חברת הביומד הישראלית שהסבה טכנולוגיה מתחום הטילים הבליסטיים לבדיקת תפקודי ריאות

כמחצית החוקרים עוזבים את האקדמיה תוך עשור - נשים עוזבות יותר, בעיקר בביומד, אך יש מגמת שיפור

לא כל מי שמתחיל בקריירה מחקרית גם ממשיך בה, והסינון הזה הוא חלק צפוי מן המסלול האקדמי; אך כעת, מחקר גדול חדש, נרחב ומקיף דיסציפלינות, מכמת את היקף העזיבות ומסביר: מי עוזב, ומאילו דיסציפלינות.

● השבוע בביומד | החוקרים שהצליחו למפות לראשונה את כל הקשרים במוח של זבוב פירות
● הסטארט־אפ הישראלי שנמכר לענקית הביומד Aptar Pharma
● מדטרוניק רצתה להפוך את ישראל לשוק הניסוי שלה. למה זה לא קרה?

המחקר נערך בהובלת Marek Kviek ו-Lukasz Szymula מאוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפולין, ופורסם בכתב העת Higher Education. כתבה על מסקנות במחקר פורסמה באתר האינטרנט של כתב העת נייצ'ר. הנתונים נלקחו ממאגר מידע של מאמרים אקדמיים, בו מופיעים מאמרים עליהם חתומים כ-400 אלף חוקרים ב־38 מדינות, שכולם מועסקים בתחומי ה-STEM - כלומר, המדעים המדויקים או מדעי הטבע.

תחילה, מצאו החוקרים כי כשליש ממי שכבר היו חתומים על לפחות מאמר אחד, הפסיקו כליל לפרסם מאמרים תוך חמש שנים. כמעט חצי נעלמו מהמאגר תוך עשור מהופעתם הראשונה בו. השנים הקריטיות לנטישת המחקר הן ארבע השנים הראשונות, שנות הדוקטורט; אך העזיבה ממשיכה גם מאוחר יותר.

בשנות הדוקטורט, אין פער משמעותי בשיעורי העזיבה בין נשים לגברים. אחרי חמש שנים, נשים בסיכון נטישה גבוה ב־12.5% מגברים, ואחרי 10 שנים, בכ-11.5%. אך יש גם חדשות טובות: עבור חוקרים שהתחילו את הקריירה שלהם ב־2000, הפער המגדרי היה גבוה יותר מאשר חוקרים צעירים יותר, שהתחילו את הקריירה ב־2010 - כלומר, יש מגמת שיפור.

החלוקה מעניינת עוד יותר כאשר בוחנים דיסציפלינות שונות. למשל, בתחום הביולוגיה, 58% מהנשים עזבו אחרי עשור, לעומת רק 49% מהגברים. בפיזיקה, 48% מהנשים עזבו לעומת 47% מהגברים. הבדלים דומים בין נשים וגברים נמצאו בתחומי האגריטק, הנוירו, מדעי הסביבה והנדסה, אך כמעט לא היו הבדלים בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והמחשבים. נראה כי בתחומים הללו, בהן נשים מיוצגות בחסר מלכתחילה, אלה שמגיעות למשרה נוטות יותר לדבוק בה.

המחקר הזה לא בחן מדוע אנשים עוזבים את האקדמיה, אבל מחקרים קודמים שחקרו את סיבות העזיבה בקרב קבוצה קטנה יותר של חוקרים, אמריקאים בלבד, מצאו כי הסיבות הן לרוב משפחתיות, קשורות לחוסר יכולת להשיג קביעות, או לרמת השכר.

אישור FDA ל-Technopulm, שהסבה טכנולוגיה מתחום הטילים הבליסטיים לבדיקת תפקודי הריאות

חברת טכנופלם, שפיתחה מערכת ניידת לבדיקת תפקודי ריאות, הודיעה על קבלת אישור FDA לשיווק המוצר שלה. מדובר במוצר שניתן להשתמש בו בקליניקה של רופא משפחה, כתחליף לבדיקת מעבדה הנערכת, בדרך־כלל, בחדר דמוי תא טלפון, שעלות הקמתו מגיעה לעשרות אלפי דולרים. בדיקות כאלה מבוצעות רק על־ידי צוותים ייעודיים, כאשר הצורך בביצוע בדיקה במעבדה ייעודית יכול לעכב אבחון בשבועות עד חודשים.

טכנופלם הוקמה על־ידי איגור קרביץ, מומחה במדעי הזרימה והתרמודינימיקה, ושבתאי נגרי, ששימש לפני כן בתפקידים בכירים בחברות כמו ויז'ן סנס ואיתמר מדיקל. היא גייסה עד היום 2 מיליון דולר בלבד.

"חברה בתעשיה פנתה אל איגור לבקש עזרה בבעיה מתחום אחר", מספר נגרי. "ותוך כדי העבודה על הפתרון ההוא, הוא הבין כי ניתן לקחת טכנולוגיה מהתחום של בדיקת נפחים של טילים בליסטיים, כדי לפתח בדיקה הדומה לבדיקת 'ינשוף', המשמשת לבחינת רמות האלכוהול בתוצרי הנשיפה, אך למטרה של מדידת תפוקת ריאות". קרביץ הכיר את התחום, בשל מחלת ריאות ממנה סובלת אשתו.

המוצר קיבל אישור, לאבחון ולניטור של מחלות כמו אסתמה ו-COPD. "אנחנו מעריכים כי בנוסף למיליוני מאובחנים במחלות ריאה בכל שנה, קיים שוק של עוד כ-15 מיליון שאינם מאובחנים, כי הבעיה שלהם קלה והבדיקה לא נגישה, ועד שהיא כבר מחמירה לרמה שאי אפשר להתעלם ממנה, לעיתים המצב כבר בלתי־הפיך".

מבחינת הרופאים, ישנה העדפה לאבחן את המטופל בקליניקה וכבר להתחיל בטיפול, ולא 'לאבד' אותו אם יסתבך בביצוע הבדיקה. מבחינת חברות הביטוח, אבחון מוקדם עשוי למנוע החמרה. חברות התרופות בוודאי מעוניינות באבחון מוקדם כדי להגדיל את השוק שלהן, וגם במעקב תדיר אחרי החולים כדי להראות כי התרופות עובדות. נותרו רק חברות המבצעות היום את בדיקות המעבדה, שצפויות לראות בחברה מתחרה.

"למעבדות אין דרך לחסום אותנו", אומר נגרי, שמכיר את הנושא מאיתמר מדיקל; החברה התמודדה עם רופאי שינה שלא רצו לרשום למטופלים את בדיקת השינה הביתית של החברה, משום שהיו שותפים גם במעבדות השינה היקרות יותר. "אנחנו בהחלט מתחרים על נתח משמעותי מן הפעילות שלהן, אם כי עדיין, יש להן כמה בדיקות שהן יכולות לבצע ואנחנו לא. זה נכון גם לגבי יצרני המכשור שבו משתמשות המעבדות. המכשור שלנו זול יותר ונוח יותר, ובנינו מודל עסקי בו הרופא יכול להטמיע את הטכנולוגיה שלנו באפס סיכון כלכלי. המעבדות וחברות המכשור הקיימות יצטרכו להחליט אם הן רוצות לשתף איתנו פעולה, מתוך הבנה שאנחנו ניכנס לתחום כך או כך. יש כבר מעבדות שרוצות לעבוד איתנו". העתיד הוא להביא את המוצר גם לשוק הביתי.

בימים אלה, החברה מוכנה לתחילת שיווק עם קו ייצור מוכן, והיא מגייסת הון נוסף לטובת השיווק, העומד על כ-6.5 מיליון דולר.

בניית מערך שיווק למוצר כזה בארה"ב יכולה לעלות עשרות מיליוני דולרים. 
נגרי: "זו לא הגישה שלנו. כפי שפיתחנו את המוצר ב־2 מיליון דולר בלבד, כך אנחנו מכוונים גם לשיווק מאוד נישתי, אסטרטגי, בצעדים קטנים. אנחנו מאמינים כי נוכל להגיע כך להכנסות של 100 מיליון דולר. אני מדבר על הכנסות אמיתיות, לא במונחי מצגת. אפשר לגזור משוק פוטנציאלי של 16 מיליארד דולר הכנסות שנתיות של מיליארד דולר על הנייר, אבל אני מדבר על היכולות האמיתיות של החברה".

לאחר שנה, התקדמות בעסקת המיזוג של דיאגנוסטיר של ביולייט לחברה קנדית

בקיץ 2023, הודיעה חברת ההחזקות בתחום רפואת העיניים, ביולייט, הנסחרת היום בבורסה בתל אביב לפי שווי של 21 מיליון שקל, על חתימת הסכם למיזוג החברה הבת שלה דיאגנוסטיר, לתוך חברה קנדית בשם Oceanview Technologies, במטרה כי זו תירשם למסחר בבורסה הקנדית.

דיאגנוסטיר עוסקת באבחון מחלות עיניים בנוזל הדמעות. על־פי ההסכם, ביולייט הייתה אמורה להחזיק אחרי העסקה 50% מהחברה הממוזגת והנסחרת, בשווי 16.8 מיליון דולר. כתנאי מקדים לעסקה, דיאגנוסטיר הייתה אמורה לגייס כמיליון דולר. ביולייט העריכה כי תשקיע 85% מהסכום, ואילו Oceanview הייתה אמורה להביא 2.5 מיליון דולר לעסקה.

מאז, חלפה שנה סוערת, ובשבוע שעבר, הודיעה ביולייט לבורסה כי דיאגנוסטיר גייסה 1.3 מיליון דולר מתוך הסכום של 2.5 מיליון דולר עליו התחייבה, וגם הגישה תשקיף לרישום החברה לבורסה הקנדית. כעת, ביולייט מעריכה כי העסקה תתרחש עד סוף 2024.

ביולייט מסרה כי אם לא יושלם הרישום למסחר עד סוף נובמבר 2024, היא רשאית לבטל את ההסכם. נוסף על כך, הוסכם בין הצדדים כי דיאגנוסטיר לא תהיה מחויבת בהבאת הון לעסקה, וכן כי אחרי העסקה, ביולייט תחזיק ב־46% מהמניות, ששוויין כעת 14.9 מיליון דולר, ובאופציות נוספות.

ביולי, דיווחה ביולייט כי לאחר קבלת תוצאות מניסוי קליני שערכה כחלק משיתוף־פעולה עם חברת תרופות בינלאומית, החליטה החברה הבינלאומית לא לממש את זכותה להמשך שיתוף־פעולה עם החברה.

ביולייט רשמה בחודשים האחרונים הצלחה כאשר נמכרה החברה הבת שלה, בלקין ויז'ן, לחברת אלקון; החברה זכאית לכ-2.4 מיליון דולר מיידית, ועד 10.8 מיליון דולר בתמורה מותנית. ביולייט מכרה בחודשים האחרונים גם את חברת ליפיקר לכמיפל. בעסקה זו, התמורה מותנית, ולכן לא נרשמה בדוחות ביולייט כהכנסה מהותית.

בחודש האחרון, נכנס בעל עניין חדש לחברה, עמית ברגר, דרך חברת ברבור כחול. בעל עניין ותיק אחר, דן אורן, מכר חלק מאזחקתו בביולייט וכבר אינו בעל עניין.