"תלות גוברת בסייבר": דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות מתחילת המלחמה

דוח רשות החדשנות שמתפרסם, מעיד כי קיים חוסן יחסי של ההייטק הישראלי בזירה הגלובלית, למרות התקופה המאתגרת • כ-60% מההשקעות בצל המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים בחברות מבוססות, כאשר תחום הסייבר לבדו ריכז כ-35% מסך ההשקעות

ההייטק הישראלי / צילום: Shutterstock, NicoElNino
ההייטק הישראלי / צילום: Shutterstock, NicoElNino

רשות החדשנות מפרסמת היום דוח הבוחן את מצב ענף ההייטק הישראלי בצל שנה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הדוח בחן בין היתר את השלכות המלחמה על הענף, זאת על רקע כך שהייטק הישראלי מהווה מרכיב משמעותי בכלכלה הישראלית, זאת בין היתר כאשר ההייטק מהווה מעל למחצית מהיצוא הישראלי, חמישית מהתוצר ואחראי לכרבע מכלל הכנסות המדינה ממסי עבודה של שכירים וחברות, כך לפי דוחות קודמים בשיתוף משרד האוצר. 

השבוע בביומד | היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
ראיון | בגיל 68 היא הטיסה את המסוק החשמלי הראשון, הפכה לאחת הנשים עם השכר הגבוה בנאסד"ק וכעת מנסה לקדם חיי נצח

בין הנקודות המדאיגות שעולות בדוח, הריכוז הגובר של ההשקעות בענף הסייבר כמו גם בחברות בשלבים מתמקדים. לפי הנתונים שנבדקו, כ-60% מההשקעות בצל המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים בחברות מבוססות, כאשר תחום הסייבר לבדו ריכז כ-35% מסך ההשקעות, מה שמהווה שיעור כפול משנים קודמות. בנוסף, לפי ממצאי הדוח, נרשמו פערי תשואות משמעותיים בין חברות הטכנולוגיה הישראליות לעולמיות. זאת בין היתר כאשר מדד ת"א-טכנולוגיה עלה ב-14% בלבד מאז פרוץ המלחמה, לעומת עלייה של 31% במדד הנאסד"ק. 

עוד נקודה מדאיגה נוגעת בתעסוקה עצמה בהייטק, זאת בין היתר כאשר הדוח מצביע על קיפאון מדאיג. מספר המועסקים בהייטק נותר יציב סביב 400 אלף עובדים מאז 2022, מה שמהווה עצירה בצמיחה שאפיינה את העשור האחרון. יתרה מכך, חל שינוי בתמהיל התעסוקה, עם גידול בתפקידי מו"פ לצד ירידה בתפקידי מוצר ותפקידים עסקיים, מה שבטווח הארוך עלול להגביל את יכולת הצמיחה של הענף בארץ. 

חוסן יחסי של ההייטק הישראלי בזירה הגלובלית

עם זאת, הדוח מצביע גם על נקודות חוזק, כשבין היתר ישראל שומרת על מקומה כמוקד השקעות עולמי בהייטק, ומדורגת במקום השלישי בעולם. לפי נתוני הדוח, החל מאמצע 2022, סך ההשקעות בחברות טכנולוגיה בישראל התייצב על כ-2 מיליארד דולר ברבעון, רמה הדומה לזו שנרשמה בשנים 2019-2018, טרם שיא ההשקעות של 2021. בהשוואה בינלאומית, מאז ה-7 באוקטובר ועד מועד פרסום הדוח, סך הגיוסים בישראל עמד על כ-8.8 מיליארד דולר, סכום המציב את ישראל כאמור במקום השלישי בעולם, אחרי סן-פרנסיסקו וניו-יורק בלבד. עוד חשוב לציין כי השינוי בסך ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות מאז פרוץ המלחמה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, דומה לממוצע השינוי בקבוצת ההאבים המרכזיים בעולם. נתונים אלה מעידים על חוסן יחסי של ההייטק הישראלי בזירה הגלובלית, למרות התקופה המאתגרת. 

בנוסף, כך עולה בדוח, לא חל שינוי משמעותי במספר קרנות הון הסיכון הזרות הפעילות בישראל, המהוות כשני שלישים מקרנות הון הסיכון הפעילות במדינה. 

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אומר לגלובס כי "ההייטק הישראלי נמצא בתוך סערה רצינית מתחילת המשבר הגלובלי באמצע 2022, ומתחילת 2023 כשישראל נמצאת באי יציבות פוליטית, ומהרבעון האחרון של 2023 אנחנו במלחמה. למרות כל אלה, היקף ההשקעות אחרי המלחמה דומה לתקופה אשתקד, ולא רואים ירידה בתעסוקה. אלו חדשות טובות המראות על חוסנו של ההייטק. עם זאת, יש נקודות מדאיגות, כמו הגידול בעיקר במקצועות המו"פ על חשבון המקצועות העסקיים, מה שעלול לפגוע בצמיחה בטווח הארוך. עוד נקודה מדאיגה היא התלות הגוברת בתחום הסייבר".

המלצה להגדלת ההשקעות הממשלתיות בהייטק

אסף קובו, הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, מוסיף כי ״מאמצע 2022 מספר המועסקים בהייטק התייצב על אזור ה-400 אלף, אבל התמהיל משתנה - מספר עובדי המו"פ גדל וכל שאר התפקידים הולכים ויורדים. בראייה לטווח הארוך, זה יכול לפגוע בחברות וברמת המאקרו כמדינה. הגיוון בתעסוקה חשוב להכנסות ממסים, במיוחד בתקופה של מלחמה עם עלויות גבוהות. ככל שהכלכלה של המדינה יותר מבוססת ורחבה, אפשר יהיה למזער את הפגיעה העתידית בשירותים האזרחיים כמו חינוך, רווחה ובריאות". 

בין ההמלצות העולות בדוח, הגדלת ההשקעות הממשלתיות בהייטק, במיוחד בסטארט-אפים צעירים ובתחומים עם זמינות הון פרטי נמוכה. כמו כן, הרשות קוראת לנקיטת צעדים לצמצום אי-הוודאות בסביבה העסקית, זאת אל מול משקיעים זרים, במטרה לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית. בין מוסיף כי ״יש שני מהלכים גדולים שצריכים לקרות לקראת התקציב וחוק ההסדרים. אחד מהם זאת חבילה של מיסוי למשקיעים זרים וחברות רב לאומיות, כאשר דרך החבילה הזאת אנחנו מנסים לייצר לאותם משקיעים זרים לאו דווקא פחות מס אלא יותר וודאות וזה לפצות על חוסר הוודאות שקיים כיום בישראל, והדבר השני ובדומה למה שהתרחש השנה, תוספת תקציבית״.