הצעת האוצר למיסוי רווחים כלואים מנוגדת לעקרונות המס בישראל

שלומי שוב הוא ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, ושימש חבר הוועדה המייעצת לרשות המסים ליישום סעיף 77 לפקודה. ניר הלפרין הוא מרכז לימודי המסים בחוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן ושימש חבר בצוות חברות הארנק 2012 (ועדת טרכטנברג)

על רקע המצוקה התקציבית, פורסם בשבוע שעבר תזכיר חוק בעניין מיסוי רווחים לא־מחולקים בחברות מעטים פרטיות. משרד האוצר נקב בסכום של לא פחות מ־10 מיליארד שקל תוספת מס לקופת המדינה בעקבות החקיקה בשנת 2025 בלבד, ככל שהחקיקה המזורזת תושלם עד תום השנה. כמי שהיו מעורבים בעשור האחרון בחלק מהמהלכים הקשורים לנושא - החל מדיוני ועדת טרכטנברג ועד לוועדה המייעצת שהוקמה בעקבות תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה - אנו סבורים שההצעה החדשה עומדת בסתירה חזיתית לעקרונות מיסוי החברות המקובלים, ומעוניינים להציע פתרון חלופי.

● שאלות ותשובות | האוצר רוצה מס נוסף על רווחים לא מחולקים. מי ישלם אותו?
● באוצר מתכננים "מס עשירים" - כך הוא יעבוד

ההצעה החדשה של האוצר מסמנת שני סוגים של חברות פרטיות שלגישתו צוברות רווחים שלא למטרת השקעות ריאליות, אלא ככלי להקטנת חבות המס של בעלי המניות. לצד חברות הארנק הפעילות, שעיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילותו האישית של בעל המניות, ההצעה נוגעת גם לחברות ההחזקה הפרטיות. המס אליו מכוון האוצר, הינו השלמת מס הדיבידנד בשיעור של 33% על הרווח הצבור הלא־מחולק בחברות אלו. הצעת האוצר נועדה לגרום לאותן חברות לחלק רווחים ולשלם את מס הדיבידנד, באמצעות הטלת "קנס" שנתי שיוטל על הרווחים הצבורים העודפים. אולם הצעה זו עומדת בסתירה חזיתית לעקרונות מיסוי החברות בישראל.

ככלל, מיסוי חברות בישראל מורכב משני שלבי מיסוי: הראשון מס חברות בשיעור של 23%, והשני מס דיבידנד בשיעור של 33%, שמשולם רק בעת חלוקת דיבידנד בפועל. אופן מיסוי זה בשני שלבים מהווה אחד מעקרונות המס הבסיסיים שבשיטת מיסוי החברות בישראל - עיקרון המיסוי הדו־שלבי. עיקרון זה, בצירוף עיקרון השקילות המיסויית, מהווים את עקרונות היסוד של שיטת מיסוי החברות בארץ.

פגיעה בעיקרון המיסוי

התזכיר פותח ומפרט את שיטת מיסוי החברות בישראל ומדגיש את חשיבות שיטת המיסוי הדו־שלבי בקשר למיסוי חברות, ואת חשיבות עיקרון השקילות המיסויית. עד כאן, אין חולק. יתרה מזו, אנו כבר הצענו בעבר לעגן את עקרונות המס הבסיסיים בישראל, בחוק יסוד מסים, שלגישתנו ייצור הגינות וודאות בגביית המס, ימקסם את הכנסות המדינה וישפר את הצמיחה.

באופן מוזר, המסקנה המובאת בהמשך התזכיר הינה דווקא פגיעה ישירה במיסוי הדו־שלבי ובעיקרון השקילות המיסויית על ידי הטלת מס נוסף על רווחיה הצבורים של החברה. זאת, במקום להביא פתרון שעומד בעקרונות המס האמורים. בהקשר זה יש לציין כי בהתאם להצעות רשות המסים בצוות הארנק שהוקם בעקבות ועדת טרכטנברג ב2012, הרשות דווקא הסתייגה מרעיון הטלת "מס נוסף" בחברה, והציעה מודל אחר המבוסס על סעיפים קיימים בפקודת מס הכנסה.

התזכיר מדגיש כי מסקנותיו מבוססות על המלצות דוח צוות בראשות מנכ"ל האוצר, שמורכב רק מנציגי האגפים השונים בו. צוות זה, כך נכתב בתזכיר, התכנס במשך כ־8 חודשים ואף בחן את הנעשה בעולם ואת החלופות השונות להתמודדות עם ה"בעיה".

ראשית, יש לשים לב שהצוות לא ראה לנכון לזמן את נציגי המגזר העסקי או את נציגי הלשכות המקצועיות ונציגי המוסדות האקדמיים, על מנת לשמוע את דעתם לפני פרסום מסקנותיו הסופיות, כמקובל. שנית, לא ברור מדוע מכל החלופות שנבחנו בדוח בוחר התזכיר דווקא בחלופה שפוגעת בעקרונות המס הבסיסיים עליהם מבוססת שיטת המס בישראל. חלופה שכאמור רשות המסים עצמה הסתייגה ממנה בעבר.

הפתרון: תיקון סעיף 77

הפתרון הנכון לדעתנו הינו תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה. זאת לאור היתרונות בפעילות באמצעות חברות, הרצון שלא לפגוע בשקילות המיסויית ובמיסוי הדו־שלבי, והרצון להימנע מכפל מס על הערך הנוסף בחברה. סעיף לא טריוויאלי ותקדימי זה מאפשר כבר היום לרשות המסים, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת, לדרוש מס דיבידנד על חלק מהרווחים הלא־מחולקים בחברות מעטים, אולם מסיבות שונות הסעיף הופעל לעתים רחוקות על ידי רשות המסים. בהקשר זה יש לציין כי עבודת הוועדה המייעצת שהוקמה בהתאם לסעיף 77, היתה תקינה ואיכותית, אבל ככל הנראה לאור סובייקטיביות ההחלטה מטבעה, נוצר הקושי לרשות המסים ליישם אותה באופן אוטומטי.

כפועל יוצא, אנו סבורים שיש לבצע תיקון של הסעיף תוך קביעת מבחנים כמותיים ברורים ופשוטים ליישום, כדוגמת מבחן מרבית ההכנסות הפסיביות ומבחן מרבית הרווחים הפסיביים, בשילוב הפעלת הסעיף באופן אוטומטי על חלק מהרווחים השוטפים באותן חברות החזקה, בהן מתקיימים אותם מבחנים.