במדינות המפרץ נוהגים לפתח תוכניות גרנדיוזיות שלא תמיד יוצאות לפועל, אולם פרויקט מסילת הרכבת "חאפיט" שתחבר בין איחוד האמירויות לבין עיר הנמל סוחאר שבעומאן, קורם עור וגידים והגיע לכדי סגירה פיננסית בשבוע שעבר בסך 1.5 מיליארד דולר.
במימון הפרויקט המשותף שעלותו הכוללת 2.5 מיליארד דולר, ישתלב קונסורציום נרחב של בנקים שכולל, בין השאר, את סטנדרד צ'רטרד הבריטי, בנק המסחר של אבו דאבי, הבנק הערבי, בנק המסחר של דובאי והבנק הלאומי של כווית. לצידם בחבילה גם בנקים מעומאן, כולל בנק אהלי, בנק מוסקט והבנק הלאומי של עומאן.
● "הם עצבניים מאוד": כך איראן מנסה להגן על עצמה מפני תקיפה ישראלית
● הבכיר שמזהיר: ישראל חוזרת על הטעות מול חמאס גם עם חיזבאללה
בד בבד עם גיוס ההון שביצעו האמירותים והעומאנים, הם פעלו גם בייזום הפרויקט. כבר לפני חמישה חודשים הם הפקידו את העבודות האזרחיות והבנייה בידי חברת הבנייה "טרויאן" מאבו דאבי וחברת ההנדסה "גלפאר" ממוסקט. לפי מתכנני הפרויקט, ההחלטה הזו הביאה להפחתת העלות הכוללת של המיזם בחצי מיליארד דולר.
את הפרויקט יתפעל המיזם המשותף "רכבת חאפיט", שהבעלות בו מתחלקת בין גופים שונים בהם רכבת איתיחאד האמירותית, רכבת עומאן וקרן העושר האמירותית, מובאדלה, שלפני קרוב לשלוש שנים רכשה נתח מהחזקות ניו־מד במאגר תמר בישראל בכמיליארד דולר. אולם, שיעור האחזקות הגבוה ביותר בחברת הרכבת עומד בידי רכבת איתיחאד וקבוצת אסיאד העומאנית.
החברות הללו מתכננות יחדיו רשת מסילות ברזל באורך 238 ק"מ שתכלול 60 גשרים, חלקם יינשאו לגובה 34 מטרים, וכן מנהרות באורך 2.5 ק"מ. הרשת הזו תחבר חמישה נמלים שונים, מתחמי תעשייה שונים ומרכזי סחר חופשי (Free Zone) בשתי המדינות. הנמל המוביל באזור שגם ישתלב בפרויקט החדש הוא ג'בל עלי שבדובאי. מתחם הסחר החופשי בג'בל עלי יצר 135 אלף משרות, והפך ל"האב" של המזרח התיכון כאשר סחורות בסך כ־104.2 מיליארד דולר עוברות בו בשנה.
ביזור סיכונים מאיראן
רשת הרכבות מיועדת הן להובלת נוסעים והן להובלת סחורות. אחת מרכבות הנוסעים ברשת חאפיט תוביל עד 400 נוסעים במהירות 200 קמ"ש. משך הנסיעה מאבו דאבי שנמצאת מערבית למיצר הורמוז לסוחאר שנמצאת מזרחית למיצר, יעמוד על 100 דקות בלבד. רכבות המשא יחצו את המסילות בעד 120 קמ"ש, ויוכלו לשאת 15 אלף טונות סחורה, או כ־270 מכולות.
קיבולת של אוניות מכולות נמדדת ב־TEU: יחידת מידה של מכולת 20 רגל. כיום, אוניית המכולות הגדולה ביותר בעולם מסוגלת לשאת כ־24 אלף TEU, ואילו הממוצע בקו אסיה־צפון אירופה, למשל מוערך בכ־16 אלף. זו המחשה אחת מבין רבות לתלות של הסחר הבינלאומי בהובלה הימית, אבל רשת מסילות אמינה ומהירה כזו שניתן להעביר דרכה סחורות כדוגמת מתכות, מוצרים חקלאיים ופטרוכימיים, מבזרת סיכונים. על אחת כמה וכמה שהמדינה שחולשת על שער היציאה מהמפרץ הפרסי, מיצר הורמוז, היא איראן.
פרויקט המסילות של עומאן ואיחוד האמירויות / הדמיה: omanrail.com
בעקבות כך, הגופים המממנים מזהים את ההיתכנות הגבוהה בפרויקטים כמו רכבת חאפיט. בכיר בסטנדרד צ'רטרד סיפר ל"נשיונל" האמירותי כי בצנרת של הבנק עומדים מיזמי רכבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בסך כולל של 340 מיליארד דולר, שיכסו אלפי קילומטרים. "פרויקט רשת הרכבות המשותף האמירותי־עומאני יחזק ללא ספק את התחרותיות של שתי המדינות כמוקד מסחר והשקעות", אמר עבד אל־רחמן אל־חאטמי, מנכ"ל קבוצת אסיאד לסוכנות WAM האמירותית הלאומית. "באמצעותו הן יתחברו לשווקים הבינלאומיים דרך הנמלים הימיים ונמלי התעופה".
אלפי ק"מ במפרץ
בדבריו רומז אל־חאטמי על התחרות הגוברת בין איחוד האמירויות לבין ערב הסעודית, כאשר הנציגה של אבו דאבי בתחום הרכבות היא חברת איתיחאד שמנהלת 900 ק"מ של מסילות ברזל, שנפרסות מהגבול עם ערב הסעודית ועד הגבול עם עומאן.
מנגד, בצד הסעודי יש מיזמים שונים, בהם הרכבת התיירותית "חלום המדבר", שנסיעת הבכורה בה לאורך הממלכה צפויה לצאת לדרך בנובמבר 2025 - בהשקעה כוללת של 200 מיליון ריאל סעודי (כ־53.3 מיליון דולר).
לצד התחרותיות, ישנם גם שיתופי פעולה. ביטוי בולט לכך במעורבות ישראלית היה תוכנית מדרון IMEC שהציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בספטמבר אשתקד. הוא היה מיועד ליצור חיבור תשתיות מנמל פיראוס ביוון דרך נמל חיפה, ומשם לירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - עד להודו. אולם, מתקפת 7 באוקטובר של חמאס הועילה לאיראן, בין השאר, בהקפאת ההתקדמות של הפרויקט. עם זאת, אין הוא היחיד שבו מעורבים הסעודים והאמירותים.
פרויקט המסילות של עומאן ואיחוד האמירויות / הדמיה: omanrail.com
עיכובים מתמשכים
מנכ"ל איתיחאד רכבות, שאדי מלכ, סיפר ל"נשיונל" על התוכניות לחיבור מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC). "מרחב ה־GCC יחובר בקרוב. יש כבר דיונים על 900 ק"מ בין סעודיה לכווית. אנחנו רואים פעילות רחבה יותר באזור הזה מבעבר".
שש מדינות המועצה שואפות מאז 2004 לחיבור תחבורתי ביניהן. התכנון המקורי היה לשנת 2018, אבל ירידת מחירי הנפט ארבע שנים קודם לכן - לקחה את הפרויקט אחורה. ביוני אשתקד העריך אד ג'יימס, ראש מחלקת התוכן ב־Meed, כי מדינות המפרץ מתכוונות להשקיע סכום כולל של 167 מיליארד דולר ברכבות.
לוח הזמנים הנוכחי, לאחר עיכובים מתמשכים, כולל הפעלה ב־2030. במסגרת הרשת המתוכננת באורך של 2,117 ק"מ יחוברו ערים מרכזיות בערב הסעודית, איחוד האמירוית,עומאן, כווית, בחריין וקטאר.
מזכ"ל המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, ג'אסם אל־בודאיווי, אמר לסוכנות WAM כי הציפייה היא לשישה מיליון נוסעים בתחילת הדרך ושמונה מיליון ב־2045. בה בעת, בתחום הסחורות צפויה הובלה של 201 מיליון טונות בהתחלה ו־271 מיליון טונות ב־2045.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.