המינוי ועונשו: הלקח שאפשר ללמוד מההסתבכות של משה כחלון

יחד עם כחלון זומנו לשימוע גם בעלי השליטה ובכירים נוספים בחברת האשראי החוץ-בנקאי. פרקליטו של כחלון, עו"ד נתי שמחוני, אומנם הפגין ביטחון כי התיק נגד מרשו ייסגר בעקבות השימוע, אך מדובר באירוע עצוב עבור מי שנחשב כאן לפני כעשור לרפורמטור עם קבלות ולהבטחה פוליטית.

אלא שהכתובת לגבי ההסתבכות של כחלון הייתה במידה רבה רשומה על הקיר. מינוי כחלון ליו"ר יונט קרדיט אחרי שנפלט מהמערכת הפוליטית לא נבע מניסיון עסקי או פיננסי שהביא איתו, אלא מהיותו פוליטיקאי בכיר. מי שקשריו במסדרונות הכנסת והממשלה עשויים לפתוח דלתות, במיוחד עבור חברה הפועלת בתחום עתיר רגולציה כמו אשראי. גם הדימוי של כחלון כ"חברתי" השתלב במיתוג העסק כמחולל תחרות מול הבנקים - אחד מנושאי הדגל של כחלון כשר האוצר.

וזו בדיוק הייתה הבעיה. המינוי של כחלון התכתב מראש עם שיקולי פוליטיקה, לובינג, עסקנות ותדמית, בשעה שתפקידו הראשון במעלה של יו"ר דירקטוריון הוא להוביל את הפיקוח על ההנהלה.

חבילת השכר הנדיבה שאושרה לכחלון עם מינויו, שהסתכמה במיליוני שקלים עבור 80% משרה (רובם בתגמול הוני), חשפה אף היא את הפער שבין הדימוי הציבורי של מי שנאבק בשכר הבכירים, לבין מה שנראה היה כניסיון לרתום את הדימוי הזה לקבלת ג'וב מפנק.

מוקדם להעריך כיצד תסתיים פרשת יונט קרדיט, אבל רצוי שתוביל ללקח מהדהד לגבי ההפרדה הרצויה בין פוליטיקה לניהול עסקי.

*** חזקת חפות: משה כחלון לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות. 

עמירם גיל

ובכן, המפכ"ל, נמשיך ונחזיק ידיים בציבור, נמשיך ונתנשק היכן שרק נרצה. למרות שגם היום, מתקפות להט"בופוביות מרימות ראש בישראל.

ניר כץ וליז טרובישי נרצחו בברנוער כשרעול-פנים ירה לכל עבר. אף שהרצח התרחש בשנת 2009, הארגון בראשו אתה עומד כשל בפיענוחו. על שמו של כץ הוקם מרכז דיווח על פגיעה בחברי הקהילה הגאה, וזה הציג בשנת 2023 עלייה של 93% בדיווחים על פגיעות חמורות ואלימות.

בסקר שבחן את תחושת המוגנות של חברות וחברי הקהילה במרחב הציבורי, שערך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב לפני כחצי שנה, הרוב המכריע של המשיבים והמשיבות (75% מהגברים הסיסג'נדרים, 77% מהנשים הסיסג'נדריות ו-82% מא.נשים על הקשת הטרנסית) חוו ירידה ברמת המוגנות במרחב הציבורי בהשוואה לשנה קודם. 77% דיווחו כי אינם סומכים על המשטרה שתגן עליהם במקרה הצורך.

במקום להיאבק בתופעות הבזויות הללו, לדוח לשנת 2024 יתווסף מקרה נוסף שבו הקהילה המוחלשת מותקפת. הפעם אחראי לזה השוטר מספר אחת.

אסף זגריזק

מיליי נכנס לתפקיד כשארגנטינה שקועה בבוץ רציני: עם אינפלציה חודשית דו-ספרתית, עוני קשה של כמחצית מהאוכלוסייה וחוב מטפס שהיה נראה כי יביא אותה לפשיטת הרגל העשירית בתולדותיה.

מיליי מביא גישת שוק חופשי הפוכה לחלוטין מזו שהנחתה את ארגנטינה במשך רוב שנותיה. במקום הגבלות על השקעות, הקלות גדולות. במקום פיקוח מחירים, שחרורם. ובמקום הוצאה גירעונית כרונית, איזון תקציבי. השאיפה שלו היא להביא לגירעון של 0%, בעיקר על חשבון קיצוצים מסיביים בהוצאות הממשלה.

יש בעיות באופן ההתנהלות של מיליי, בסגנונו הצעקני ובהתעקשות שלו להגדיל את תקציב הביטחון דווקא כשהמדינה צריכה כסף יותר מכל. ולא בטוח שכל זה יספיק להוציא את ארגנטינה מהמשבר.

ועדיין, קשה להתעלם מהנחישות שלו להגיע לאחריות תקציבית, גם כשהיעד דורש הקרבות גדולות והתנערות ממדיניות פופוליסטית ארוכת-שנים. עצם העובדה שהנשיא לוקח אחריות על התקציב ועל הכיוון שאליו הוא לוקח את המדינה, עומד בניגוד גדול למצב אצלנו, עם הדחיינות הכרונית בהגשת התקציב וההתעקשות לשמור על הוצאות, שפוגעות אקטיבית בצמיחה. אנחנו רחוקים מהמצב הקשה של ארגנטינה, ועדיין - בזמן מלחמה, זו נחישות תקציבית שכדאי ללמוד ממנה.

עידן ארץ