האוצר רוצה מס נוסף על רווחים לא מחולקים. מי ישלם אותו?

כחלק מצעדי האוצר להעלאת מסים לצורך מימון הגירעון והוצאות המלחמה בתקציב 2025 ואילך, מציעים במשרד האוצר להילחם בתופעת "הרווחים הכלואים" ו"חברות הארנק". כך, באוצר מציעים מיסוי של 2% נוספים על רווחים לא מחולקים של חברות, המשמשים להשקעות פסיביות - זאת בניגוד להשקעות אקטיביות ("ריאליות") להגדלת פעילות החברה.

● שאלות ותשובות | באוצר מתכננים "מס עשירים" - כך הוא יעבוד
● בלעדי | מכתב של סמוטריץ' לדרג המקצועי חושף את המהפכה שהוא מתכנן באגף התקציבים

איך חברות ממוסות היום?

מיסוי החברות בישראל מתנהל בשיטה דו־שלבית. בשלב הראשון, נגבה מס חברות (23% כיום) על עצם הרווחים, ובשלב השני נגבה מס דיבידנדים (25%, או 30% לבעל מניות מהותי) - כך שסך המיסוי דומה לזה של הדרגה העליונה במס הכנסה. מטרת המיסוי הדו־שלבי היא לאפשר צבירת רווחים בתוך החברה שיוכלו להרחיב את הפעילות העסקית בתוכה, כך שהחברה תגדל - והמס שהיא תשלם בעתיד יגדל בהתאם.

עם זאת, על פי האוצר, רבים משתמשים בשיטה זו כדי ליצור "חברות ארנק" או "חברות אחזקה" שאינן משקיעות בפעילות ריאלית בתוך החברה - אלא משקיעות את הרווחים באופן פסיבי, למשל בקניית מדדים בשוק ההון. בצורה כזאת מסוגלים בחברה לבצע השקעה תחת מיסוי נמוך בהרבה, ולבחור מתי הם ישלמו את מס הדיבידנדים על משיכת הכסף מהחברה, אם בכלל.

כדי למנוע תופעה זו, באוצר מציעים כאמור להטיל מדי שנה 2% מס על הרווחים הלא־מחולקים, וכך להפוך את צבירת ההון בתוך החברה ללא משתלמת.

מי יושפע מהמס החדש?

על פי עו"ד בתחום המסים, "המס החדש ישפיע על 'חברות מעטים' עם עד חמישה בעלי מניות. כלומר, בעלי מקצועות חופשיים המקימים חברות, ועסקים קטנים יחסית. זה מס יחסית ממוקד, והוא לא ישפיע על חברות בנות של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. אבל זה כמעט בהכרח חברות כאלו שיש להן הרבה עודפים לא מחולקים, מה שאומר שהצטבר הרבה כסף. כלומר - בעלי מקצועות חופשיים עשירים יחסית".

כצעדים משלימים, באוצר מציעים גם להרחיב את ההגדרה של "חברת ארנק" אסורה, כך שמי שיותר מ־70% מהכנסתו מגיע מלקוח אחד בלבד במשך שנה בלבד, ייחשב כבעל חברה כזו והפעילות שלו תיאסר. גם ההחרגה שקיבלו עד כה רואי חשבון ועורכי דין המנהלים חברות בבעלותם תבוטל.

בנוסף, באוצר מרחיבים את מספר המצבים בהם רשות המסים יכולה להכריח חברה לחלק דיבידנדים בפועל. מטרת כל הצעדים יחד היא להכריח חברות להשקיע אקטיבית את רווחיהן בפעילות החברה, או לחלופין למשוך את הדיבידנדים ולשלם את מלוא המס. כל זאת, כאמור, על חברות מעטים בנות עד חמישה בעלי מניות.

האם צפויות התנגדויות למהלך?

מלבד רואי חשבון ועורכי דין, שככל הנראה לא יתלהבו מהמהלך, צפויה התנגדות של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון. בחודשים האחרונים הציע שמחון מדיניות הפוכה לזו של האוצר, לפיה כדי לגרוף רווחים מיידים לקופת המדינה, יש לצאת במבצע רווחים כלואים, בפעם השלישית, בו ישלמו החברות מס מופחת על למשך תקופת זמן מוגבלת.

כמה המדינה תכניס מזה?

על פי האוצר, המס יניב בשלב הראשון סכום גבוה במיוחד - 10 מיליארד שקל ב־2025, בהנחה שהחוק יעבור עד סוף 2024. זאת בשל הרווחים שכלואים היום, וישתחרר במהירות בטווח הקצר. ב־2026 ההכנסה מהמס החדש תרד משמעותית ל־3.6 מיליארד, ב־2027 היא תעלה ל־4.1 מיליארד וב־2028 והלאה - מעריכים באוצר את ההכנסה ב־5 מיליארד בשנה.