כולם מסכימים שהורדות דירוג האשראי שישראל ספגה לאחרונה הן לא חדשות טובות. אבל איך אנחנו, האזרחים מהשורה, נרגיש אותן בכיס? ובכן, זה תלוי ממי אתם מבקשים הערכה. "כל משפחה צריכה לדעת שהיא הפסידה בערך 2,000 שקל בשנה", הזהיר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, "ובעשור הקרוב זה (יעלה) בערך 120 מיליארד שקל". חברו לסיעה, ח"כ ולדימיר בליאק, נקב במספר דומה. לעומתו, היו מי שנתנו הערכה שונה: "הסכום האמיתי ש(זה) הולך לעלות", סיפר פינדרוס לעמיתיו בכנסת, "הוא סדרי גודל של 350 מיליון שקל". בדבריו, נציין, הוא ענה לטיעון לפיו העלות תהיה 7 מיליארד שקל.
אז איך מכריעים בין המספרים? ניסינו לברר.
משמעות הדירוג
נתחיל בעשיית סדר במשמעויות דירוג האשראי. סוכנויות הדירוג מציעות, כל אחת באמצעות סולם הציונים שלה, ניסיון לנבא את היכולת של מדינה או חברה לפרוע הלוואות בעתיד. או, בהסתכלות אחרת, מה הסיכוי שלה להגיע לכדי פשיטת רגל? זה בתורו מביא להשפעה על ההלוואות שאותו גורם יוכל לקבל: ככל שהדירוג נמוך יותר פירוש הדבר שהסיכוי להחזר ההלוואה נמוך יותר, ואז המלווה יזכה לריבית גבוהה יותר כתמורה לסיכון שלקח.
דירוג נמוך גם מקשה על מכירת איגרות חוב (אג"ח), שכן חלק מהקרנות קונות אג"ח רק מגופים עם דירוג אשראי מינימלי. זה בתורו עלול להביא לעודף בהיצע, מה שיגרום למשקיעים לא להציע עבור האג"ח סכום נמוך ממה שהגוף המוכר מעוניין בו. או בקיצור, כפי שאמרה לנו בשמת שערי בלוך, בעלים של קרנות ראמים פיננסים (בסיוע הראל פיננסים), "הורדת הדירוג הופכת את האשראי שהמדינה צורכת ממשקיעים ליקר יותר".
עם זאת, נדגיש, דירוג האשראי אינו עומד בפני עצמו כפרמטר כלכלי, אלא נועד לשקף את המצב הקיים במשק. כמו כן, עדכון הדירוג מגיע למסיבה אחרי כולם: ההחלטות של הסוכנויות נעשות באופן תקופתי, בעוד שוק האג"ח פועל מסביב לשעון. את המצב בשוק נהוג למדוד בשתי דרכים עיקריות: CDS, כלומר המחיר שיעלה לבטח אג"ח כך שתפוצה באופן מלא אם החוב לא מוחזר, והפער בין מחיר האג"ח המקומית לזו האמריקאית, שנחשבת לבעלת הסיכון הנמוך ביותר ומכאן היא גם הזולה ביותר. בשני המדדים מצבה של ישראל הורע עוד לפני הורדות הדירוג. לפי שערי בלוך, "השוק מגיב לדירוג במידת מסוימת, אך לעיתים השוק כבר משקף את הסיכון עוד לפני ההכרזה הרשמית של חברות הדירוג".
"כפי שחום הוא סימפטום לשפעת, כך הורדת דירוג האשראי היא סימפטום, של הגירעון הממשלתי", היא מסכמת. עוד היא מרחיבה: "אחת הסיבות להורדת דירוג האשראי זה העיכוב בהצגת התוכנית כלכלית של האוצר, שהטיוטה שלה הוצגה השבוע. התוכנית אמורה להסביר כיצד אנחנו מכסים את הגירעון".
שאלת גודל הגירעון
אם כן, הכסף שנשלם הוא לא באופן ישיר על הורדות הדירוג, אלא על כך שישראל צריכה איכשהו לאזן את ספרי החשבונות שלה ולצמצם את הגירעון. עוד קודם היה צורך למכור אג"ח ממשלתיות לטובת שני שימושים: מימון מחזור החוב הקיים ומימון גירעונות נוספים, שנוצרו מהמלחמה. כעת, התהליכים שעברו על שוק האג"ח ודירוג האשראי הפכו את כל התהליך הזה ליקר יותר.
פירוש הדבר הוא שכדי לענות על השאלה כמה יעלו לנו הורדות דירוג האשראי, צריך לנסות להבין קודם כל איך הולך להיראות הגירעון. "לשאול מה צפי הגירעון זה כמו לשאול מתי תיגמר המלחמה", אומרת שערי בלוך. "ככל שהמלחמה תתארך הגירעון יגדל ואנחנו צפויים לראות פעולות נוספות לטובת צמצום הגירעון. אחוז החוב צפוי להיות לפי הערכת בנק ישראל להמשך 2024 ו-2025 (7.2% ו-4.9% בהתאמה). אך גם שם וגם בתוצר ישנן הערכות שונות לגבי האחוז המשוער, כאשר ההשערות עבור התוצר משתנות בין בנק ישראל וחברות דירוג האשראי השונות (כ-5%-6%)".
אבל אם בכל זאת יש תחזית רשמית כלשהי לגודל הגירעון, לגזור מכך את המחיר של הורדות הדירוג זו כבר משימה קשה בהרבה. הסיבה לכך היא שמעבר לגירעון עצמו, יש משתנים נוספים. אם ננסה להתחקות אחרי החישוב שיש לעשות, אז קודם כל עלינו לקחת את הגירעון הנוכחי. אותו נגדיל פעמיים: פעם ראשונה אל מול הריבית החדשה שנוצרה, ואז שוב לפי גידול הריבית הצפוי בשנים הבאות. לכל זה יש להוסיף את גיוסי האג"ח החדשים.
וזה רק חישוב פשוט, שלצדו יש גם לעשות הנחות שונות להוצאות והכנסות: מצד אחד הוצאות הביטחון הגדלות, שתלויות באורך המלחמה שסופה לא נראה באופק, והוצאות כלליות אחרות. מצד שני, יש להציב הכנסות אפשריות, התלויות בהיקף שירות המילואים, מעמדה הבינלאומי של ישראל, מצב שוק ההייטק וגורמים נוספים. מכל הסיבות האלו ואחרות, את העלויות יש למדוד שנים קדימה ולא לשנה בודדת.
לא מפתיע, אם כן, שגם בנק ישראל וגם משרד האוצר נמנעו מפרסום איזושהי הערכה לעלות הורדות הדירוג, ואף סירבו למסור לנו אחת כשפנינו אליהם.
נציין שמטעם ח"כ בליאק קיבלנו חישוב גס מאחורי המספר: לדבריו, עוד לפני הורדות הדירוג האחרונות נציגי האוצר בוועדת הכספים אמרו שהורדות דירוג קודמות הביאו לכך שישראל שילמה על החובות כ-5 מיליון שקל יותר מב-2023. זה, לדבריו, היווה עלייה של 1% בגיוסים, וכעת ב-2025 כבר יהיה ב-2%. זה יכול להגיע ל-5-6 מיליארד שקל בשנה. אם לכל אלו נוסיף את האפשרות למדיניות פיסקלית מתירנית לה הוא מצפה מהממשלה, הרי שהחובות יאמירו ויגיעו ל-120 מיליארד שקל על פני עשור. אבל, מדובר כאן בחישוב ספקולטיבי משהו, ולא נוכל לעמוד על טיבו.
יש מקום לאופטימיות?
את כל ההחזרים האלו, בין שיעלו בשנה 7 מיליארד ובין שיעלו 12, נצטרך אנחנו להחזיר בדרכים שונות. לפי הפרסומים עד כה, מדובר בקיצוץ בהוצאה הציבורית, העלאות מיסים וביטול הטבות מס ועוד. "אני ממליצה לכל אחד, לא משנה באיזה מצב כלכלי הוא נמצא, להיערך לזה שהולך להיות יקר יותר ולבדוק במשק הבית הפרטי איך ניתן לנהל טוב יותר את תזרים ההכנסות וההוצאות כדי להשאיר מרווח לתקופה הזו", כך שערי בלוך.
עם זאת, היא מוצאת גם מקום לקוות שלבסוף המציאות הכלכלית שלנו תהיה פחות חונקת: "ככל שהדברים יתבהרו וככל שנדע לטפל במצב דרך תוכנית כלכלית אחראית, והוכחה בפועל שהמשק בכיוון חיובי, ייתכן שנצפה בשינוי בעתיד בהחלטות הדירוג של חברות האשראי". לכן, לדבריה, "אני מאמינה שהמשק יחווה צמיחה ושגשוג".
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
