עשור לאחר שהושקו בישראל: למה קרנות ההשקעה המשפטיות לא מתרוממות?

"הגיע אליי לקוח שרצה להגיש תביעה בסכום גדול מאוד. דיברנו, והוא הבין שצפויות לו המון הוצאות". הדובר: עו"ד איתמר ענבי, שותף בכיר במשרד ש.פרידמן, אברמזון ושות'. לדבריו, "גם אם אנחנו, עורכי הדין, מוכנים לייצג בתיק ולגבות שכר-טרחה לפי תוצאות (contingency), עדיין נשארות ללקוח הוצאות סביב אגרות וחוות-דעת מומחים". מצב זה, המקשה במיוחד על תובעים פרטיים, הוביל את ענבי להמליץ ללקוח שלו על פתרון יוצא דופן: קבלת מימון מחברה המשקיעה בתביעות.

● תחקיר גלובס | בית המשפט אסר על אורן קובי לעסוק בנדל"ן, אבל זה לא עוצר אותו
● היועמ"שית לנתניהו: הקבינט אינו עיר מקלט להחלטות בלתי תקינות

השקעה בתביעות צוברת פופולריות בעולם. קרנות השקעה וחברות למימון הליכים פועלות בעיקר בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה, וגודל השוק העולמי מוערך בלמעלה מ-17 מיליארד דולר, עם צפי לצמיחה שנתית ממוצעת של כ-11%.

הגוף המוביל בעולם הוא ברפורד קפיטל (Burford Capital), שהוקם ב-2009 ומאז התחייב לממן יותר מ-600 הליכים בהיקף כולל של 7 מיליארד דולר. ברפורד היא חברה ציבורית, הרשומה למסחר בבורסות של ניו יורק ושל לונדון.

גופים בולטים נוספים הם Therium, שגייסה עד היום 1.1 מיליארד דולר ב-18 קרנות; ו-Omni Bridgeway (לשעבר IMF Bentham), שהכריזה על צפי גיוס של מיליארד דולר לשתי הקרנות האחרונות שלה עד סוף השנה.

"הסלקציה אצלנו גבוהה"

מודל ההשקעה בתביעות בנוי כך שקרן ההשקעות מעמידה מימון להוצאות של התובע בניהול התיק, ובראשן שכר-טרחה לעורכי הדין, אגרות בית משפט וחוות-דעת מומחים. התובע מקבל כך הזדמנות לתבוע את זכויותיו בבית המשפט, ואם הוא זוכה, הקרן מקבלת נתח שעליו הוסכם מכספי הזכייה. לעומת זאת, אם התובע מפסיד, הקרן לא מקבלת החזר כלשהו, והתובע אינו מחויב להחזיר לה דבר.

מדובר אומנם בסיכון עבור הקרן, אך בדומה להשקעות הון סיכון בסטארט-אפים, הקרנות מבצעות אנליזה באמצעות ליטיגטורים מנוסים ושופטים לשעבר, כדי להעריך מראש את סיכויי התביעה ולהשקיע בתביעות עם סיכוי גבוה מאד לזכייה.

"הסלקציה אצלנו גבוהה, ואנחנו משקיעים באחת מתוך עשר תביעות המגיעות אלינו", מספר עו"ד עפר פירט, ליטיגטור ותיק שהקים לפני כעשור את חברת ההשקעה בתביעות פירסט ליברה. לדבריו, ניסיון בליטיגציה הוא קריטי, שכן רק כך ניתן להעריך את סיכויי התביעה.

עו"ד ענבי, שהלקוח שלו התקשר עם פירסט ליברה, מספר כי לצורך קבלת המימון היה עליו, עורך הדין, להציג את התיק בפני ועדת ההשקעות של גוף ההשקעות ולשכנע את חבריה כי הסיכוי להצלחה גבוה. ואומנם, גופי ההשקעה המובילים מדווחים לרוב על שיעורי הצלחה של למעלה מ-90% בתיקים שמימנו. בהתאם לכך, הגופים הללו מרשים לעצמם לספוג את אובדן ההשקעה באותם תיקים מעטים המסתיימים בהפסד.

 עו''ד עפר פירט / צילום: אייל טואג

גופי ההשקעה נוהגים לממן שני סוגים מרכזיים של תביעות - מסחריות וצרכניות. הסוג הראשון כולל, בין היתר, סכסוכים עסקיים, תביעות בין חברות על הפרת חוזים ומאבקי שליטה בתאגידים ובקרב בעלי מניות. אפיקים הנחשבים רווחיים במיוחד בתחום הם בוררויות בינלאומיות, המתבצעות לרוב בין חברות גדולות וכרוכות בהוצאות כבדות על ייצוג משפטי בחו"ל; ותביעות הנוגעות לקניין רוחני ולפטנטים. הסוג המרכזי השני של השקעה בתביעות כולל תובענות בנושאים כגון רשלנות רפואית ונזקי גוף.

חלק מההשקעות מתבצעות בתיקים בודדים, ואחרות מתבצעות בפורטפוליו של תיקים בעלי מאפיינים דומים. במקרה האחרון, המימון מוענק לרוב למשרד עורכי דין, המשתמש בכסף כדי לייצג במקבץ של תביעות.

 עו''ד עפר פירט, מחלוצי הענף ומייסד פירסט ליברה / צילום: אייל טואג

בישראל, הענף של השקעות בתביעות מציין, כאמור, עשור לפעילותו. אך למרות שהוא פועל במתכונת דומה לגופי המימון בעולם, היקף הפעילות בארץ נותר נמוך בהשוואה לחו"ל.

בתחום התביעות המסחריות, למשל, ליברה נותרה השחקן היחיד כמעט בענף. החברה שהקים עו"ד פירט גייסה עד היום עשרות מיליוני שקלים, רובם ממשקיעים פרטיים, ומימנה כ-80 הליכים - חלקם מתנהלים בחו"ל, עם זיקה לישראל. ליברה משקיעה גם בהליכים של מסחור והפרות פטנטים מעבר לים עבור חברות טכנולוגיה. כמקובל בתחום, עו"ד פירט מקפיד על הפרדה בין ליברה ובין פעילותו כעורך דין, ואינו מייצג בתיקים שמומנו.

שחקן מוכר נוסף בענף הוא בית ההשקעות ווליו בייס, בניהולו של עידו נויברגר, אשר הקרן שהקים מימנה עד היום למעלה מ-30 הליכים - לרבות בוררויות בינלאומיות. לפני מספר שנים תכננה ווליו בייס לגייס קרן נוספת, וזאת כחלק משיתוף-פעולה עם משרד גורניצקי, אך בסופו של דבר הקרן השנייה לא נסגרה. הקרן הנוכחית של ווליו בייס עודנה פעילה, אך לבית ההשקעות אין כרגע תוכניות לגייס קרן נוספת.

אין מספיק תביעות

לפי גורמים בענף, הביקוש המצומצם יחסית למימון תביעות מסחריות בישראל עשוי לנבוע מכך שאין כאן מספיק תביעות בסכומים גבוהים, ועלויות הליטיגציה אינן מתקרבות לאלה שבארה"ב, שם תיק בודד יכול להגיע להוצאות של מיליוני דולרים.

עוד הם מסבירים כי קשה לכמת את שווי התביעות, וכי חלק מעורכי הדין מסכימים לייצג תמורת שכר-טרחה המותנה בתוצאות, ובכך פותרים מראש חלק מבעיית המימון עבור התובעים.

פוטנציאל הגיוס של קרנות למימון תביעות בישראל מסתכם, על כן, בהיקפים נמוכים יחסית, שבין 50 ל-100 מיליון שקל, בעוד שגופים מוסדיים יעדיפו לגייס קרנות בתחומים כמו פרייבט אקוויטי.

"עוסקים בחינוך שוק"

התמונה מעט שונה בעולם התביעות הצרכניות. קבוצת ג'סטיס, המממנת תביעות בנושאי רשלנות רפואית, ליקויי בנייה ותאונות דרכים, משקיעה בראש ובראשונה במימון חוות-דעת רפואיות. אלה יכריעו האם יהיה לנפגע סיכוי לקבל פיצוי. ג'סטיס מסייעת גם באיתור מומחים, ופיתחה פלטפורמה טכנולוגית לעיבוד החומרים הרפואיים בתיק. לפי פרסומי הקבוצה, עד היום היא בחנה ומימנה אלפי תביעות. לפי הערכות בענף, היקף ההשקעות שלה בתביעות מסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

ב-2022 רכש בית ההשקעות מיטב 51% מג'סטיס תמורת 6 מיליון שקל וסכום נוסף של עד 6 מיליון בכפוף לעמידת החברה באבני-דרך. לדברי המנכ"ל, אסף גרינוולד, "השוק התקדם, אבל אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו עוסקים בחינוך שוק. מחקרים מראים שרק 1% עד 3% ממקרי הרשלנות הרפואית מגיעים לבית המשפט, הרבה בשל היעדר יכולת כלכלית מצד הנפגעים. אז הפוטנציאל בתחום גדול".

 עו''ד אסף גרינוולד, מנכ''ל קבוצת ג'סטיס מבית מיטב / צילום: אורלי איל-לוי

גורמים נוספים בענף שותפים לאופטימיות. "לעורכי הדין זה משתלם, כי המימון מאפשר להם לקבל שכר-טרחה תוך כדי העבודה על התיק, מבלי להמתין לסיומו, ואפילו אם לא מנצחים", אומר ענבי. ואפילו עו"ד פירט מעיד על עצמו כי היה רוצה לראות יותר מתחרים. "יותר שחקנים זה טוב לשוק", לדבריו.