אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט, דיבר היום (ד') בפתח כנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט ואמר כי "אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את כולנו. שום דבר לא הכין אותנו לאסון כזה. כאוס כלכלי, ביטחוני וחברתי שסופו עדיין לא נראה באופק. אבל אנחנו כאן לדון בתנופה, אני שמח להשתתף בכנס אופטימי, ויש פתרונות".
● כנס התנופה הקיבוצית | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "אנחנו מסקרים את התעשייה הישראלית ורואים בעצמנו חלק ממנה"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: "קוראים לתושבי ת"א להתיישב בקיבוצים ולהיות חלק מהסיפור החדש של ישראל"
הוא סיפר שנשאל "איך ייתכן שהמצב הכלכלי נמצא בשפל ועדיין אין גל פשיטות רגל?" והסביר שהתשובה פשוטה "תמיכה כספית שמוגשת לאזרחים. בזכות התשלומים למילואים, דחיות תשלומים של המערכת הבנקאים וכרית הביטחון שהציבור יצר כשצמצם הוצאות בתחילת המלחמה".
עם זאת, לדבריו "יש פתרונות טובים לשעת חירום, אבל זה לא בר קיימא. המדינה צריכה לגבש פתרונות כלכליים שיאפשרו יציאה מהמשבר. כלכלת ישראל עברה טלטלות משמעויות: משבר הקורונה, הרפורמה המשפטית, והמלחמה. אבל בניגוד לקורונה שהייתה גלובלית, זה של ישראל. ישראל פחות בטוחה עבור משקיעים בהשוואה למדינות אחרות. הגירעון השוטף חרג מהתכנון המקורי של 6.6% וחצה את ה-8%. דירוג האשראי הורד ועלול לרדת שוב, והשוק מתמחר אפילו יותר גרוע. פרמיית הסיכון שלנו במרווח האג"ח עלתה ב-1.5% ביחס ללפני המלחמה. זה דורש גיוס חוב חדש בריביות גבוהות שיכבידו על הוצאות המימון בשנים הבאות".
"בהייטק התבצעו מיזוגים ורכישות של לייט סטייג', והמצב משתפר", אומר לוי, "אבל רואים ירידה של 25 מיליארד דולר בהשקעות. יש פחות השקעות ביוזמות חדשות. זה מביא לכך שהרבה יוזמות טובות וראויות נסגרות בשלבים המוקדמים. את המחיר ישלם המשק עוד כמה שנים".
לוי פירט על החלק של התנועה הקיבוצית בכלכלה, ואמר: "200 מתוך 270 הקיבוצים עברו הפרטה, והם חלק משמעותי בכלכלה - בחקלאות, בתעשייה ובתיירות. התעשייה הקיבוצית צומחת ב-3.2% לעומת 2% בכלל המדינה. היא מהווה 40% מהחקלאות, 11% מהתעשייה ובין 6% ל-8% מהתוצר. הם תורמים גם ליצוא".
בנוסף, הפריסה הקיבוצית רחבה, ולדברי לוי "75% מצויים בפריפריה, וזה נכס ייחודי שמאפשר מימוש של חזון ההתיישבות. זה נכון ברמה הכלכלית והביטחונית".
התוכנית: העברת תקציב, קיבוצים כמוקד חדשנות ומערכת בנקאית חזקה
לוי הציע 5 צעדים כלכליים שבעיניו ישפרו את המצב הכלכלי בישראל: "דבר ראשון, המדינה חייבת לתכנן את תקציב 2025 ולבצע קיצוצים כדי לעמוד ביעד הגרעון של 4%. דבר שני, צריך תוכנית ממשלתית ארוכת טווח לצמיחה כלכלית אמיצה ונחושה. דבר שלישי, הקיבוצים יכולים להיות מוקדי יזמות וחדשנות. עם סיוע ותמריצים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, הם יוכלו לתמוך בכלכלה הירוקה ולחזק את הפריפריה. דבר רביעי, יש להעמיק את שיתוף-הפעולה בין המדינה, היזמים והסקטור הפיננסי. צריכים יציבות מדינית, כלכלית ורגלטורית. ודבר חמישי: צריך מערכת בנקאית חזקה ויציבה כדי לממן יוזמות כלכליות. לדוגמה, בנק דיסקונט פועל בשיתוף-פעולה עם הקיבוצים במיזמים".
לוי הדגיש כי הקיבוצים הם חלק מהפתרון, ו"באמצעות תוכניות ממשלתיות אמיצות, הם יהיו עוגן לצמיחה כלכלית. אני קורא לממשלה ליזום בדחיפות תוכנית כלכלית שתציע תמריצים לתמיכה בכל אזורי מהמדינה שתניע את הכלכלה. אנחנו מוכנים לקחת חלק בצוות החשיבה ולהיות שותפים למימון".
אבי לוי סיכם את דבריו ואמר ש"עוד מעט נכנסת השנה החדשה. למרות הכל, החוסן של החברה הישראלית יסייע לנו להתגבר על התקופה הקשה. אני מתפלל לחזרתם של החטופים ולשובם של החיילים בשלום. מאחל לכולנו שנה טובה ושנדע ימים טובים מאלה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
