בפאנל פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים בהנחיית כתב גלובס דין שמואל אלמס, השתתפו אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות; ד"ר נורית גל, מנכלית e-NRGY; בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית; ונעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט.
הפאנל, שנערך במסגרת כנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט נפתח בשאלה לקהל: "האם שקלתם להתקין לוחות סולאריים בגג ביתכם?" התוצאות היו 50-50 בין אלה שענו כן, ואלה שענו לא.
● כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "5 הצעדים שיכולים לשפר את הכלכלה הישראלית"
את הפאנל פתחה ד"ר נורית גל מ-e-NRGY וסיפרה על המהפכות בתחום האנרגיה שמתרחשות היום: "המהפכה הראשונה היא בדו-שימוש. אם בעבר הסתכלנו על הקרקע, היום מנסים לכסות הכל: אגרו-וולטאיים, גגות, חניונים… המהפכה השניה היא אספקת החשמל: אם בעבר רק מי שהקים תחנת כוח יכל לספק חשמל, היום יש שלל חברות שמגיעות לצרכנים. והדבר השלישי, מהפכת אגירת האנרגיה. זה יגדל אפילו יותר, ותחנות האגירה ישמשו רבע עד שליש מהספק תחנות הכוח בישראל. האגירה מאפשרת לחבר עוד מתקנים לרשת ולהעביר את החשמל לשעות הערב, ובכך מאפשרת חשמל זול יותר לאזרחים, וגם מכירת אנרגיה החוצה".
ד''ר נורית גל, מנכלית e-NERGY / צילום: שלומי יוסף
על החלק של הקיבוצים במהפכה אמרה גל, כי "הקיבוצים צריכים לחשוב על שיתופי-פעולה ואיך לתכנן מודלים עסקיים. פעם הייתה הרבה ודאות, היום יש שוק וסיכונים, וההכנסות פחות מובטחות".
עם זאת, בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הזכיר את קשיי הרגולציה מקיימים בתחום. "ברגולציה הישראלית יש שורה אדירה של חסמים לאנרגיה מתחדשת. בסוף השנה שעברה הכנו רשימה של החסמים והעברנו למנהלת תקומה. אנחנו שמחים לראות שהם לוקחים את זה ברצינות", אמר רגיל. אבל לדבריו, ישנו "היעדר שאפתנות של הרגולטורים בתחום האנרגיה. תוך עשור ישראל עברה מאפס לחצי בייצור החשמל בגז. בעוד האנרגיות המתחדשות מזדחלות. הייתי שמח לשמוע ממשרד החקלאות שאין כוונה לחסום את השדות הסואלרים הקרקעיים (שמחוברים ישירות לקרקע ולא מחפים על שדות, ע"א) בקיבוצים".
בני רגיל, רכז תחום אנרגיה באגף כלכל התנועה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
"כשמדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם קורסים"
מגישת משרד החקלאות, נראה כי הם לא תומכים בכיוון הזה. אורן לביא, מנכ"ל המשרד, טען כי "צריך לזכור שאנחנו קודם כל מדברים על חקלאים. הם נכס אדיר למדינה שלנו, כיצרני מזון. אנחנו כמדינה צריכים לתת להם הרבה יותר ודאות והרבה יותר ביטחון. כשאנחנו מדכאים חקלאים מלהיות חקלאים, הם פשוט קורסים. וכשהם קורסים, הם לא מתרוממים שוב".
לדבריו, השינוי של משרד החקלאות למשרד החקלאות וביטחון המזון "אינו רק שינוי סמנטי. אנחנו מתמקדים בחיזוק הייצור מקומי, בלי להיות תלויים במדינות אחרות. לראיה רואים הפסקת סחר מצד טורקיה וירדן, ואין לנו על מי לסמוך חוץ מהחקלאים שלנו בישראל. הם לא רק מייצרים חקלאות, הם שומרים על הקרקע והגבולות".
אורן לביא, מנכ''ל משרד החקלאות / צילום: שלומי יוסף
זו הסיבה שמשרד החקלאות לא מעוניין בשדות סולאריים המחוברים ישירות לקרקע, אלא "אנחנו רוצים לראות יותר דו-שימוש מאשר לייצר חשמל מהקרקע. אנחנו דוחפים 105 פיילוטים כאלה, זה ייתן יותר ודאות ויותר ביטחון לחקלאים בישראל כדי שיהיו יותר רווחיים". לדבריו "אנחנו רוצים לראות יותר אגרו-וולטאיים מאשר על קרקע חקלאית באופן ישיר". אגרו-וולטאי הוא ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים, תוך שימוש כפול בקרקע.
לביא הסביר כי "אנחנו צריכים להשאיר את הקרקעות לחקלאות לדורות הבאים. כבר היום קרקעות חקלאיות נגרעות לטובת בניה, והחקלאות לא מפוצה על זה. לכן האגרו-וולטאי זה בעדיפות עליונה".
אגירת אנרגיה: "גיים צ'יינג'ר"
בכל הנוגע לעתיד פוטנציאל האנרגיה בקיבוצים, אומר נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בבנק דיסקונט, כי "הקיבוצים הם בחזית הייזום והם הראשונים שנכנסו לתחום הזה. אני כבר מסתכל על הדבר הבא של הקיבוצים כיזמים. בין אם זה ייצור חשמל מבוזר, כבעלי אגודות חקלאיות, תעשייה, מפעלים וגם כצרכני חשמל. הקמה של מתקני ייצור בסמוך לקיבוצים עוזר לביזור ייצור החשמל. גם בנושא אגירה יש פוטנציאל גדול".
נעם שוויצר, מנהל סקטור אנרגיה וסינדיקציה בנק דיסקונט / צילום: שלומי יוסף
אחת המהפכות שציינה נורית גל היא אגירת חשמל, שמאפשרת להעביר את האנרגיה משיא זמן הייצור בשעות הצהריים, לשיא זמן הצריכה - שעות הערב. בני רגיל מהתנועה הקיבוצית מסכים בנוגע לחשיבות האגירה "זה גיים צ'יינג'ר. זה ממש מפתח להמשך כניסה של אנרגיות מתחדשות לישראל. יש 10 מתקני אגירה גדולים, וקיבוצים במגעים להציב עוד. תוך שנתיים-שלוש במרבית הקיבוצים יהיו מתקני אגירה. הם בגודל של מכולה, ויש עוד קטנים יותר. אנחנו פועלים להכניס מתקני אגירה קטנים לבתי החבר. יחד עם פאנלים סולאריים. וכמובן, גם אגירה במתח גבוה שנותן שירותים לרשת".
גל הוסיפה נתון חשוב: "הביקוש לחשמל גדל מעל 3% בשנה, וזה המון. יש גם תחנות כוח ישנות ומזהמות שיורדות, וזה מייצר לחץ להקים עוד תחנות כוח בישראל. הקמת תחנות כוח מסובכות מהרבה סיבות: מימון, חיבור לרשת החשמל, וההתנגדות העצומה מצד תושבים. אגירה מאפשרת למתן את הצורך בעוד תחנות כוח, ולתת מענה לביקוש בשעות שבהן הביקוש גבוה. זה טוב לפריפריה, אבל גם למרכז: תל אביב רבתי היא שליש מביקוש החשמל של ישראל. אגירה באזור גוש דן תאפשר להתגבר על המחסום ברשת. עם זאת, יש גבול לכמות האגירה שהמשק יודע לקלוט. צריך גם לטעון את המאגרים, וזה דורש עוד הקמה של תחנות כוח".
לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, "אנחנו מדברים על פיילוט הפאנלים הסולאריים ב-104 חלקות חקלאיות בישראל. התחלנו, אנחנו עוד לא שם, אבל השקענו בכך 14 מיליון שקל. גם מנהלת תקומה נמצאים בתמונה, ומהמקום שאני נמצא בו חשוב לי לקדם את האגרו-וולטאי, שיהיה מחובר לגידולים חקלאיים ולא ישירות לקרקע".
נעם שוויצר: "מקדמים יוזמות. לא מחכים שהמלחמה תיגמר"
דין שמואל אלמס, שהנחה את הכנס, פנה לנעם שוויצר מבנק דיסקונט ושאל כיצד הם מתכוננים מבחינת ההשקעות ליום שאחרי המלחמה. לדבריו "אנחנו לא מחכים שהמלחמה תיגמר. אנחנו מקדמים יוזמות פיננסיות ומיזמים באנרגיה מתחדשת ותשתיות אחרות: פסולת, מים, גם בקו העימות וגם בעוטף עזה. יש חברה אחת גדולה וציבורית שמימנו עבורה צבר של פרויקטים שחלקם קרמו עור וגידים. הם יוצקים את התשתית והמימון לפרויקטים הבאים בתור. בתקופה עם הרבה חסמים עם כוח אדם ואספקת ציוד, אנחנו מאפשרים ליזמים מבנה מימוני גמיש. לא מחכים להתממשות התנאים המתאימים בסביבה הפיננסית, אלא נותנים מעטפת מימונית כדי שיוכלו לעבוד על כמה פרויקטים".
מצד שני, הוא אמר, "אני כן רואה דברים מתעכבים. יעזור אם הממשלה ומוסדותיה תיתן רוח גבית בקיצור תהליכים רגולטוריים ובירוקרטיים, ותיתן מענקים כדי לקדם את העשייה כבר עכשיו".
בכל הנוגע לגנרטורים לשעת חירום, בני רגיל מהתנועה הקיבוצית אומר כי "בעוטף לפני ה-7 באוקטובר, המדינה רישתה את העוטף בגנרטורים לשעת חירום במימון המדינה, וזה עבד. אבל בצפון המדינה לא שם, היא לא דואגת ליציבות, לגיבוי שלהם בחירום. הישובים מופקרים ונאלצים לדאוג לעצמם. מי שיכול קונה לעצמו גנרטור. לא נוח לראות את זה, זה גם מזהם. צריך גיבוי בחירום עם סוללות, אבל אין. היינו רוצים כבר עכשיו את השינוי הזה. אנחנו לא קרובים לסוף המלחמה".
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הגיב לכך ואמר: "אני פחות עוסק בגנרטורים, אבל יש הרבה תמיכות כספיות של משרד החקלאות וביטחון המזון לחקלאים, מאות מיליונים. כשהתחילה המלחמה זיהינו פערים במיגון. אנחנו לא אחראים על מיגון, אבל החלטנו להסיט תקציבים ב-50 מיליון שקל, והצלחנו לייצר מיגוניות והצבנו אותם במשקים חקלאיים. בישראל צריכה להיות רציפות תפקודית. אם עובד זר נמצא באזור לחימה, והוא רוצה לעזוב כי הוא גר בקרוואן ואין לו מיגון, זו בעיה שצריך לפתור. צריך רציפות תפקודית כדי שהעובדים הזרים ימשיכו להיות בישראל ולעבד את האדמות. שהחקלאים לא יתייאשו, ושהציבור יקבל את המזון. ללא מיגוניות, אולי היינו קורסים. המדינה עושה הרבה, ואני קורא 'הפקידים לא עושים והמדינה לא עושה'. המדינה זה אנחנו. כולם כאן רתומים למען המדינה".
דבריו הופרעו בשל קריאות מהקהל ש"אנחנו מסתדרים בלי המדינה". לביא הגיב לכך ואמר: "אני מסתובב בקרב חקלאים ומקשיב לצרכים שלהם. אני דואג כל יום לעזור לחקלאים גם טקטית וגם אסטרטגית. בכל טווחי הזמן. זו המחויבות שלי קודם כל כאזרח ואז כמנכ"ל משרד ממשלתי. אני מסייע לחקלאים בישראל".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
