היועמ"שית בפרידה מפוגלמן: רשות שופטת בלי ראש פוגעת באזרחי המדינה

היום (ג') התקיים טקס הפרישה של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, שיפרוש ב-6 באוקטובר בהגיעו לגיל 70. בטקס נאמו היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ושופט העליון יצחק עמית שייכנס לתפקיד ממלא-מקום הנשיא. שר המשפטים יריב לוין החליט ברגע האחרון להגיע לטקס, אך לא נשא דברים. 

● המשרוקית | האם לנשיא בית המשפט העליון יש תפקיד פרוצדורלי בלבד?
● פרשנות | התרגיל של יריב לוין לעכב מינוי נשיא לבית המשפט העליון

לטקס הגיעה צמרת מערכת המשפט בהווה ובעבר - נשיאי בתי המשפט המכהנים בכל הארץ, פרקליט המדינה, נשיאי בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק ודורית ביניש, שופטי עליון בדימוס, הסנגורית הציבורית, מבקר המדינה, הפרקליטה הצבאית הראשית, ראש לשכת עורכי הדין ובני משפחתו של פוגלמן. 

פוגלמן פתח את הטקס. הוא סיפר כי התלבט אם לקיימו נוכח המצב הביטחוני, והחליט שכן, "מאחר שגם בעתות של משבר ישנה חשיבות בקיומו של הטקס, שמשמעותו היא מוסדית ואשר מסמל את המשכיותה ורציפותה של הרשות השופטת". הוא הזכיר את נוכחותו של השר לוין, הודה לו וציין כי השר בחר שלא לשאת דברים. 

בהרב-מיארה: אי-מינוי נשיא לעליון - מצב בלתי נסבל 

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התייחסה בנאום הפרידה מפוגלמן לפגיעה הנגרמת לציבור כתוצאה מההחלטת לוין שלא למנות נשיא לבית המשפט העליון: "המשמעות של בית משפט עליון מוחלש או מותש בשל דילולו היא שלטון ללא בקרה; פגיעה בזכויות אדם בהכרח; והתעצמותן של תופעות מסוכנות - כמו קידום מקורבים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים; אי-שוויון בהשתתפות בנטל המלחמה, מחד, ובהנאה ממשאבי המדינה, מאידך; ושחיתות שלטונית. תופעות שתוצאתן המתחייבת היא פגיעה באזרחי המדינה ובחוסנה של המדינה".

לדבריה, "מצב שבו הרשות השופטת פועלת בלי ראש קבוע במשך כשנה הוא בלתי נסבל מבחינה משטרית. הנזקים הנגרמים כתוצאה מהחלשת המערכת המשפטית ומפגיעה בעצמאותה אינם נעצרים בכותלי האולמות הללו. מדובר בפגיעה בכל תחומי החיים והחברה - בתחום הכלכלי, בתחום החברתי והשוויון בחלוקת הנטל והמשאבים, בתחום המדיני והבינלאומי ועוד ועוד. הפגיעה ברשות השופטת בעת הזו מזיקה במיוחד, אינה אחראית ומנוגדת לאינטרס הלאומי. ייצוב מערכת המשפט והקפדה על עצמאותה הם צו השעה". 

בהרב-מיארה ביקרה את מהלכי הממשלה לקידום המהפכה המשפטית. "הערנות הדמוקרטית מתחייבת עכשיו יותר מאי-פעם", אמרה. "הניסיונות לפרק את המנגנונים המשטריים ואת סדרי העבודה התקינים השומרים על זכויות האדם ושלטון החוק, מורגשים ונוכחים. זהו המשך ישיר של מה שכונה 'הרפורמה המשפטית'. 

"מול הכוח המשמעותי שבידי השלטון, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של איזונים ובלמים. הרבה מאוד תלוי בעצמאותם של בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון במיוחד". 

"תרומה שלא תסולא בפז" 

בהרב-מיארה תיארה את פועלו של ממלא-מקום הנשיא הפורש. לדבריה, "תרומתו של פוגלמן לקידום המשפט במדינת ישראל; לחיזוק עמוד השדרה המקצועי של השירות הציבורי; ולהבטחת האינטרס הציבורי, כמו גם זכויות האדם והיסודות הדמוקרטיים - לא תסולא בפז. נאמר במשנה כי על שלושה דברים העולם עומד - על הדין, ועל האמת ועל השלום. שלושתם נמזגו לאחד בעשייתו ובאישיותו. 

"המשפטנים שעבדו לצדו, שהיו כפופים לו או שהופיעו באולמו, שבו והתפעלו מהשילוב הנדיר של מקצועיות לעילא ולעילא וחתירה לגילוי האמת ולצדק. זאת, מבלי לוותר, ולו במעט, על יעילות הדיון, מתינות, התנהלות נינוחה, צניעות, שכמו מנותקת מכישוריו יוצאי הדופן, וכבוד כלפי הזולת באשר הוא - בעלי דין, עורכי דין וצוות בית המשפט. 

"לשופט פוגלמן היה משקל חשוב בגיבוש דמותו של השירות המשפטי הציבורי בישראל, כגוף מקצועי, ממלכתי, עצמאי וא-פוליטי. הוא חינך דורות של משפטנים על ערכי היסוד של השירות המשפטי הציבורי. אין להתפלא על כך שבפסיקתו של השופט פוגלמן שזורה כחוט השני החשיבות יוצאת הדופן של עיקרון שלטון החוק בשיטתנו המשטרית".

עוד הוסיפה היועמ"שית כי "השופט פוגלמן שמר, גם בתפקידו האחרון, על יכולתה של מערכת המשפט לבצע את תפקידה המשטרי. הוא התמודד עם ניסיונות תדירים להקשות על תפקודה ולהחלישה. יש להודות לו על המאבק למען ישראל יהודית ודמוקרטית, ולמען יכולתה של מערכת המשפט להעניק לאזרח את השירות שהוא זכאי לו. הציבור כולו חייב לו תודה". 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, שנאם בטקס, התייחס גם הוא לכך שאין נשיא בראש בית המשפט העליון: "צורך בכהונת נשיא קבע לבית המשפט העליון הוא נכון בכל עת, וודאי בעת הסוערת של מלחמה קיומית ארוכת-ימים. לשכת עורכי הדין ואני מחויבים באופן בלתי מסויג לפעול למען מקצועיותו, מעמדו ועצמאותו המוחלטת של בית המשפט בישראל". 

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה בנאומה לדיאלוג בין בית המשפט העליון לכנסת: "לדיאלוג זה יש משקל ומשמעות, בין אם בסופו הכנסת מחוקקת תיקון חקיקה, ובין אם הערות בית המשפט נשמעות, והכנסת מוותרת על הסדרת הנושא שנפסל", אמרה. "אף אם דיאלוג זה מעורר לעתים מחלוקות ובקורות, והוא רצוף קשיים בשנים האחרונות, לדעתי זהו שיח משמעותי וחשוב, אשר מסייע לא אחת גם בטיוב דברי החקיקה לצבור". 

עמית בעקיצה ללוין 

השופט יצחק עמית, שייכנס כאמור לתפקיד ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון במקומו של פוגלמן, עקץ בנאומו את המצב שנוצר בהיעדר נשיא לעליון: "את הלפיד שהועבר לשופט פוגלמן, אקבל אני מידיו בקרוב - גם הפעם שלא על-פי סדר הדברים הרגיל שנהג מאז קום המדינה".

עמית הוסיף כי "לנגד עיניי ניצבת המשימה הנכבדה של שמירה על עצמאותה של מערכת בתי המשפט". הוא העביר מסר לשר לוין שישב מולו בקהל: "יש חשיבות לקידום העשייה המשותפת מצד כל שלוש רשויות השלטון - עשייה שאותה אני מקווה שנוכל לחזור ולקדם בתקופה הקרובה, בין היתר באמצעות חידוש פגישות העבודה השבועיות בין שר המשפטים לממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון". 

עמית הודה לפוגלמן ואמר: "מדינת ישראל חייבת לך, עוזי, תודה עצומה - על כל השנים שבהן שירתת אותה בנאמנות ובמסירות; על תרומתך הסגולית והייחודית לזכויות האדם והאזרח; ועל ההתייצבות הערכית והחד-משמעית שלך להגנה על ערכי הדמוקרטיה".

הוא תיאר את אופיו של פוגלמן וסיפר: "כשזכיתי להכיר את עוזי, גיליתי מכלול של תכונות שהפכו אותו לדמות השופט הקלאסי - נועם-ההליכות שלו, הסבלנות אין-קץ, היכולת לנהל דיון בנינוחות מבלי לשמוט את רסן הניהול, הבקיאות בתיק וכמובן החוכמה והמשפטנות המעולה בכל ענף מענפי המשפט. כשליח ציבור בכל רמ"ח אבריו, עוזי הוא סמל הממלכתיות והמתינות שזכויות אדם ואזרח עומדות תמיד לנגד עיניו". 

פוגלמן: "מעביר את הלפיד" 

אחרון הנואמים בטקס היה פוגלמן עצמו. "אין לכחד - בשנתיים האחרונות ספינת הרשות השופטת שטה על מים סוערים במיוחד", אמר. "על רקע מציאות זו, בפעם הראשונה ב-76 שנות קיומה של מדינת ישראל, לא מונה - במכוון - נשיא קבוע לבית המשפט העליון. וכך, במצב דברים חריג זה, קיבלתי לידי ביום 17 באוקטובר 2023 - כמצוות המחוקק ומתוך הכרה בכובד המשימה - את תפקיד ממלא-מקום הנשיא. במהלך השנה שבה כיהנתי בתפקיד זה, עשיתי כל שביכולתי כדי לשמר את עצמאות ויציבות המערכת לטובת הציבור הישראלי כולו". 

בסוף נאומו, פוגלמן העביר את התפקיד לשופט עמית ואמר: "איציק חברי, אני מפקיד בידיך את לפיד הרשות השופטת, אותו כינה המשנה לנשיא מישאל חשין זכרו לברכה: 'לפיד המשפט והצדק, לפיד הישר והטוב, לפיד עצמאותו של בית המשפט, לפיד חירות האדם'. את הלפיד הזה קיבלתי אני כפיקדון מקודמיי. בשנה האחרונה הקדשתי את כל ימיי לשמירה עליו, ועתה הגיעה העת להעבירו לידיך. החזק אותו בבטחה, והוא ימשיך להאיר את דרככם, כפי שהאיר את דרכנו לאורך שנים". 

מונה בעל-כורחו

עוזי פוגלמן נכנס לתפקיד ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בעל-כורחו. לקראת פרישתה של הנשיאה בדימוס אסתר חיות באוקטובר 2023 הודיע פוגלמן, אז סגן הנשיאה, כי מאחר שנותרה שנה עד לפרישתו, הוא מוותר על מינויו לנשיא לפי שיטת הסניוריטי. אלא שהשר לוין מנע הצבעה על מינוי נשיא חדש, כדי למנוע את מינויו של יצחק עמית, ופוגלמן נכנס לתפקיד ממלא-המקום באחת התקופות המאתגרות למערכת המשפט. 

פוגלמן נחשב לשופט בעל מזג שיפוטי ואדם נעים ונוח, אך לוין ניתק עמו את קשרי העבודה בארבעת החודשים האחרונים, נוכח המחלוקות על מינוי שופטים לבית המשפט העליון ומינוי נשיא. 

 השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הרשות השופטת

פרישתו של פוגלמן תשנה את הרכב בית המשפט העליון. היא תצמצם את האגף המאופיין כליברלי, בהמשך לפרישה של השופטת ענת ברון והנשיאה אסתר חיות לפני כשנה. בית המשפט צפוי להמשיך לפעול במחסור של 3 שופטים מתוך 15 למרות עומס התיקים העצום. מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון לא צפוי בזמן הנראה לעין נוכח היעדר הסכמות עם לוין. 

קריירה מפוארת 

פוגלמן מסיים קריירה ציבורית מפוארת של 24 שנים. ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בה עבד 18 שנים שבסופן היה למנהל המחלקה, ועד מינויו לשופט בית המשפט המחוזי בשנת 2000 ולבית המשפט העליון בשנת 2007, בתחילה במינוי זמני ושנתיים מאוחר יותר באופן קבוע.

פוגלמן נולד וגדל בתל אביב. הוא נשוי לליאורה, אב לשניים וסב לנכדה. הוא שירת בנח"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית. בהמשך השתתף במלחמת לבנון הראשונה כלוחם בחטיבת חי"ר במילואים, בה שירת עד גיל 42.

בשנת 2020 מונה פוגלמן ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, והחל מ-2020 הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים.

במהלך השנה בה עמד בראש הרשות השופטת, פוגלמן מינה מנהל בתי משפט חדש, ארבעה נשיאים ו-27 סגני נשיאים, ובתקופה זו מונו 177 שופטים ורשמים. בנוסף, פוגלמן הסדיר באופן קבוע את הנוהל לשידור ישיר של דיונים בבית המשפט העליון, לאחר שהסתיים השלב הניסיוני. 

תפיסת עולם ליברלית

פוגלמן מאופיין כבעל תפיסת עולם ליברלית ברורה, ובפסיקותיו קבע באופן עקבי כי בג"ץ מוסמך לבקר חוקי יסוד במקרי קיצון של שימוש לרעה בסמכות הכנסת. הוטא הדגיש בפסיקותיו את חשיבות השמירה על שלטון החוק והיה בדעת הרוב של ההכרעות הדרמטיות בשנתיים האחרונות - בג"ץ הסבירות, בג"ץ הנבצרות, חיוב גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל ופסילת מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר.

פוגלמן כתב את דעת הרוב בבג"ץ שדחה את כניסתו לתוקף של החוק הקובע מנגנון מורכב להכרזה על נבצרות ראש ממשלה. הוא קבע כי הכנסת תיקנה את החוק באופן פרסונלי מובהק לטובת בנימין נתניהו. בעתירה בעניין גיוס תלמידי הישיבות קבע פוגלמן כי אין מסגרת חוקית המאפשרת שלא לגייסם, ולא ניתן להמשיך להעביר כספי תמיכות.

בתחום זכויות האדם, פוגלמן פסק לטובת זכויות נשים ומיעוטים ומצא את עצמו לעתים בדעת מיעוט. הוא כתב את פסק הדין העיקרי בפסיקה ההיסטורית שביטלה חוק שאיפשר למדינה להחזיק מסתננים במתקן חולות בדרום הארץ.

בשנת 2007 פסק פוגלמן כי הטלת מגבלות על תושבי כפרים הסמוכים לכביש 443 אינה מידתית, ובפרשה אחרת קבע בעמדת מיעוט כי האיסור הגורף על יציאתם לחו"ל דרך נתב"ג של פלסטינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות אינו מידתי, ויש לבצע בדיקה פרטנית.

הוא גם קבע כי בתי חולים אינם מוסמכים לאסור על הכנסת חמץ בפסח, דחה עתירה להגבלת ההפגנות סמוך לבית ראש הממשלה בתקופת הקורונה, והיה בדעת מיעוט בהחלטה שלא לבטל הפרדה מגדרית בלימודים באקדמיה.

פוגלמן קידם את זכויות הקהילה הגאה בישראל תוך ביטול חוקים מפלים: ביטול החוק המפלה זוגות חד-מיניים לבצע הליכי פונדקאות ואימוץ בישראל, אישור רישום נישואים במדינת יוטה בווידאו לאחר שפקיד הרישום סירב לרשום זוגות שנישאו בדרך זו, והנפקת תעודת לידה לנשים לסביות שישקפו את מעמדן כאימהות.