מה צפוי בהחלטת הריבית היום, והחששות להמשך השנה

החלטת הריבית של בנק ישראל הופכת מורכבת ומסובכת. לפני שנצלול למכלול הנתונים וההסברים, נבהיר כי בפגישה הקרובה היום (ד') בנק ישראל ככל הנראה יותיר שוב את הריבית ללא שינוי - ברמה של 4.5%. עם זאת, בימים האחרונים עולות אינדיקציות בשוק כי העלאת ריבית שוב על הפרק בעתיד הנראה לעין, גם אם לא בהודעה הקרובה.

● לא רק הריבית: הדרמה עשויה להסתתר היום במקום אחר
● ניתוח | מס חדש בשיעור של 5%: ההשפעות הצפויות של גזירות האוצר על בעלי הדירות 

בסקר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס עם 14 בנקים בישראל ובעולם, כולם סבורים שבנק ישראל לא ישנה את הריבית במשק. עם זאת, נראה שהתמונה העתידית מוטלת בספק וייתכן בהחלט שבנק ישראל יצטרך להחריף את הטון בשמירתו על המשק הישראלי.

הסיבות לכך בקצרה: האינפלציה מרימה ראש וחורגת מיעד בנק ישראל, תרחיש הבסיס שלפיו המלחמה תסתיים ב־2024 כנראה לא יתממש, הפעולה הקרקעית בלבנון מתרחבת וכוללת גיוס מילואים נוסף, חלק מהסיוע האמריקאי לא הגיע, פרמיית הסיכון של ישראל ברמות שיא, הדירוג של ישראל הופחת אצל שתי חברות, והסיכויים שהגירעון יעמוד בסוף השנה בתחזיות האוצר ובנק ישראל נראים קטנים.

הבעיה הגדולה: עליית המחירים החדה

מעל הכל, הסיבה המרכזית היא האינפלציה. בניגוד לארה"ב ולאירופה, שם היא מתמתנת, בישראל היא הרימה ראש לרמה של 3.6% באוגוסט. הפעם לא ניתן להצביע על גורם ספציפי אחד, מדובר בעלייה רוחבית. הזינוק החד ברמת המחירים מצביע על האצה שלא מגיעה רק מצד ההיצע, קרי השלכות המלחמה, אלא גם מזינוק במחירי השירותים - המעיד על לחצים אינפלציוניים המגיעים בין היתר מעליות השכר.

עוד בהחלטת הריבית האחרונה, חברי הוועדה המוניטרית הצביעו על כך שהאינפלציה צפויה לרדת רק בסוף הרבעון הראשון של השנה הבאה. העלייה המחודשת באינפלציה לא מאפשרת לבנק ישראל ליישר קו עם הפד האמריקאי או עם הבנק המרכזי האירופי ולהוריד ריבית ולהקל על המשק.

תחזיות האינפלציה לעתיד מצביעות על דביקות במדד המחירים, שגם כך נמצא ברמה גבוהה הנוכחית. גם עמוק אל תוך שנת 2025 האינפלציה לא צפויה להתכנס לעבר מרכז יעד היציבות, 2%.

בעיה שנייה: מה עושים עם השלכות המלחמה?

גם להסלמה הביטחונית בגזרה הצפונית השלכות על הכלכלה. כאמור, תרחיש הבסיס של האוצר ושל בנק ישראל לא התממש, המלחמה לא צפויה להסתיים בזמן הקרוב וצה"ל נכנס קרקעית, גם אם בצורה מצומצמת, ללבנון. לפעולה זו יש השלכות דרסטיות על התמונה הכלכלית בישראל, ורוב הפרמטרים המושפעים מההשלכות הגיאו־פוליטיות צנחו בחודשים האחרונים.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI, מעריך שהמסר העיקרי של בכירי בנק ישראל עד כה היה כי "הימשכות המלחמה מגבירה את השפעת זעזוע ההיצע השלילי של המשק, ועל רקע סביבת ביקושים גבוהה ושוק עבודה הדוק נרשמת עלייה בסביבת האינפלציה".

ההתפתחויות האחרונות בתמונת המאקרו המקומית מאז החלטת הריבית באחרונה מחזקות את הערכה זו, מסביר גוזלן, ולכן סביר לצפות לטון "ניצי" יותר שילווה את ההחלטה השבוע. "בשלב הנוכחי על רקע המורכבות במצב המשק הריבית צפויה להישאר ללא שינוי, אך אם העלייה בסביבת האינפלציה תימשך ומנגד לא יירשם שיפור במצב הגיאו־פוליטי ובמשמעת הפיסקאלית, ההסתברות להעלאת ריבית תגבר, וניראה כי שוק האג"ח החל לייחס לאחרונה הסתברות מסוימת לתרחיש זה".

נראה כי הרבה תלוי במצב הגיאו־פוליטי, וכי הימשכות הלחימה בזירות הצפונית והדרומית בו זמנית מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל. תשואת ה־CDS (חוזה ביטוח שמגן מפני חדלות פירעון של מנפיק אג"ח) של ממשלת ישראל עומדת על 180 נקודות בסיס, ואף הייתה גבוהה יותר בתחילת החודש. בנוסף, מרווח תשואות האג"ח הדולריות של ישראל לעמת ארה"ב מגיע ל־183 נקודות - רמה הדומה למדינות בעלות דירוג BBB ואף BB.

פרמיות הסיכון של ישראל מצביעות על חששות השווקים, שגבוהים יותר מרמתם בתחילת המלחמה. המצב הוביל לשתי הורדות דירוג נוספות מצד החברות השונות. S&P, שהוציאה דוח מאוזן יחסית על הכלכלה הישראלית, רמזה שלולא שינוי המצב הקיים הפחתה נוספת מצידה בהחלט עומדת על הפרק. בדוח של S&P כתבו כי "מבצע קרקעי רחב יותר בלבנון שיכלול זימון חיילי מילואים, עלול גם הוא להגביל את ההתאוששות הכלכלית בטווח הקצר".

בעיה שלישית: הגירעון לא מתיישר עם התחזיות

הכניסה ללבנון לא הייתה מצויה בתחזיות האוצר, לכן, הגירעון החזוי צריך להיות גבוה יותר לעומת מה שצפוי באגף התקציבים מלכתחילה. הבעיות הולכות ומצטברות ונראה שהאוצר יתקשה מאוד לעמוד ביעד של 6.6% גירעון עד לסוף השנה, זאת גם כאשר הגירעון צפוי לרדת ברבעון האחרון של השנה. בחברות הדירוג צופים גירעון משמעותי ביותר שיגיע אף ל־9% מהתוצר השנה. התחזיות העגומות מטילות ספק רב ביכולת האוצר לעמוד ביעד הגירעון השאפתני לתקציב השנה הבאה העומד על 4%.

כמו כן, המצב הביטחוני תורם לפיחות השקל, מטלטל את השווקים הפיננסיים ומרחיק את המשקיעים מישראל: סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה לאחרונה כי משקיעים זרים מחפשים להיפטר מהאג"ח הישראלי שברשותם, והצפת השוק יכולה להביא לעליית התשואות בטווח הארוך של עקום האג"ח.

גוזלן מדגיש כי "אם תימשך העלייה המהירה באינפלציה מעבר לצפי, בנק ישראל לא יוכל לעמוד מנגד למשך תקופה ארוכה שכן הדבר עלול להוביל להתבססות בציפיות לאינפלציה ברמה גבוהה ולסבך עוד יותר את החזרת האינפלציה אל היעד. אם המדיניות הפיסקאלית תמשיך להיות מרחיבה מאוד, ולא יירשם שיפור במצב הגיאו־פוליטי וירידה בפרמיית הסיכון של המשק, הדרך להעלאת ריבית תתקצר".

גורם בכיר בשוק אומר לגלובס כי פעולה זו תרגיע מעט את ציפיות האינפלציה ואת שוק האג"ח. "השאיפה היא ששוק האג"ח יאפשר לגייס את החוב הנדרש למלחמה. אם ציפיות האינפלציה יעלו יותר מדי, לא ירצו לקנות אג"ח. העלאה של הריבית תרגיע את המשקיעים המקומיים ותסמן שבנק ישראל מנסה לרסן את האינפלציה".

כך, גם כאשר הריבית בישראל לא צפויה לעלות בהחלטה הקרובה, בנק ישראל רואה למול עיניו את הספינה הכלכלית נוטה על צידה. בכירי הבנק, ובראשם הנגיד, פרופ' אמיר ירון, יצטרכו ככל הנראה להראות לשווקים, ולא בפעם הראשונה השנה, כי יש מבוגר אחראי האמון על הכלכלה הישראלית.

בכל מקרה, השווקים מתחילים לתמחר העלאת ריבית בחודש ינואר, ופעולה זו יכולה להיות אופציה ממשית על מנת להשיב את הביטחון בשווקים. עם זאת, ריסון מוניטרי נוסף יהווה קושי נוסף על המשק הנאנק ויסמן סופית שהמשק הישראלי יכנס למיתון בשנה הקרובה.