מודי'ס מורידה גם את דירוג הבנקים בישראל, אבל פחות

הורדת הדירוג של חברת מוד'ס ביום שישי האחרון עדיין מכה גלים בכלכלה הישראלית, והפעם בסקטור הפיננסי. הורדת דירוג של מדינה לרוב מביאה אחריה גם הורדת דירוג של סקטורים נוספים, בעיקר הבנקים. וכך קרה גם הפעם.

● בכירה במודי'ס: הורדת הדירוג - בשל היעדר אסטרטגיית יציאה ברורה מהעימות
● ברשימה אחת עם פרו וקזחסטן: מודי'ס הלכה רחוק עם הורדת הדירוג של ישראל

אחרי שהורידה את הדירוג של החוב של ממשלת ישראל בשתי דרגות, מבצעת סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הפחתת דירוג גם לבנקים. הסוכנות החליטה להוריד את דירוג הפקדונות ארוכי הטווח של חמשת הבנקים הגדולים מדרגת A3 (דומה לדירוג A- של סטנדרד אנד פורס) לדירוג Baa1 (שדומה לדירוג BBB+). בניגוד להפחתת דירוג החוב של ממשלת ישראל בשתי דרגות, כאן מדובר בהפחתת דירוג בודדה. יחד עם זאת אופק הדירוג נותר שלילי. מדובר במצב חריג יחסית, שבו דירוג הבנקים זהה לזה של המדינה ולא נמוך ממנו. המהלך של מודי'ס תואם את ההערכות שפורסמו בגלובס.

מדוע הדירוג של הבנקים יורד?

הורדת הדירוג לבנקים היא הליך טכני בעיקרו. מכיוון שהבנקים נתמכים על ידי המדינה במקרה של משבר, כשמורידים דירוג למדינה היא יכולה פחות לתמוך בבנקים. אחרי הורדת הדירוג של מדינת ישראל, ישנן השפעות רוחביות על הכלכלה. מבחינת מודי'ס, כל חברה הנתמכת על ידי הממשלה זוכה להערכת איתנות פיננסית פנימית (BCA), כשעליו היא מקבלת שדרוג משמעותי באמצעות תמיכת המדינה. לכן, כאשר דירוג המדינה התומכת נבחן ועשוי לרדת, היא עשויה על פניו להפחית בתמיכה שלה באותן חברות, וכך חברות אלה נכנסות גם הן לבחינת דירוג עם השלכות שליליות או הורדת דירוג באופן אוטומטי.