מתחילת המלחמה המדינה שילמה 17 מיליארד שקל בפיצויים. איך יכול להיות שבתל אביב קיבלו יותר מאשר בקריית שמונה?

העצימות של המלחמה הנוכחית גבוהה יותר מכל אירוע לחימה שישראל חוותה בעשור האחרון, ובהתאם גם הפיצויים שהמדינה שילמה בשנה האחרונה הגיעו לכמעט פי 3 מסך הפיצויים ששולמו בכל המלחמות והמבצעים, ממלחמת לבנון השנייה (2006) ועד מבצע שומר החומות (2021).

בסך־הכול שילמה המדינה במשך תקופה זו כ־5.5 מיליארד שקל פיצויים בגין נזק ישיר (פגיעות טילים, הדף ונזקים לרכוש) לרכוש באירועי מלחמה וטרור מרובים. לעומת זאת, בשנה אחת של מלחמת חרבות ברזל שילמה המדינה מעל 15.5 מיליארד שקל בגין הנזק הישיר, ולמרבה הצער היד עוד נטויה.

לסכום זה נוסף גם הפיצוי על נזקי המלחמה העקיפים (פגיעה כלכלית בעסקים), כך שרשות המסים שילמה כ־17 מיליארד שקל עד כה. סכום הפיצויים הגבוה ביותר ששולם בתיק אחד עומד על כ־100 מיליון שקל בגין נזק ישיר, וכ־90 מיליון שקל בגין נזק עקיף.

446 אלף תביעות ב־3 החודשים הראשונים למלחמה

בממוצע יוצא לכאורה כי הפיצוי לעסקים שנפגעו במהלך המלחמה עומד על סך של כ־30 אלף שקל בלבד לעסק - סכום שעבור עסקים רבים לא מספיק לפיצוי עבור החודשים הארוכים שהיו סגורים, ללא לקוחות ובוודאי לא מספיק עבור אלה שסגורים כמעט שנה שלמה בצפון הארץ. למה לכאורה? כי החישוב הממוצע אינו משקף את המציאות בשטח ואינו מספק תמונת מצב אמתית על הפיצוי שקיבלו עסקים.

ראשית, צריך להבחין בין הפיצוי שניתן במסלול "הוצאות מזכות" למסלולי הפיצוי האחרים שבהם פיצו עסקים לפי פגיעה במחזורים. מסלול "הוצאות מזכות" היה פעיל בשנת 2023 בחודשים אוקטובר עד דצמבר בלבד, ויועד לכלל העסקים בארץ שקיבלו פיצוי לפי נוסחה קבועה בגין הפגיעה בהם, על מנת לסייע להם לעבור את החודשים הראשונים הקשים של המלחמה. למרות שהוא היה בתוקף פרק זמן של שלושה חודשים בלבד, הוגשו במסלול זה רוב תביעות הפיצוי בגין נזק עקיף - 446,262 תביעות - וכמעט 10 מיליארד שקל מתוך כלל הפיצויים בגין נזק עקיף שולמו לעסקים.

במסלול זה הוגשו מאות אלפי תביעות של עוסקים פטורים (שמחזור ההכנסות השנתי שלהם אינו עולה על 120 אלף שקל) ועסקים קטנים נוספים, שסכום הפיצויים שקיבלו היו נמוכים מאוד (אלפי שקלים בודדים) לעומת מספר עסקי ענק שקיבלו מיליוני שקלים.

יתר על כן, במסלולי הפיצוי "האדומים" שקיימים היום ומתייחסים ליישובי ספר, יישובי קו עימות ואזורים שבהם הוטלו הגבלות מחמירות של מערכת הביטחון, ישנם עסקים רבים שקיבלו רק מקדמות של עשרות או מאות אלפי שקלים עבור הפיצוי אך כשהנזק הכולל יתברר עם סיום המלחמה הם צפויים לקבל מיליוני שקלים פיצויים.

בסך־הכול הוגשו במסלולים האדומים הללו, שמכוונים כיום בעיקר ליישובי הצפון, כ־104,965 תביעות ושולמו פיצויים ומקדמות לעסקים בסך 5.2 מיליארד שקל. ואולם, כאמור, לא מדובר בסכומים סופיים שכן רבים מהעסקים הללו, בעיקר מפעלים ועסקים מתחום החקלאות, קיבלו רק מקדמות בגין הנזק שנגרם להם כיוון שעדיין לא ניתן לאמוד את מלוא הנזקים שנגרמו להם.

בשורה התחתונה, השונות בין גודל העסקים שנפגעו, מסלולי הפיצוי, הנזקים שנגרמו וסכומי הפיצויים לעסקים גבוהה מאוד, ולכן לא ניתן לגזור מהיקף התביעות וסך כל הפיצוי "סכום ממוצע" לעסק.

הערכה: הנזקים בצפון מגיעים למיליארד שקל

עד היום הגישו תושבי הצפון - שם מפעילה רשות המסים שלושה מוקדי פיצוי, בחיפה, עכו וטבריה - רק 5,815 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר. עד כה שולם פיצוי בסך 88.8 מיליון שקל בלבד בגין נזקים אלה - סכום זעום ביחס לפיצוי שצפוי להיות משולם כשהנזקים יתבררו במלואם.

באזור הדרום (מוקדי אשקלון ואשקלון חירום) הגישו תושבים 29,437 תביעות לפיצוי בגין נזקים ישירים שנגרמו להם. סכום הפיצוי ששולם עומד על כ־996 מיליון שקל, וכולל את כלל הנזקים ליישובי עוטף עזה שנגרמו ב־7 באוקטובר ובחודשי המלחמה הראשונים. בנוסף, העבירה רשות המסים סף של כ־250 מיליון שקל למנהלת "תקומה", שאחראית על שיקום הדרום.

צפונה משם, במוקד ת"א של רשות המסים, הוגשו 8,796 תביעות לפיצויים בגין נזקים ישירים, ושולם סך של כ־300 מיליון שקל פיצוי. קשה לא לתהות איך ייתכן שבתל אביב שולמו פיצויים בהיקף מאות מיליוני שקלים, בעוד לתושבי הצפון שולמו פחות ממאה מיליון שקל, אך התשובה לשאלה הזאת ברורה: היקף הנזקים בצפון טרם התברר במלואו.

 רסיסי רקטה שנורטה מלבנון לצפון הארץ / צילום: Reuters, Miro Maman

הנזקים וההרס של המלחמה הממושכת ניכרים כמעט בכל היישובים לאורך גבול הצפון: בתים נשרפו כליל, קירות התמוטטו, מבני ציבור נהרסו וכבישים ותשתיות נפגעו מירי טילים ומפעילות צה"ל באזור.

בראיון שנתן לגלובס בדצמבר 2023, כשהלחימה בצפון הייתה בראשיתה, העריך מנהל קרן הפיצויים אמיר דהן, כי היקף הנזק בצפון "יכול להגיע להיקף פיצוי של בין 300 מיליון לחצי מיליארד שקל". היום ההערכות הללו מהוות חלום רחוק. על פי הערכות קרן הפיצויים ברשות המסים, עלות הנזק שלא דווח עדיין בצפון עומדת על כמיליארד שקל נכון להיום. זאת, בהנחה שהמלחמה תסתיים בקרוב. הנזק המוערך מתייחס לפגיעות במבנים ורכוש המצויים ביישובים מפונים אשר לא הוגשו תביעה בגינם, כי הבעלים אינם בבית ובעיקר כי מדובר ביישובים שלא ניתן להיכנס אליהם.

מלבד העובדה שהיקף הנזק ביישובי הצפון טרם התברר במלואו וצפוי לעלות, גם אופי התביעות לפיצוי שהוגשו במחוז תל אביב מסביר את היקף הפיצוי הגבוהה יחסית שניתן שם. רבים מהרכבים שנפגעו במסיבת הנובה בדרום ב־7 באוקטובר היו שייכים לתושבי תל אביב והמרכז, וכך גם הרכוש שהיה בתוכם. רבות מהתביעות שהוגשו במוקד תל אביב מתייחסות לנזקים אלה.

בנוסף, רשות המסים מחויבת על פי חוק "להחזיר את המצב לקדמותו" בפגיעות לרכוש, וגם לעובדה זו השפעה על היקף הפיצוי שניתן בתל אביב. לדברי גורמים ברשות במטחים שהיו בראשית המלחמה ומטחי ירי נוספים במהלך השנה החולפת, נפגעו מבנים "יוקרתיים" שרשות המסים היתה צריכה להחזיר לקדומותם בהתאם לרמת הבנייה והגימור שהיו טרם הפגיעה. בנוסף, במטחים השונים נפגעו מפעלים ועסקים במבנים מסחריים שקיבלו פיצויים בסכומים גבוהים.