רשימת הגזירות מתרחבת: באוצר רוצים להנחית מכה על חוסכי הפנסיה התקציבית

רשימת הגזירות שמתכננים באוצר במסגרת תקציב 2025 מתרחבת. ההצעות המוכרות הן מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ ההטבות בפנסיה, הקפאות מדרגות מס הכנסה, השכר במגזר הציבורי והקצבאות.

כעת פרסמו באוצר טיוטה מעודכנת של רשימת הצעדים המתוכננים, והיא טומנת בחובה גם הכבדה על עובדים שאמורים לקבל פנסיה תקציבית, העלאת דמי ביטוח לאומי למובטלים, הגבלת סל הקליטה לעולים ועליית מדרגה ברפורמת החשבוניות. 

● מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, והשאלה הגדולה שנותרה
● תוכנית הגיבוי של משרד האוצר לקידום הגזירות
● בלעדי | האוצר שוב רוצה לנגוס בדמי ההבראה של העובדים

הקשחת תנאים למקבלי הפנסיה התקציבית

ראשית, באוצר מבקשים להקשיח את התנאים למקבלי הפנסיה התקציבית. מדובר על עובדים שטרם פרשו. תחת הכותרת "הגברת השוויון בתנאי ההעסקה בין מבוטחי הפנסיה התקציבית למבוטחי הפנסיה הצוברת", מבקשים באוצר להעלות את שיעור ההפרשה של עובדים בפנסיה תקציבית מ-2% ל-7% החל מ-1 בינואר 2025.

כיום עובדים בפנסיה תקציבית (שהחלו עבודתם לפני 2002) נהנים מתנאים עדיפים לעומת עמיתיהם בפנסיה צוברת. הם משלמים פחות במהלך שנות העבודה (2% לעומת 7%), מקבלים קצבה פנסיונית גבוהה יותר בפרישה ונהנים מוודאות מוחלטת לגבי הכנסתם לעת זקנה.

ההצעה הנוכחית מבקשת להשוות באופן מלא את שיעור ההפרשה של עובדי הפנסיה התקציבית לזה של עובדי הפנסיה הצוברת - מ-2% ל-7% - זאת בשונה מהצעות קודמות שכללו מתווה מדורג. בהצעות הקודמות הוצע להעלות את שיעור ההפרשה ל-4% על רכיב השכר שבין השכר החציוני לשכר הממוצע במשק, ול-7% על רכיב השכר שמעל השכר הממוצע במשק.

התיקון מתוכנן להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025. החיסכון התקציבי הצפוי הוא כ-685 מיליון שקל בשנת 2025, ויורד בהדרגה ל-595 מיליון שקל בשנת 2028. 

העלאת דמי ביטוח לאומי למובטלים

גזירה נוספת שבאוצר שמים כעת על השולחן היא העלאת דמי ביטוח לאומי ובריאות למובטלים. התוכנית כוללת העלאה של 10% בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות עבור מבוטחים שאינם עובדים. שינוי זה, המתוכנן להיכנס לתוקף בשנת 2025, צפוי להשפיע באופן ישיר על אוכלוסיות חלשות במעגל האבטלה.

המשמעות המעשית של הצעד היא שמובטלים ואנשים שאינם עובדים יידרשו לשלם סכומים גבוהים יותר עבור הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות שלהם. זאת, בתקופה שבה הם ממילא מתמודדים עם אתגרים כלכליים משמעותיים. 

טיוטת האוצר מנמקת את הצעד בצורך לצמצם פערים בין היקף התשלומים של מבוטחים עובדים לבין אלה שאינם עובדים, ובמטרה להגדיל את חלקם של האחרונים בעלות הביטוח שלהם.

נכון להיום, שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך 203 שקל לחודש. כך שבאוצר מבקשים להעלות את הסכום בקצת יותר מ-20 שקל בכל חודש, ובכ-250 שקל בשנה.

יחד עם שינויים נוספים, בהם הגבלת הגידול בהקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, צפוי פרק זה בתוכנית הכלכלית למלא את קופת המדינה בכ-660 מיליון שקל בשנת 2025. משנת 2026 ואילך גדל השווי בתוכנית זו עבור האוצר לכ-2.1 מיליארד שקל בשנה. 

הגבלת סל הקליטה לעולים 

סעיף משמעותי נוסף שמופיע בטיוטה החדשה הוא הגבלת סל הקליטה, כך שיינתן אך ורק למי שסך נכסיו לא עולה על חצי מיליון שקל. בין היתר כולל הסל סיוע כספי, סיוע בדיור, בתעסוקה, בלימודים וברווחה. בין היתר הם זוכים למס רכישה מופחת על דירה יחידה ולפטור ממס על רווחי הון שמקורים בנכסים מחוץ לישראל למשך 10 שנים.

באוצר מנמקים את ההחלטה כך: "על-מנת להתאים טוב יותר את הכלים הקיימים למתן מענה לצורכי העולים ולשפר את הסיוע הניתן לעולים דלי-אמצעים, מוצע להתנות את קבלת סל הקליטה, כך שיהיו זכאים אליו עולים אשר סך נכסיהם לא עולה על 500 אלף שקל; ובמקביל מוצע להגדיל ב-10% את גובה סל הקליטה עבור עולים שההון שלהם נמוך מסכום זה. יובהר כי בכל מקרה כלל העולים ימשיכו להיות זכאים לכל השירותים הניתנים על-ידי משרד העלייה והקליטה, כמו לימוד עברית, הכשרות מקצועיות ועוד". 

הרחבת תוכנית "חשבוניות ישראל"

גזירה נוספת היא הרחבה של תוכנית "חשבוניות ישראל". במילים פשוטות, רשות המסים צריכה לאשר מראש חשבוניות מסוימות. הבעיה מבחינת העסקים היא הכבדת בירוקרטיה ופרוצדורה שתכביד עליהן. זו אומנם הייתה המטרה של רשות המסים, אך בצורה הדרגתית.

נכון להיום, חובת הדיווח מראש עומדת על 25 אלף שקל לחשבונית, ולולא הדיווח לא ניתן לנכות תשומות מס כנגדה. המתווה המקורי של רשות המסים קבע הורדה של תקרת הדיווח בכל שנה, כך שב-2028 היא תרד ל-5,000 שקל. לפי הטיוטה החדשה, התקרה הזו תוקדם כבר לינואר הקרוב.