עסקאות ה"בייבאק" בדרך לשיא של טריליון דולר. והן טומנות מסר למשקיעים

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הודיעה החודש על תוכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות, המכונה בייבאק (Buy Back), בהיקף של 60 מיליארד דולר. למעשה, מדובר בהמשך ישיר של תוכנית בייבאק של מיקרוסופט מלפני כשלוש שנים, שמתרחשת במקביל להגדלת היקף הדיבידנד שהיא מחלקת למשקיעים ב־10%. ההודעה של מיקרוסופט לא חריגה בנוף - בחודשים האחרונים ענקיות טכנולוגיה נוספות הודיעו על תוכניות לרכישה עצמית.

● "זה לא עוד מאותו הדבר": איך תשפיע ההסלמה בצפון על השוק?
● ראיון | הכלכלן האופטימי: לאן הולכים השווקים ואיפה כדאי להשקיע 

אנבידיה הודיעה על תוספת של 50 מיליארד דולר לתוכנית הבייבאק שלה עם פרסום הדוח הרבעוני האחרון, מטא הודיעה בתחילת השנה על תוכנית בסך 50 מיליארד דולר, ואפל הודיעה במאי האחרון על תוכנית של 110 מיליארד דולר.

מה זה בייבאק ומתי חברות מבצעות אותו?

רכישה עצמית של מניות היא אחת הדרכים הפופולריות של חברות לתת למשקיעים החזר על ההשקעה שלהם. בייבאק, היא תוכנית שבמסגרתה חברות משתמשות במזומנים שבידיהן כדי לרכוש את המניות של עצמן במסחר בבורסה. מדובר במסר משולש למשקיעים: ראשית, שהחברה מעריכה שמחיר המניה צפוי לעלות, שנית, שהיא מעריכה שהשקעה במניות של עצמה עדיפה על השקעות אחרות כמו מיזוגים או רכישות, ושלישית הרכישה מחזקת תדמית של חוסן תזרימי שכן תוכנית בייבאק דורשת כאמור עודף מזומנים בקופה. בנוסף, הרכישה העצמית של המניות מביאה לצמצום של הון המניות של החברה, ובכך גם לגידול ברווח למניה, נתון משמעותי בבחירת השקעות חדשות על ידי משקיעים.

לכן, במקרים רבים תוכניות בייבאק מובילות לעלייה במחיר המניה, מכניסות כסף חדש למחזורי המסחר ומושכות משקיעים חדשים.

חלק מהחברות מפורסמות באסטרטגיית הרכישה העצמית שלהן, בין אלו ברקשייר האת'וויי , קונצרן ההחזקות בבעלותו של וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול בעולם. ברבעון הראשון של השנה, הקונצרן הודיע על רכישה עצמית בגובה של 2.3 מיליארד דולר. "באמצעות המעשה הפשוט הזה, אנו מגדילים את חלקכם בעסקים הרבים הנשלטים והבלתי נשלטים שבבעלות ברקשייר", הסביר באפט את האסטרטגיה שלו במכתב קודם למשקיעים. "הדרך הזו היא הקלה והבטוחה ביותר עבורנו להגדיל את העושר שלכם".

ויש גם חברה ישראלית שידועה באסטרטגיה הזו - צ'ק פוינט . מדי רבעון רוכשת ענקית הסייבר הישראלית מניות של עצמה ב־325 מיליון דולר במטרה להביע אמון עקבי במניה.

האם יש עלייה בהיקף הבייבאקים? מחקר שפרסם לפני מספר חודשים בנק ההשקעות גולדמן זאקס צופה שהיקף הבייבאק בארה"ב יגיע לראשונה לטריליון דולר ב־2025. לפי הנתונים שלהם. היקף הבייבאק בשנה שעברה עמד על 815 מיליארד דולר, ירידה של 14% מ־2022, והם מעריכים ש־2024 תסתיים עם עלייה ביחס לשנה קודמת עם רכישות עצמיות בהיקף של 925 מיליארד דולר.

בגולדמן זאקס נוקבים בשתי סיבות מרכזיות לגידול הצפוי השנה ולשיא שיגיע בשנה הבאה: הפחתת הריבית בארה"ב, והסרת האי־ודאות הפוליטית לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב. מאז פרסום הדוח, הריבית בארה"ב ירדה ב־0.5% וסיפקה רוח גבית לשוק המניות. כלכלני הבנק, קורמק קונרס ודיוויד קוסטין, העריכו גם שההכנסות של חברות הטכנולוגיה ייהנו מביקושים גבוהים יותר למוצרים שקשורים ל-AI. להערכתם, הגידול הצפוי ברווח לצד הפחתת הריבית של הפד, יקפיצו את היקפי הרכישות העצמיות בעיקר בקרב ענקיות הטכנולוגיה שיש להן יתרות מזומנים גדולות, בדגש על "שבע המופלאות" - אפל, אמזון, גוגל, מטא, מיקרוסופט, אנבידיה וטסלה. לדבריהם, גידול ברווחים הוא מנוע הצמיחה הגדול ביותר לרכישה עצמית של מניות, ואחריה גם שיפור בסביבת המאקרו.

נתונים אחרים, של S&P Global, שפורסמו בשבוע שעבר ונוגעים להשלמת תוכניות רכישה עצמית של חברות בבורסות בולטות ברחבי העולם (לא רק ארה"ב), הראו שמצד אחד, הערך הכולל של רכישות עצמיות בבורסות בולטות ברחבי העולם צפוי להיות השנה הנמוך ביותר מאז שנת 2020, ומצד שני מספר התוכניות לרכישה עצמית עולה. מדובר בתוכניות שהוכרזו בשנים קודמות והושלמו השנה, בניגוד לתוכניות הבייבאק שפורסמו בחודשים האחרונים ולא נכללות בספירה כיוון שטרם הושלמו. להערכת הכלכלנים בריאן שיד ואני סבטר מ־S&P Global, ייתכן שזהו סימן לכך שתזרימי המזומנים של חברות עלולים להיפגע בשל הריביות שעדיין גבוהות וחשש מפני האטה כלכלית גלובלית.

יתרון המיסוי והמסר למשקיעי ה־AI

ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, אומר שלמרות שתיתכן ירידה בשנה זו או אחרת בהיקפי הבייבאק, היסטורית המגמה היא של עלייה. לדבריו, "ביצוע רכישה עצמית של מניות היא דרך אפקטיבית מבחינת מיסוי לתגמל את בעלי המניות. יש שתי דרכים: הראשונה היא לחלק דיבידנד, והשנייה היא רכישה עצמית של מניות. חברות בשלות עושות בדרך כלל גם וגם - לדוגמה מטא (פייסבוק) עשתה רכישה עצמית של מניות ובתחילת השנה הודיעה לראשונה על חלוקה של דיבידנד. אנחנו רואים יותר ויותר ענקיות טכנולוגיה שפחות נהגו לחלק דיבידנדים מצטרפות לחלוקה".

לדברי אורגד, יש שיח בנושא על כך שמנגנון הבייבאק הוא מעין דרך לחברות לחסוך בתשלומי מסים, בניגוד לדיבידנד שכרוך במס. "תעשיית הבייבאקים מאוד פרחה כי ענקיות הטק מכניסות המון כסף. הן יכולות להשתמש בכסף הזה ולעשות מיזוגים ורכישות, או לתגמל את בעלי המניות, בפרט כשאין אופציית השקעה אחרת מעניינת".

הוא גם מזכיר גורם נוסף שעשוי להסביר את הבחירה של ענקיות הטכנולוגיה: הספקנות של חלק מהמשקיעים לגבי היכולת של החברות הללו להחזיק את השקעות הענק שביצעו בטכנולוגיות בינה מלאכותית. העובדה שמיקרוסופט מרגישה בנוח להמשיך ולתגמל את בעלי המניות עם בייבאק בהיקף זהה והגדלת הדיבידנד משדרת קו מרגיש למשקיעים.

התחזית הסמויה: השוק בדרך לתיקון?

עד כמה משפיע מצב המאקרו כלכלה על תוכניות רכישה עצמית של מניות? אורגד מסביר כי "הרבה פעמים כשמחיר המניה יורד, והנהלת החברה חושבת שהשוק מעריך בחסר את השווי הכלכלי שלה, היא יכולה להשיק תוכנית בייבאק מזורזת, או להגדיל את התוכנית הקיימת. לרוב, התוכניות האלה 'רצות' לאורך שנים וזה לשיקול ההנהלה מתי להיות יותר או פחות אגרסיביים ברכישות. כשיש תיקונים של 5%־10% בשוק, הרבה פעמים רואים שמי שנכנס וקנה מניות הם הדסקים של הבנקים הגדולים בארה"ב שלרוב מבצעים את הבייבאק בשם החברות.

"אנחנו בתקופה של שינוי מדיניות מוניטרית. כשהריבית מתחילה לרדת, חלק משיקולי מנהלי הכספים הוא איפה לשים את הכסף בריבית נמוכה יותר. התמריץ לחלק דיבידנד, לעשות בייבאק או לבצע מיזוגים ורכישות צפוי לגדול - וזה לא מופרך שכל אחד מהאפיקים האלה יקבל 'בוסט'".