אורקל רצתה לבנות מתקן ענק בישראל. עכשיו הוא בידי האמירויות

אורקל העולמית הייתה לחברה הראשונה ששכרה חוות שרתים תת-קרקעית רבת-עוצמה בישראל, כדי לספק ללקוחותיה - בנקים, קופות חולים וארגוני ביטחון - שירותי עיבוד בינה מלאכותית, ניהול נתונים ואחסון מידע. עוד לפני שמיקרוסופט, אמזון או גוגל בנו בישראל חוות שרתים, החליטה אורקל ב-2019 להמר על השוק המקומי ולשכור ארבע קומות של חוות שרתים תת-קרקעית בהר חוצבים בירושלים, על פני שטח כולל של 14 אלף מ"ר והיקף צריכת חשמל של 8 מגוואט לשעה. 

● השקעת הענק שנבלמה והחרטה של מנכ"ל וויקס: מאחורי הדחת מנכ"ל אופן ווב
● חדשות ההייטק | בלי ישראלים ועם "עלייה של 30% בהכנסות": היזם שהכעיס את העולם בקאמבק ענק

בחודשים האחרונים החלה אורקל לבדוק את היתכנות הקמתה של חוות שרתים גדולה הרבה יותר, בהיקף הספק חשמלי של כ-30 מגוואט, לעיבוד בינה מלאכותית ופעולות מחשוב מורכבות הדורשות תשתית מחשוב-על (HPC). עלות הקמתה של החווה: מעל 250 מיליון דולר, או מיליארד שקל, ואחד מהיעדים שנבחנו עבור בניית החווה הוא ישראל. 

יחד עם זאת, באורקל בוחנים גם מיקומים נוספים לחווה, בהם יוון, סעודיה ואיחוד האמירויות. לאחרונה, כך נודע לגלובס, נוטה חברת הענק - בניהולם של הישראלית לשעבר צפרא כץ ומקורבו של ראש הממשלה נתניהו, לארי אליסון - לבחור ולהקים את חוות השרתים הגדולה דווקא באיחוד האמירויות. טרם התקבלה החלטה סופית בנושא, אך הדבר מעיד על חששן של חברות הענק הבינלאומיות להתחייב לבניית פרויקטים גדולים בזמן המלחמה - חלקן ממתינות לסיומה בעוד שאחרות כבר הרחיקו לאזורים אחרים.

הנהלת אורקל נחשבת לפרו-ישראלית במיוחד וראשיה התבטאו פעמים רבות בעבר באשר להרחבת פעילותם בארץ. לגלובס אמרה בשנת 2021 צפרא כץ, מנכ"לית החברה, שנולדה בישראל וגדלה בארה"ב, כי בניגוד לגוגל או לאמזון, לעובד שאיננו מרוצה משיתוף הפעולה של החברה בישראל אין מקום בחברה.

היא גם הדגישה את החשיבות של הקמתה של חוות שרתים מקומית המשרתת את השוק המקומי כפתרון לתלות בחברות זרות המשרתות את ישראל מרחוק. מייסד אורקל והיו"ר שלה, לארי אליסון, נחשב למקורבו של ראש הממשלה נתניהו - הוא אירח אותו באחוזתו בהוואי בעת שנתניהו שימש כיו"ר האופוזיציה ולפי ההערכות אף הציע לו תפקיד של דירקטור בה.

הענקיות שוכרות בישראל

הרעב העולמי לצריכה של שירותי בינה מלאכותית מביא את ענקיות הטכנולוגיה להקים מרכזי מחשוב גדולים בקצב גדל והולך. מדובר במבני ענק שבהם מונחים מאות ארונות שרתים המחוברים יחד לכדי מחשבי-על רבי-עוצמה. עוד קודם למהפכת הבינה המלאכותית שכרו חברות ענק כמו אמזון, גוגל ואנבידיה עשרות אלפי מטרים רבועים של שטחי חוות שרתים באזור השרון, מודיעין-שהם וסביבת בית שמש, כדי לשרת מקרוב בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים ומשרדי ממשלה כחלק מהרחבת פעילות הענן שלהן בישראל.

בינתיים ועל אף המלחמה, הביקוש למחשוב ענן בישראל גדל, ועל פי ההערכה נבנות כעת תריסר חוות שרתים בישראל בהיקפים של עשרות מגוואט לכל אחת, על ידי חברות כמו ענן, שינפלד הנדסה, מד-1, אדג'קונקס, קרדן ונד (Ned), כדי לספק את הביקוש ההולך וגדל לכוח מחשוב ועיבוד.

יחד עם זאת, עליית השימוש בבינה מלאכותית מאז השקת ChatGPT בסוף 2022 העלתה בקרב חברות הענן שמספקות טכנולוגיה ותשתית לתחום - בהן אורקל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ואנבידיה - צורך בחוות שרתים גדולות במיוחד, כאלה שיכולות להגיע להיקפי צריכת חשמל של 200 מגוואט ולהתפרס על פני מרחבים עצומים, לעיתים עד 60 דונם. לפיכך, גם בנייה של חוות שרתים שצורכת 30 מגוואט, דורשת אפשרות להרחבת הפעילות בעתיד גם ל-64 מגה ואולי אף 100 מגה בהמשך.

"בישראל לא היה קשה למצוא שטחים ותשתיות חשמל לחוות שרתים קטנות של 8 או 12 מגוואט בתחום הענן, אך מתקנים לעיבוד בינה מלאכותית הם ליגה אחרת לחלוטין", אומר בכיר בענף חוות השרתים, שביקש לדבר בעילום שם. "אין בישראל מספיק שטחים בקרבת תשתיות חשמל שיכולות לספק את מה שנדרש היום לחוות של 100 מגוואט, למשל, הדורשות 50 או 60 דונם. לכך יש להוסיף את הדרישות החדשות של ענקיות הענן - להקים את חוות השרתים 50 ק"מ לפחות מגבול הצפון או גבול עזה, מה שמגביל אותן לקרקע יקרה במרכז הארץ במחירים שנעים בין 6 ל-8 מיליון שקל לדונם. כמו כן, מחירי החשמל גבוהים בישראל ב-25% ביחס לאיחוד האמירויות וב-100% ביחס לסעודיה. כל אלה הופכים את פרויקטי תשתיות הבינה המלאכותית לכדאיים פחות בישראל".

בכיר אחר מציין, כי "בעידן הבינה המלאכותית השיקול של מיקום חוות השרתים בקרבת השוק הוא פחות קריטי, ולכן אפשר להקים אותו כמעט בכל מקום שמאפשר עלות תפעול ובעלות נמוכה (Total cost of ownership, א' ג'), כלומר עלויות תפעול, שירות, חשמל ומסים. בנוסף, קירור שרתי הבינה המלאכותית נעשה באמצעות מים מצוננים, ולכן אין משמעות לעובדה שהחוות מוקמות במדינה חמה כמו האמירויות או סעודיה".

לכל אלה יש להוסיף את העובדה שבזמן המלחמה - חברות הענן הגדולות עצרו את ההתחייבויות החדשות שלהן לישראל. אלה שהיו במשא ומתן לבניית מבנים חדשים - הקפיאו אותו. מי שנדרשת להרחיב את פעילותה בישראל - כמו אמזון או מיקרוסופט - עושה זאת על בסיס התשתיות הקיימות שלה. רבות מהן תכננו כאן פרויקטים גדולים מתוך ציפייה שישראל תהפוך להיות צומת מרכזי של סיבים אופטיים בין אסיה והמזרח התיכון ובין אירופה - אך פריסתם של שני סיבים אופטיים מרכזיים שהיו אמורים לעבור בישראל - סינטוריון ובלו-רמאן של גוגל - הוקפאה בשל המלחמה בישראל והאיום החות'י בים האדום. על פי ההערכה, בואה של האונייה שהייתה אמורה לחבר את כבל בלו מיוון לישראל נדחה בשנה לפחות.

משקיעים הון ממשלתי

באמירויות נוטים להציע לא רק קרקעות זולות ובשפע וחשמל במחיר נמוך, אלא משקיעים מיליארדי דולרים מכסף ממשלתי כדי למשוך את ענקיות הטכנולוגיה אליהן. קרן הענק G42, שגייסה כמיליארד דולר מקרן העושר האמירתית מובדאללה ומקרן סילברלייק האמריקאית, גייסה לאחרונה עוד 1.5 מיליארד דולר ממיקרוסופט, לבנייה משותפת של שתי חוות שרתים גדולות לבינה מלאכותית במדינה. G42 עצמה עסוקה ברכישת אלפי מעבדים גרפיים למדינה במטרה לבנות תשתית מחשוב AI, וחתמה על עסקה עם מתחרתה של אנבידיה, סריבראס, לרכישת מעבדים בהיקף של מעל למיליארד דולר.

מאז 2017 פועל באיחוד האמירויות שר לענייני AI, עומאר אל-עולמאא, ובמדינה פועלת בהשקעה ממשלתית של מאות מיליוני דולרים חברת TII, העומדת מאחורי מודל השפה המצליח "פלקון", שמאתגר את מטא ומיסטראל בהפעלת מודלים של בינה מלאכותית. החברה הטיסה לאבו דאבי מאות מומחי בינה מלאכותית מאירופה ומארה"ב. בישראל, עם זאת, לא קיימים תמריצים לבניית חוות שרתים או מחשוב בתחום הבינה המלאכותית. תוכנית הבינה המלאכותית הממשלתית מסתכמת כיום בכ-130 מיליון דולר בלבד לשלוש שנים, עד 2027.

מאז שאורקל שכרה שטח בחוות השרתים של בינת בירושלים בסוף העשור שעבר, היא לא הרחיבה את פעילותה בארץ, למרות כוונות לשכור שטח בחווה תת-קרקעית בטירת כרמל בבעלות מד-1, שבסוף לא יצאו לפועל. במרץ האחרון פרס היו"ר אליסון את תוכניות הבינוי שלו למרכזי נתונים - וטען כי בכוונת אורקל להוציא 10 מיליארד דולר על בניית מתקני מחשוב ב-2025, בהם "מרכזי בינה מלאכותית גדולים בשטח כולל המאפשר להחנות שמונה מטוסי בואינג 747. אנחנו יוצרים כמויות עצומות של קיבולת מידע בשנתיים הקרובות".

תגובת ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל: "אורקל אינה חייבת לבחור בין איחוד האמירויות, ישראל או ערב הסעודית. אנחנו בונים תשתיות היכן שיש דרישה לשירותים שלנו וזו הסיבה לכך שבכל המדינות האלו כבר הקמנו חוות שרתים.

"חוות השרתים השניה בישראל תיבנה והפעילות העסקית שלנו בישראל תשאר יציבה וחזקה".