כלי התקשורת בארץ ובעולם דיווחו השבוע כאחד כי חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, היכה את בכירי המשטר האיראני בהלם ובזעזוע. במקביל, ניתחו מומחים את ההצהרה שמסר המנהיג העליון עלי חמינאי לאחר החיסול, וטענו כי זו מצביעה על כך שהאייתוללה מעדיף שלא ללכת לכיוון של מלחמה כוללת. "הם לגמרי נוצחו על ידי ישראל בשלב זה", צוטט מומחה למזרח התיכון בניו יורק טיימס. "הצהרת חמינאי מעידה על חומרת הרגע, ועל הזהירות - הוא לא מתחייב לשום דבר שהוא לא יכול לספק", הוסיף. גם הנשיא האיראני החדש, מסעוד פזשכיאן, מעדיף לנהוג באיפוק בשלב זה, ואינו תומך בתגובה עוצמתית - כך לפי הדיווחים.
● חיסול נסראללה פגע קשות בחיזבאללה. האם הארגון יצליח להתאושש?
● המדינות הערביות שלא מבכות את חיסולו של נסראללה
זו לא הפעם הראשונה שהעולם ממתין בדריכות לתגובה איראנית על המכות שהטיחה בה ישראל. חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה - אף שהתרחש בשטחה של איראן וגרם לה מבוכה רבה - עבר כזכור ללא תגובה מצד איראן, בניגוד לציפיות. לפי דיווחים, הנשיא החדש, שמאז כניסתו לתפקיד מנסה לקרוץ למערב ולהביא להקלת הסנקציות על מדינתו, הוא זה שמנע את התגובה.
האמת היא שלאיראן יש סיבות רבות שלא להסלים את המצב. המדינה נמצאת במשבר כלכלי חמור, כשבין היתר היא תלויה באופן משמעותי ביצוא הנפט שלה. לפי נתוני אופ"ק, קצב הפקת הנפט של איראן הגיע השנה ל־3.2 מיליון חביות ביום - הגבוה ביותר מאז 2018. נתונים שהתפרסמו לאורך השנים האחרונות הצביעו על כך שהלקוחה העיקרית של הנפט האיראני היא סין, אך שר הנפט האיראני, ג'וואד אאוג'י, סיפר לאחרונה כי המדינה מוכרת את הנפט שלה גם למדינות באירופה. בכל מקרה, מקור הכנסות מרכזי של איראן הוא נפט - נתוני קרן המטבע מגלים כי התמ"ג האיראני צמח בשנה שעברה ב־4.7%, בעוד שרכיב הנפט זינק ב־19%.
ייתכן ובמשטר האיראני חוששים כי תגובה נגד ישראל תביא לתקיפה עוצמתית יותר נגדה, ובפרט לתקיפה ישראלית על מתקני הנפט במדינה. החשש הזה לא מנותק מהמציאות. זמן קצר לאחר חיסול נסראללה תקפה ישראל, בפעם השנייה, מתקני נפט ואנרגיה של החות'ים בתימן, זאת בתגובה לשיגורי טילים לעבר שטחה בשבוע האחרון. דובר צה"ל מסר כי באמצעות התשתיות והנמלים שהותקפו, מעבירים החות'ים אמצעי לחימה, אספקה לצרכים צבאיים, וגם נפט.
"כפי שבפעם שעברה (בחיסול הנייה, דש"א) פזשכיאן הוריד את המנהיג והגנרלים מתגובה קשה, כעת הוא דוחף שוב לצעד מתון", מסביר בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS. "רק בשבוע שעבר הגיע הנשיא עם פמלייתו לניו יורק, דיבר עם האו"ם ופעל לפתיחת משא־ומתן עם המערב. אין זה אומר שאיראן תרד מהישגיה בתחום הגרעין, אבל הם ניסו לפתוח דלת, ולכן הם מתקשים בתגובה. לאחר זמן רב שבו ישראל הייתה במלכוד, איראן נמצאת במלכוד".
המשבר בכלכלה האיראנית
המצב הכלכלי העגום באיראן מתבטא בכל נתוני המאקרו שלה. כך, לפי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה, עומד קצב אינפלציה השנתי במדינה על 31.6%. בנוסף, במרץ האחרון דווח ב"איראן אינטרנשיונל" האופוזיציוני כי אחד מכל שלושה איראנים חי מתחת לקו העוני, כאשר לפי הנתונים של המדינה, ברבעון השני של השנה עמד שיעור האבטלה על 7.7%.
"קצב האינפלציה השנתי הלא־רשמי גבוה אף יותר מזה שמפורסם", אומר ד"ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "כשיש מספר כה גדול של אנשים עניים, שכונות בטהרן שבהן אנשים אוכלים מפחי זבל, והפסקות חשמל קבועות במדינה שתופסת את עצמה כמעצמה - זה משפיע ומהווה סיבה נוספת לכך שחמינאי חושש מתקיפה".
נתונים לא ממלכתיים שפרסמו גופים אחרים באיראן מצביעים על עליית מחירים משמעותית במדינה. לפי התאחדות האופים האזורית של טהרן, מחירו של לאבאש, לחם אופייני באיראן, עלה לאחרונה ב־40%. במקביל, מחיר לחם מקומי מחיטה מלאה בשם זנגק, זינק ב־66%. לצד אלו הודיע השבוע שר החקלאות באיראן על התייקרות של 20% במחירי החלב - מ־15 אלף טומאן (0.25 דולר) ל־18 אלף טומאן (0.3 דולר). "שיקום היכולות של החיזבאללה הוא אמנם אפשרי, אבל נדרש לכך הון תועפות", אומרת ד"ר שרונה מזליאן לוי, מומחית לאיראן וחוקרת במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "הדבר החשוב להם מכל הוא שרידות המשטר והמשכיותו, ועל כן הם יודעים שיוזמה טקטית עלולה להזיק להם".
קריסת התדמית של המשטר האיראני
עוד מאז שניהל את הקמפיין לבחירתו לנשיאות, כללה המדיניות של הנשיא החדש פזשכיאן התקרבות למערב. המטרה, כאמור, להקל את עול הסנקציות על אזרחי איראן. בנאומו בניו יורק אמר הנשיא לעיתונאים כי איראן מוכנה "להניח את נשקה, אם ישראל תניח את נשקה", וקרא לכוחות בינלאומיים להתערב במצב על מנת להשכין שלום במזרח התיכון.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, באו''ם. מדיניותו כוללת התקרבות למערב / צילום: ap, Pamela Smith
ד"ר ג'בדנפר מסביר כי חיסול נסראללה ערער את תדמית המשטר האיראני לא רק כלפי חוץ - אלא גם כלפי פנים. "הדבר העיקרי שמדאיג את המשטר מחיסול של נסראללה הוא שזה יכול לתת יותר תעוזה לעם האיראני לאתגר את המשטר. זה לא שנראה מחר התקוממות, אבל כשכוח זר משפיל את בני הברית של המשטר, זה מאתגר את תפיסת ההרתעה של המשטר מול העם שלו".
"למשטר חשוב איך הוא נתפס בעיני העם האיראני", הוא מוסיף. "הם לא מעוניינים לעשות מהלכים הרפתקניים כשהלגיטימציה של המשטר בעיני העם האיראני נמוכה. לא מדובר רק במדיניות חוץ, אלא גם במדיניות פנים - יש רפורמות שנדרשים לבצע כמו הורדת סובסידיות על סולר ובנזין, אך הם מפחדים כי הלגיטימציה נמוכה - וזה עלול לאתגר את יציבות המשטר. זו אחת הסיבות שחמינאי מתלבט אם לתקוף את ישראל אחרי מה שקרה לנסראללה".
סבטי מוסיף כי "בעולם ובאיראן רואים כיצד מגדל הקלפים קורס. הזמן שכבר עבר מחיסול נסראללה מהווה פגיעה קשה בתדמית המשטר. הם מוציאים הודעות ותגובות שלא מתאימות לאסון הענק שקרה להם. הם משדרים חולשה רבה ופסיביות, והולכים למקום של מבוכה, חולשה ובלבול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
