המורכבים. אנו מאמינים שבעזרת אסטרטגיות נכונות ניתן יהיה לעודד גילוי ולהפחית משמעותית את הסתרת ההמצאות - במקום להתדיין עליהן בדיעבד בבתי המשפט.

לקריאה נוספת:

Erez, Sarit, Yaniv Shani, and Abraham Carmeli. "Invention Withholding in Commercial Organizations." Academy of Management Perspectives ja (2024): amp-2023. ‏

Invention Withholding in Commercial Organizations