הנגיד לא שולל העלאות ריבית בהמשך, ומה הוא חושב על שתי הורדת הדירוג

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (ד') כי הריבית במשק תישאר על כנה ברמה של 4.5%. זו הפעם השישית ברציפות שהבנק מותיר את שיעור הריבית ללא שינוי. במסיבת העיתונאים ציין הנגיד כי "אנחנו חושבים שהריבית היא מרסנת דיה כדי להחזיר את האינפלציה ליעד בתוך המחצית השנייה של 2025. אנחנו מאמינים שתחת התרחיש הזה יש תהליכים שחלקם יתפוגגו כי הם זמניים. אבל אנחנו באי-ודאות גדולה ועושים גם תרחישים אחרים, ואם נראה שסביבת האינפלציה מתקבעת יותר כלפי מעלה, יש לנו את כל היכולת והנחישות כמו בעבר להעלות את הריבית במידת הצורך".

בבנק מסבירים את ההחלטה בכך ש"על רקע מגבלות ההיצע במשק, אנו עדים לעלייה בסביבת האינפלציה. העלייה בקצב האינפלציה היא רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נחלש מול הדולר ב-2.8% ומול האירו ב-1.5%". 

תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר יצמח בשיעור של 0.5% בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025. אלו שיעורי צמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1% וב-0.4% בהתאמה.

תחזית הגירעון עלתה ל-7.2% בשנה הקרובה (לעומת 6.6% בתחזית הקודמת). תחזית הגירעון לשנת 2025 עודכנה גם היא כלפי מעלה ל-4.9%, עלייה של 0.9% מהתחזית הקודמת ומעל היעד של ה-4% שעליו דיבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ. "סיכון נוסף הוא שהממשלה תבצע באופן חלקי בלבד את ההתאמות הפיסקליות הנדרשות, בפרט על רקע עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה ובהוצאות הביטחון הפרמננטיות", נכתב. "אלו עלולים להוביל לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל, לנוכח החשש בשווקים שיחס החוב לתוצר נמצא בתוואי מתבדר. מצב כזה עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק גם בטווח הארוך, להיחלשות השקל ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים, שגם יתבטאו בריביות גבוהות יותר". גם כן, ציינו בבנק כי "התחזית נבנתה תחת ההנחה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות פרמננטיות של כ-30 מיליארדי שקל החל מ-2026, מעבר להעלאת המע"מ שכבר אושרה, במטרה לצמצם את הגירעון המבני בטווח הבינוני. הנחת העבודה שלנו היא כי ההתאמות יתחלקו במידה דומה בין צד ההוצאות וההכנסות בתקציב".

בבנק מציינים כי אמנם מצביעים כי חלה עלייה מסויימת בפעילות ברבעון השלישי, אם כי רמת הפעילות עדיין רחוקה מקו המגמה. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, בעיקר על רקע מגבלות ההיצע. בשוק הדיור המשיכה מגמת העלייה המהירה במחירי הדירות, והמגבלות על פעילות ענף הבנייה עדיין משמעותיות. "אי-הוודאות הגאו-פוליטית המתמשכת התבטאה בהורדות דירוג האשראי של ישראל, ובעלייה בפרמיית הסיכון של המשק. לעלייה במתיחות במזרח התיכון יש עד כה השפעה מתונה על השווקים הפיננסיים הגלובליים, לצד זאת נרשמה עלייה במחירי הנפט והגז הטבעי". 

האינפלציה תהיה הרבה מעל הרף

גם תחזית האינפלציה עלתה. בבנק צופים כעת לסיים את השנה הנוכחית עם אינפלציה של 3.8% לעומת 3% בתחזית הקודמת. בשנה הבאה הבנק השאיר את התחזית על 2.8%, כלומר שהוא צופה חזרה לחלק העליון של תחום יעד האינפלציה (1%-3%). 

על פי כלכלני בנק ישראל הסיבה היא "בשל עדכון הנחות העבודה לגבי עוצמת הלחימה, וכן נתוני אינפלציה שהיו גבוהים מהצפוי. נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים משקפים סביבה אינפלציונית גבוהה על רקע מגבלות ההיצע במשק. בהסתכלות קדימה, המגבלות על היצע העבודה צפויות להיות משמעותיות גם בתחילת ,2025 בעיקר בשל גיוס המילואים, ואלו צפויות להוסיף לתרום לעלייה במחירים המקומיים. נוסף על כך, בדומה לתחזית יולי אנו מניחים כי העלאות מסים עקיפים על מוצרי צריכה יתרמו לעלייה זמנית באינפלציה הנמדדת".

הריבית לפי בנק ישראל צפויה לעמוד על 4.5% ברבעון השלישי של 2025 לאור סביבת אינפלציה גבוהה יותר משהערכנו ביולי, על רקע הימשכות המלחמה והתרחבותה, אנו מעריכים כי תידרש ריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר על מנת לייצב את האינפלציה".

עוד נמסר מבנק ישראל לאחר ההודעה ש"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי-הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

"הורדות הדירוג משקפות את האתגרים כפי שהעולם רואה זאת"

הנגיד אמר בפתח מסיבת העיתונאים אמר כי "מדינת ישראל מצויה במלחמה מתמשכת ולאחרונה אף גברה עצימות הלחימה בגזרה הצפונית. אי-הוודאות הגאו-פוליטית מוסיפה להיות גבוהה. כפי שהדגשנו, למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, והדרך לחזרה לשגרת פעילות מלאה של המשק הישראלי עדיין לפנינו. אתגרים כלכליים משמעותיים עומדים בפתחנו ועל מנת להתמודד איתם, נדרש ניהול מדיניות כלכלית אחראית, הן פיסקלית והן מוניטרית, כדי להבטיח את המשך האיתנות הפיננסית וצמיחת המשק בעתיד".

"בניגוד למגמה העולמית, סביבת האינפלציה בישראל נמצאת במגמת עלייה בחודשים האחרונים", אמר הנגיד. "האינפלציה שוהה מעל הגבול העליון של היעד ושיעור האינפלציה השנתי הוסיף לעלות בחודש אוגוסט. עליית האינפלציה רוחבית וניכרת במגוון סעיפים, הן ברכיב הבלתי סחיר והן ברכיב הסחיר. הציפיות לאינפלציה, המהוות מרכיב חשוב בניתוח שאנו עורכים לבחינת התהליך המוניטרי, משקפות עלייה צפויה נוספת בקצב האינפלציה בתחילת שנת 2025 והתמתנות אל עבר היעד רק במחצית השנייה של השנה. הציפיות לטווחים ארוכים יותר מצויות בתוך טווח היעד. להערכת הוועדה, בין הגורמים העלולים להביא לעלייה נוספת בסביבת האינפלציה נמנים: המשך המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק: ובכללן הפיחות בשקל, הפעילות בשוק הדיור והמגבלות בו, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם".

"מניתוח הפעילות הריאלית במשק עולה כי המשק טרם שב לרמת הפעילות הכלכלית ששררה ערב המלחמה. צמיחת המשק ברבעון השני הייתה נמוכה ואף עודכנה מעט כלפי מטה ע"י הלמ"ס. בהתאם, התוצר במשק נמוך ב-3.3% מקו המגמה ארוך הטווח. עם זאת, על פי האינדיקטורים השוטפים, נרשמה התאוששות מתונה בפעילות הכלכלית בתחילת הרביע השלישי. קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, שהתמתן ברביע השני של 2024, מראה סימני התאוששות קלים, כפי שמשתקף בעלייה בנתוני ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי. בנוסף, יצוא שירותי ההייטק, גיוסי ההון של חברות הייטק ומדד מנהלי הרכש מצביעים גם הם על מגמת שיפור בפעילות. סקר המגמות לחודש ספטמבר משקף מגמה מעורבת בקרב העסקים, בעיקר על רקע ההסלמה בצפון".

הנגיד התייחס גם להורדות דירוג האשראי של ישראל שהתרחשו לאחרונה: "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת. סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגאו-פוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי. ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירו סוכנויות הדירוג, בשל מגוון סיבות. בראש ובראשונה, אי-הוודאות הגאו-פוליטית, העלייה בעצימות המלחמה בחזית הצפונית, וירידת הסיכויים להפסקת אש בעזה. בנוסף סוכנות מודי'ס הדגישה גם את: תהליך העברת התקציב והיכולת לבצע התאמות פיסקליות דרושות, קושי בגיוס החרדים והמהלכים לשינויים במערכת המשפט. חשוב להדגיש, כפי שגם הדגישו הסוכנויות, מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים, גם בתקופות בהן יחסי החוב לתוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של ישראל. אמון השווקים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל".

"בתחזיות הכלכליות של חטיבת המחקר, תרחיש הבסיס מעריך שהמלחמה תימשך גם בתחילת 2025, הורדות תחזיות הצמיחה מרחיקות את הכלכלה הישראלית ממגמת הצמיחה בה הייתה מצוייה לפני המלחמה", אמר פרופ' ירון. "חטיבת המחקר בחנה גם תרחישים שונים בהם הלחימה עצימה יותר וממושכת. תרחישים אלו יגררו צמיחה נמוכה יותר, גירעון גבוה יותר ופגיעה גדולה יותר בכלכלה".

לגבי התקציב, הנגיד אמר כי "תקציב המדינה לשנת 2025 מאתגר ותהליך גיבושו הינו צעד חיובי, בוודאי על רקע היקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות. אישור תקציב אחראי ל-2025 הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר בממשלה ובכנסת התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון. זאת, על מנת לאפשר ליחס החוב לתוצר להתייצב ולשוב לרדת בשנתיים הקרובות. בהקשר זה, הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון. בהיבט הרכב התקציב רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים, ודאי בעת הזו". 

לאחר שהעיתונאים בקהל העירו שההתאמות הדרשות מהכנסת ומהממשלה לא מתבצעות, ציין הנגיד כי "לצערי זה לא קורה כרגע. זה משהו שתמיד דיברנו עליו שבראייה רב שנתית צריך להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה כמו נשים ערביות או גברים חרדים, וברור שבתקופה הזו יש לכך חשיבות גבוהה יותר. זה יגדיל את התוצר ויאפשר נטל מס רחב יותר".

לגבי הסיכוי להתכנסות מהירה יותר של האינפלציה, הנגיד שפך מים צוננים לגבי הזמן הקרוב: "כמו אחרי הקורונה שהיה חוסר שוויון בין צד ההיצע והביקוש. הפעם זה ברמה מקומית. הביקוש ירד אבל ההיצע ירד אפקטיבית יותר ולכן רואים ביקוש עודף בתחומים שונים. אנחנו חושבים תחת תרחיש הבסיס שבו אנחנו מסיימים את המלחמה ברבעון ראשון 2025, אבל בגלל שהאינפלציה עלתה ואנחנו בשלב מאוחר יותר של השנה המציאות דחפה את התחזיות למעלה לרבעון השלישי".

על השאלה כיצד משפיעים העיכוב בכספי הסיוע האמריקאיים, התגברות המלחמה בצפון, וגם הצורך בעוד כספי סיוע לתושבי הצפון וכי יש חשש שמסגרת התקציב תיפרץ בפעם השלישית, אמר הנגיד: "הכלל שיש מסגרת תקציב. ברור שלפרוץ אותו מאיין את כל הרעיון של מסגרת תקציב מחייבת. יחד עם זאת, אנחנו בתקופה שהמלחמה התמשכה. יש צורך לממן את המפונים, יש עלייה בהוצאות המלחמה בצפון שהייתה בלתי צפויה, ובנוסף היה פה הסטת תזרים המזומנים מהסיוע המיוחד האמריקאי. כל אלה השתלבו יחד. הייתי מעדיף שהכל היה מתבצע בפעם אחת, יחד עם ביצוע תקציב 2025 זה היה מחזק את האמון. אבל הצורך בדברים האלה (בפריצת התקציב) נובע מהדברים שהזכרתי".

"המשק הישראלי ניצב בפני תקופה מורכבת", סיכם הנגיד. "תקופה בה תהליכים משמעותיים מעידים על התאוששות מתונה לצד אתגרים מתמשכים כמו מגבלות היצע בחלק מענפי המשק, אי-ודאות גאו-פוליטית ופרמיית סיכון גבוהה. כלכלת ישראל הוכיחה חוסן בעבר. הוא נבע, בין היתר, מיישום מדיניות כלכלית מושכלת וקידום רפורמות מבניות חיוניות. חשוב לציין כי דווקא בתקופות מאתגרות, נוצרות לעיתים הזדמנויות לביצוע שינויים משמעותיים ונחוצים".

הותרת הריבית ללא שינוי מנוגדת למגמות בעולם. הבנק המרכזי האירופי (ECB) כבר התחיל להוריד את הריבית ביוני, לראשונה לאחר חמש שנים. גם בארה"ב הפדרל ריזרב החל בספטמבר את סבב הורדות ריבית בהורדה חדה של 0.5%, ובשוק מעריכים כי זו תרד בעוד 0.5% עד סוף השנה. 

בדרך-כלל החלטות הריבית של בנק ישראל נמסרות לציבור בימי שני, אך ההחלטה נדחתה להיום, שכן ביום שני חל יום השנה למתקפת הטרור של 7 באוקטובר. החלטת הריבית הבאה תתקבל ב-25 לנובמבר 2024.