ראש מועצת אשכול לשעבר חיים ילין קיים שיחה בנושא ביטחון ותקומה עם תא"ל (במיל') אבי בניהו, יועץ לאסטרטגיה, תקשורת וניהול משברים, בכנס התנופה הקיבוצים של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט. בפתח הדברים ילין הדגיש את חשיבות ההמשכיות "אנחנו אוטוטו זורעים. כל עוד שותלים וקוצרים יש תקווה למדינת ישראל", אמר.
● כנס התנופה הקיבוצית | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "קוראים לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
● כנס התנופה הקיבוצית | יו"ר משקי הקיבוצים, יעקב בכר: "המדינה חייבת לוותר על מכרזי הקרקעות"
"ניקח את הטראומה עד הקבר, לא נעכל את מה שקרה ב־7 באוקטובר", שיתף ילין. "לא בגלל שלא ראינו וחווינו, אנחנו יודעים להסביר מה זה צונאמי ורעידת אדמה, טבע שגדול מאיתנו. להבין את הרוע האנושי אליו אנשים יכולים להגיע, רוצחים. עם אויב אפשר לעשות הסכמים, עם רוצחים אי-אפשר. הם רצחו אותנו פיזית וגם את התקווה שנוכל לחיות בגבול של שיתוף-פעולה".
ראש מועצת אשכול לשעבר הוסיף כי למרות הכל, יש תקווה לשלום. "אפשר להרוג את האידיאולוגיה שרוצה לרצוח אותנו. אם ב־50 השנים הבאות, ילדים ייכנסו לגנים שם ללא נשק מפלסטיק ותמונה של יהודים שיורים עליה חצים, זה הסיכוי היחיד האפשרי לשינוי, ואז אולי הנינים יוכלו להאמין בתקווה אחרת".
לגבי אחריות הדרג המדיני והביטחוני, ציין ילין כי "אי-אפשר לשנות את מי היו ב־7 באוקטובר רה"מ, 120 ח"כים, רמטכ"ל, ראש מוסד וראש שב"כ. הכאב הוא היום, התפקיד שלנו הוא לתת תקווה לדורות הבאים".
ילין סיפר כי הוא נמנע מלהגיע לקיבוץ חצרים שמארח את קהילת בארי, ועל ההתמודדות האישית שלו וכן של הקהילה. "אני חלק מקהילה של 70 איש שגרים כעת בבארי. קשה להסביר שדווקא מקום הטבח הוא היחיד שאני מרגיש בו משהו. למרות המלחמה, למרות המציאות בה שומעים מסוקי הפינוי ולמחרת דיווח על הרוגים, זה הבית. גדלתי שם מאז שעליתי לבד בגיל 17. אני לעולם לא אעזוב אותו".
"צריך לשנות את התרבות ולהחזיר ערכים. זה תהליך שייקח 40 שנה"
בנוגע למצב החברתי של מדינת ישראל, ראש מועצת אשכול לשעבר סיפר כי מעולם לא הלך להפגנת אנטי־ביבי, משום שהוא לא חושב שאנטי למשהו זו אידיאולוגיה. "צריך להביא אלטרנטיבות. אני רוצה שערכים ינצחו את הפוליטיקה" אמר. "בכיר ביטחוני אמר לי שיודעים מתי הנייה נופח, כמו מה שראינו בלבנון וסוריה. ובכל זאת לא הצלחנו להבין את ה־7 באוקטובר. הפער הקיים זה לא תקלה, אלא כשל, ביזיון טוטאלי, מערכת שלמה שקרסה בדקה וחצי, שהתבססה על מודיעין, 8200, מצלמות 360 מעלות, ובחמש דקות 3,500 נוחבות, אם לא יותר, הצליחו לעשות את מה שעשו. זו לא טכנולוגיה, זה נקרא יהירות".
אותה יהירות הביאה, לדבריו, לתחושה של "אין עלינו". אותה תרבות, היא "מראש הממשלה עד אחרון האלופים בצה"ל. אם לא נצליח לשנות את התרבות ולהחזיר ערכים, זה לא ייפתר. זה תהליך שייקח 40 שנה. אין לנו את המנהיגות שתלך איתנו יד ביד 40 שנה".
במבט צופן פני עתיד, סיכם ילין כי "האסון קרה ב־7 באוקטובר, מתי זורעים חיטה ומכינים שדות? לקראת הגשמים ואחד הדברים הראשונים בעבודתי עם רוני נומה, הוא העיסוק החשוב בתעשייה ובחקלאות. ראינו שדפוס בארי מיהרו לחזור לעבודה, ומשכו איתם את חדר האוכל. תהליך החזרה ייקח עשור, אבל בסוף כולם יחזרו".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
