"מצב מיוחד בעורף": מה זה אומר והאם אפשר להיעדר מהעבודה?

הממשלה הכריזה אתמול (ב') על "מצב מיוחד בעורף" בכל המדינה לנוכח החרפת העימות בצפון. ביררנו באמצעות מומחים מהי משמעות ההכרזה ומה צפויות להיות ההשלכות על המשק. גלובס עושה סדר.

● פרשנות | נסראללה רואה מהבונקר איך מה שהוא בנה במשך 18 שנה מתפורר
● ראיון | המומחה שמסביר: ישראל מוכנה למלחמה בצפון, אך שאלה אחת מרחפת מעל
● כתף קרה מאירופה: ישראל נתפסת כאחראית הבלעדית למצב בלבנון

מהי משמעות ההחלטה?

בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, הממשלה רשאית להכריז על מצב מיוחד בעורף כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית. ההכרזה נועדה להקנות לממשלה סמכויות שיאפשרו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של האזרחים, כך מסבירה עו"ד רוני ויסבלט, שותפה וראש מחלקת משפט העבודה במשרד AOi עבדי וקנין.

מהן השלכות ההכרזה על אספקת השירותים החיוניים לציבור?

לפי חוק שעות עבודה בשעת חירום, בעת "מצב חירום בעורף" רשאי שר העבודה להוציא צווים המחייבים עובדים בשירותים חיוניים דוגמת מזון, חשמל, מים, תברואה ובריאות להתייצב לעבודה במפעלים המוגדרים כחיוניים. הצווים מתפרסמים במתכונת של צווי 8, ועובדים המגויסים לעבודה יוכלו להיות מועסקים למשך שעות נוספות בהיקף גבוה לעומת ימי שגרה.

חוק ההתגוננות האזרחית מקנה לשרי הממשלה סמכויות נוספות בנוגע למצב המיוחד, לרבות הסמכות להתיר לרשות מקומית לפעול מחוץ לתחום השיפוט שלה כדי לסייע לרשות אחרת, להעמיד מערכות תקשורת לטובת גופי ביטחון, ולהקפיא סנקציות בדמות הגבלת חשבונות בנק של מי שהמחאות שמסר סורבו.

האם צפויות הגבלות על התקהלויות, כולל אפשרות להגבלת הפגנות?

לדברי עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד ארנון, תדמור לוי, הכרזה על מצב מיוחד בעורף מקנה לפיקוד העורף את האפשרות לקבוע הנחיות ומגבלות - לרבות הגבלת התקהלות באזורים פתוחים ובמבנים סגורים. "ייתכן שיהיו הנחיות שונות לגבי סוגי התקהלויות שונים כגון תפילות והפגנות", היא מסבירה, וממליצה לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף הרלוונטיות למיקום הגאוגרפי שבו נמצאים.

במה שונה "המצב המיוחד" מהמצב ששרר בישראל עד כה, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה?

בעבר, מסבירה עו"ד קרת, הוכרז בישראל מצב מיוחד בעורף באזורים ספציפיים, ולעתים גם בכל הארץ לפרקי זמן נתונים. מבחינה זו, לדבריה, אין הבדל עקרוני בין ההכרזה היום לעומת הכרזות קודמות, מלבד היקף התחולה של ההכרזה החדשה - כאמור, היא חלה בכל הארץ למשך שבוע.

האם יש לי זכות כעובד שלא להגיע למקום העבודה או לדרוש מהמעסיק שאעבוד מהבית? במקרה כזה, האם אמשיך לקבל שכר?

הזכות להיעדר מהעבודה, אומרת עו"ד קרת, תלויה בהנחיות פיקוד העורף במיקום של העובד או של המעסיק. נכון להיום, מחיפה צפונה מותר וניתן להגיע למקום עבודה שבו יש מרחב מוגן שניתן להגיע אליו בזמן תקני, ואילו דרומה מחיפה אין מגבלה בשלב זה. היעדרות מותרת נוספת מהעבודה היא במקרה של הורה של ילד עד גיל 14 אשר מסגרת הלימודים שלו נסגרה.

עוד מסבירה עו"ד קרת כי היעדרות מהעבודה - גם אם מותרת - אינה מזכה בשכר עד אשר הסוגיה תוסדר בין המעסיקים לבין המדינה. לדברי עו"ד ויסבלט, החוק אינו מחייב מעסיקים, המספקים לעובדיהם עבודה התואמת את המגבלות שהוטלו, לשלם שכר לעובדים שנעדרים עקב המצב הביטחוני. מה כן אפשר לעשות? ניתן להסכים עם המעסיק על ניצול ימי חופשה, על עבודה מרחוק, על השלמת שעות עבודה במועד חלופי וכיוצא באלה הסדרים חלופיים.

בעתיד, מעריכה עו"ד קרת, מרבית הסיכויים שתשלום השכר עבור תקופת המצב המיוחד יוסדר בהסכם קיבוצי בין ארגוני מעסיקים והמדינה ובצו הרחבה כללי שיוצא להסכם. עו"ד ויסבלט מעריכה בהקשר זה כי עשויות להיכנס לתוקף תקנות מיוחדות, שיחייבו מעסיקים לשלם לעובדיהם שכר בסיס, והמעסיקים יקבלו פיצוי מהמדינה.

האם יש למעסיק זכות להוציא אותי לחל"ת או אפילו לפטר בגלל המצב המיוחד?

אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לפי הנחיות פיקוד העורף. עו"ד ויסלבט מציינת כי האיסור חל גם על עובד שנשאר לשמור על ילדיו עד גיל 14 בשל סגירת המסגרות שלהם, לרבות קייטנות, צהרונים וכל פעילות חינוכית. בנוסף, האיסור לפטר חל על עובד שהוא הורה לילד עם מוגבלות אשר טרם מלאו לו 21.

היעדרות מהעבודה במקרים אלה נחשבת מוצדקת ואינה מהווה עבירת משמעת, וזאת בתנאי שהעובד הודיע עליה למעסיק מראש. לפי עו"ד קרת, הוצאה לחל"ת דורשת את הסכמת העובד, ובנסיבות בהן קיימת הגבלה לפטר, קיימת גם הגבלה להוציא לחל"ת כפוי.