בנק ישראל מתנגד, אבל בשטח כבר נפטרים משטרות של 200 שקל

בממשלה שוקלים לבטל את השטר של ה־200 השקל, כחלק ממהלך נרחב שעשוי לסייע למלחמה בהון השחור. ההצעה שנהגתה על ידי צוות של תשעה כלכלנים מומחים נועדה גם להניב הכנסות נוספות בתקופה בה קופת המדינה זקוקה להן יותר מכל. בבנק ישראל התלהבו פחות מהרעיון והדגישו כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק היא של הנגיד". הבנק יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה "אם יעלה לדיון", וטוען כי "עד כה לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר".

● שאלות ותשובות | היכונו, הנטו שלכם עשוי להישחק באלפי שקלים: כל מה שכדאי לדעת על הקפאת מדרגות המס
● שאלות ותשובות | באוצר רוצים לקצץ בהטבות לפנסיה. בכמה כסף מדובר?
● שאלות ותשובות | בדרך למיסוי קרנות ההשתלמות: האם כדאי לפדות את החיסכון?

בנוסף, הבוקר (ה') בנק ישראל פרסם הבהרה נוספת, בה נכתב: "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר. אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור. נדגיש כי שטר ה-200 שקל שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".

על פי מציעי המהלך, הוא צפוי לסייע לגביית מסים נוספת של מעל 20 מיליארד שקל בשנה, והתכנון הוא שבנק ישראל יכריז תוך זמן קצר כי שטרות אלו מבוטלים ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר, ואנשים המחזיקים בהם יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים, או להפקיד אותם בחשבון הבנק שלהם. לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם לאוצר המדינה על מנת להחליף את הכספים, להפקידם - או להפסידם".

"מזייפים אותו המון"

אף על פי שהשטר עדיין לא בוטל, בשטח, החשש מהמצב מתבטא בסירובם של בעלי עסקים מסויימים לקבל אותו. כך למשל, ביום ראשון האחרון פרסם בעמוד הפייסבוק לקוח של מאפייה במרכז הארץ כי כשהגיע לקופה לשלם עם השטר הכחול, המוכרת סירבה בטענה שמדובר בשטר ש"מזייפים אותו המון". באותו הפוסט הוא כתב: "מדובר בשטר שהרגע הוצאתי מהבנק, ואין לו ערך. ממש בושה ונראה לי לא חוקי. לא צריך להיות גאון ולהבין שזה בגלל שרוצים להוציא את השטר הזה מהשוק". דוגמה נוספת היא לקוחה שהתבקשה לשלם לפדיקוריסטית שלה בשני שטרות של 100 במקום שטר אחד של 200.

עסקים רבים, במיוחד עסקים קטנים, מתבססים על מזומן לתפעול השוטף שלהם. ביטול שטרות גדולים יפחית את כמות המזומן הזמינה, מה שיחייב אותם להתמודד עם שינויי תזרים ולמצוא פתרונות חלופיים כמו תשלומים דיגיטליים, אשר לא בהכרח נוחים או אפשריים לכולם. כמו כן, יש לקוחות שמעדיפים לשלם במזומן בלבד, לכן שינוי פתאומי עלול להרתיע לקוחות, במיוחד עבור בעלי עסקים שנהוג לשלם להם במזומן.

על פי נתוני בנק ישראל שטרות של 200 מהווים קרוב ל־80% משווי השטרות המוחזקים בידי הציבור. הכסף הזה לא משמש לתשלומים, אלא לאגירת הון, בצורה שלעתים קרובות משמשת להעלמת מס. על פי מחקר של הבנק המרכזי האירופי על בסיס נתונים מ־2008, רק שליש מהשטרות בידי הציבור שימשו לתשלומים בפועל, והשאר כצורה לאחסון הון.

לא רק בקרב בעלי העסקים התעורר חשש מהמהלך. "לפני מספר ימים אמא שלי חילקה לנו מעטפות עם שטרות של 200" מספרת א' (אנונימית) לגלובס. "אני כבר לא בגיל שאמא מממנת אותי, היא אמרה שהיא חוששת מזה שיבטלו את השטר במהירות והזמינה אותי להשתמש בכסף לפני שלא תהיה אפשרות להגיע לבנק ולהחליף אותו". עוד היא מספרת כי החשש מפני חוסר היכולת להחליף את שטרות אלו בבנק נובע גם מחוסר הכנה מוקדמת. "אמא שלי לא שמרה כל קבלה שהוציאה ויש חשש שבבנק יבקשו הסברים והוכחות שלא בהכרח יש לה לתת, לא מדובר בכסף שחור".

בין היתר, המרואיינת האנונימית מעידה כי שמרה כסף מזומן וחוקי בביתה בשל החשש ממתקפה איראנית, שעלולה להשבית את מערכות הבנקאות והאשראי במדינה. "יש חרדה גדולה שמהלך כזה יחול מהרגע להרגע. אני בטוחה שאני לא היחידה שאגרה מזומנים למצב כזה". כמו כן, גם מתנות מאירועים פעמים רבות ניתנות במזומן, בשטרות של 200, ואזרחים מודאגים חוששים שחסכונות כאלו יהיו בסכנה. בעל עסק בינוני ממרכז הארץ סיפר כי בימים האחרונים יותר ויותר אנשים פונים אליו בבקשה לפרוט שטרות של 200.

המרות לדולרים

עדות נוספת לחששות מגיעה משוק המט"ח. ערן בן מנדה, סמנכ"ל תפעול ומכירות בחברת הפינטק GMT אשר מתמחה בהעברות כספים בינלאומיות, אמר לגלובס שביומיים האחרונים זוהתה עלייה של פי שישה בביקוש למטבע זר. "בעקבות הפרסומים על כוונת הממשלה לבטל את שטר ה־200, אנו מתמודדים עם ביקוש אדיר של ציבור הרוצה להמיר שטרות שקל למט"ח. רבים מהאנשים שמבקשים לבצע המרות הם ישראלים שהצטיידו במזומנים בעקבות המלחמה".

רשות המסים תומכת

ביקורת נוספת על הצמצום הדרמטי של השימוש במזומן היא הפגיעה בפרטיות, שכיום המזומן מאפשר - גם במקרים לגיטימיים. לפי הוגי ההצעה, "בעולם דיגיטלי בו כל ההעברות מתקיימות קודם כל כביטים בבנק, יש מעט עסקאות נורמטיביות במזומן. הפרטיות ברובה מתה כבר לפני עשרות שנים, ותרמנו אותה לכל התאגידים". אומנם הם מודים כי "יש כאן נזק לפרטיות שנשארה", אך לדבריהם, "כששוקלים את העלות מול התועלת הגדולה במלחמה בהון השחור ובארגוני הפשע, זה שווה את זה".

על פי התוכנית, יינתן זמן קצר לאנשים להחליף את שטרות ה־200 שלהם, ולאחר תאריך מסוים הם כבר לא ייחשבו כהליך חוקי והבנקים יסרבו לקבלם. מי שיביא את ההון שלו לבנקים יצטרך להסביר את מקורו ולשלם עליו מס. מקורות המעורים בנושא, אומרים כי ראש רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' וראש הרשות להלבנת הון עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי תומכים, וגם בדרגים המקצועיים במשרד האוצר מביעים תמיכה בצעד.

כאמור, מנגד עומד בנק ישראל שכרגע מסתייג מההצעה, בטענה שלא הוצג לו נימוק מספק לכך.