החלפת הטייטלים המעגלית של מנהלים בכירים בבנקים, שהופכים בהמשך לרגולטורים ולאחר מכן חוזרים למערכת הבנקאית - קיימת כבר שנים רבות. אולם כעת נדמה כי התופעה מתעצמת, כאשר הבנקים מנסים "להתחמש" בבכירים רבים מהמערכת הבנקאית, אולי לשם ציפוף שורות. הדבר הזה קורה לאחר שבשנים האחרונות, בעקבות רווחי העתק שצברו, הפכו הבנקים למוקד של חיצי ביקורת ציבורית.
● הצעיר שהתרברב כי היכה את ה־S&P 500: "פעלתי בצורה חסרת שליטה והפסדתי הכול"
● הבנקים: האוצר מתנער מההסכמות שלא יוטל מס מיוחד על רווחינו
כך, אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי בחרה השבוע לצרף לדירקטוריון הבנק את רם בלינקוב (69), מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שישמש כדח"צ (דירקטור חיצוני). מינוי זה התרחש במקביל למינוי מחדש של דני קולר ולכניסתה של דירקטורית חדשה נוספת, לאה רות שוורץ.
יש לציין כי בלאומי, כמו בשאר הבנקים, מכהנים 10 דירקטורים בכל זמן נתון. השינוי מגיע בעקבות סיום כהונתו הצפוי בקרוב של יו"ר הדירקטוריון, שמואל בן צבי, ובמקרה הזה הדירקטוריון מוסמך לבחור את היו"ר הבא מתוך חבריו. גם הדירקטורית תמר גוטליב תסיים את תפקידה, בהתאם למגבלת המקסימום לחברות בדירקטוריון של חברה ציבורית - 9 שנים.
ברקע המגמה הזו עומד הגירעון הגדול בתקציב המדינה, שהוביל את משרד האוצר לנסות למסות את הבנקים באופן מיוחד גם בחוק ההסדרים הקרוב. זאת לאחר שלפני כשנה הטיל עליהם האוצר מס מיוחד של 2.5 מיליארד שקל.
הפוקוס בבנק הפועלים
הבנק הבא שצפוי למנות רגולטורים בכירים לשעבר הוא בנק הפועלים. מי שמתמודדים על שני מקומות הם שלושה שיכהנו כדח"צים: יאיר אבידן (64), עד לאחרונה המפקח על הבנקים, שפרש במפתיע מתפקידו בשנה שעברה, ומכהן במקביל גם בדירקטוריון חברת הפינטק נימה; ערן יעקב, מנהל רשות המסים לשעבר, שוויתר בתחילת השנה על מועמדות לתפקיד מנכ"ל איגוד חברות הביטוח; השלישי הוא יואל מינץ, דח"צ חיצוני כיום בבנק, שמעוניין להמשיך לקדנציה של שלוש שנים נוספות.
אבידן מחליף בהתמודדות על התפקיד את ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, שקודם לכן כיהנה כסמנכ"לית בבנק לאומי. בר הסירה את מועמדותה בעקבות תפקידה כמשנה למנכ"ל וסמנכ"לית התפעול של חברת איטורו (eToro). מועד האסיפה הכללית בבנק הפועלים אומנם טרם נקבע, אך הוא יתקיים בחודשים הקרובים ובכל מקרה לפני פברואר 2025 - אז צפוי לפרוש יו"ר הבנק, ראובן קרופיק.
במקרה של הפועלים, הנהלת הבנק כבר מונה מספר רגולטורים בכירים לשעבר, כמו ידין ענתבי, מנכ"ל הבנק ולשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; וכן חברת הדירקטוריון מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על רשות התחרות.
גם הבנק הבינלאומי כבר הספיק "להתחמש". בחודש יוני השנה מינה הבנק פעם נוספת לתפקיד דירקטור את רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר והמפקח על הבנקים, שבע שנים אחרי שכבר היה בדירקטוריון. גם הבנק הדיגיטלי וואן זירו מחזיק בבכיר לשעבר משלו: שוקי אורן, שהיה גם הוא בעבר החשב הכללי.
כזכור, במשרד האוצר רצו להטיל מיסוי מיוחד על הבנקים (מס רווחי יתר) במסגרת חוק ההסדרים לשנה הבאה, זאת כדי לסייע במימון הגירעון הגדול בתקציב המדינה. מהלך שכזה נתפס כמעט טבעי בציבור אחרי הרווחים העצומים שצברו הבנקים בשנים האחרונות. אלה זינקו ביותר מפי 3 ביחס לעבר - רווחי חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) מסתכמים ביותר מ־81 מיליארד שקל מאז 2021 ועד אמצע 2024. מתוכם 15.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2024, ולא פחות מ־25.6 מיליארד שקל בשנה שעברה. סכומים אלה נחשבים לגבוהים במיוחד בהשוואה ל־7.6 מיליארד שקל שנרשמו בכל שנת 2020.
איגוד הבנקים אף עלה למתקפה נגד משרד האוצר, אירוע חריג לכשעצמו, וטען כי הוא מתנער מכל הסיכומים הקודמים איתם. מדובר בסיכומים שהתקבלו בשנה שעברה, ולפיהם הוטל על הבנקים מס מיוחד של 2.5 מיליארד שקל, בתמורה ל"שקט תעשייתי" לבנקים מצד המדינה.
מינויים בעייתיים?
אפשר כמובן להסתכל בעין שלילית על הבחירה ברגולטורים לשעבר לתפקידים בכירים בבנקים, אבל גם אפשר להסתכל על זה הפוך. מדובר באנשי מקצוע שמכירים את תחום הפעילות היטב, יודעים לעבוד מול הממשלה לטובת בעלי המניות ואחראים על התשתית הכי בסיסית וחשובה בכלכלה, שכל אזרחי ישראל יסבלו אם תתמוטט או תיקלע לסחרור.
בנוסף, כאשר הבנקים מרוויחים, גם הציבור מרוויח דרך חסכונות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בוודאי כשמדובר בשלושת הבנקים שאין בהם בעל שליטה (לאומי, פועלים ודיסקונט). אחרים יגידו שעדיף שהבנקים יגבו מהציבור פחות עמלות, גם אם זה אומר שהם ירוויחו כמה מיליארדי שקלים קצת פחות.
"בנקאות היא מקצוע מורכב שצריך להבין אותו לעומק", אומר גורם בשוק. לדבריו, "זה טבעי ומתבקש שרגולטורים בכלל, ומפקח על הבנקים בפרט, יצטרפו לדירקטוריון הבנקים, שמפקח על פעילות הבנק. הם אנשי המקצוע הטובים ביותר. זה נכון גם לתחומים כמו פנסיה וביטוח". מעבר לכך, אפשר להגיד כמובן שזה התחום שהם מבינים בו, ולכן הגיוני שחברות יסתכלו על היוקרה והקשרים שהם מביאים איתם.
בשוק ההון אוהבים להגיד שהבנקים הם המראה של הכלכלה הישראלית לטוב ולרע, ולכן במקרה של בלינקוב, גורם בשוק מעריך כי "בחרו בו בעיקר בגלל המצב הקשה שבו מצוי המשק הישראלי, מה שמשפיע ישירות על הבנקים. לכן חיפשו דווקא אדם עם ניסיון משקי ולאו דווקא בנקאי".
איך מתבצעת הבחירה?
תהליך הבחירה של חברי דירקטוריון הבנקים שאין בהם גרעין שליטה לא מצוי בדירקטוריון הבנק. רשימת המועמדים מתקבלת מ"הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים", שבה חברים שופט, נציגי ציבור ונציגים מהפיקוח על הבנקים. השנה ישבו בוועדה השופטת בדימוס צילה צפת, הכלכלן פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן; מהכיוון של הבנקים עצמם הצטרפו לוועדה שני דח"צים מכהנים, שתפקידם לייצג את האינטרס של הציבור בבנק. לאחר מכן, האסיפה הכללית של בעלי המניות מצביעה ומאשרת את החברים החדשים.
נקודה מעניינת בהקשר הזה היא חברת הייעוץ הזרה ISS, שמציעה למשקיעים הזרים כיצד להצביע. באופן מסורתי ההצעה שלה התקבלה, שכן עד לשנתיים האחרונות המשקל של הזרים בבנקים היה משמעותי. אלא שבעקבות הרפורמה המשפטית, המחאה נגדה ומלחמת "חרבות ברזל", משקיעים זרים בחרו להוציא את כספם, ובפועל גדל הכוח של המוסדיים בארץ (חברות הביטוח והפנסיה).
אצל בנק לאומי קרה הפעם משהו שונה - ISS תמכה דווקא במועמדותם של ברוך לדרמן, שהיה עד לאחרונה דירקטור בבנק דיסקונט במשך תשע שנים ולשעבר בכיר בבנק לאומי במשך שנים רבות. ISS גם תמכה במועמדות של איריה סובול, אך גם היא הפסידה ללאה רות שוורץ. שני המועמדים האחרים, ששון אליה ודני קולר, נתמכו גם על־ידי ISS ונבחרו. במקרה שלהם - מדובר בחידוש כהונה.
"להתמנות לדירקטור בבנק זו משרה מאוד נחשקת כמובן, אבל זו גם אחריות", אומר גורם לגלובס גורם בשוק. ובאמת, הדירקטורים משתתפים בישיבות ונהנים מתגמול של מאות אלפי שקלים בשנה. 10 חברי הדירקטוריון בכל בנק מקבלים ביחד כ־6 מיליון שקל בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.