ההפרטה יוצאת לדרך: משבוע הבא תוכלו לקבל היתר בנייה מאדריכל

רפורמת הרישוי העצמי יצאה באופן רשמי לדרך - לאחר לא מעט עיכובים, כנהוג בעולם החקיקה הישראלי - באוקטובר 2022. מהותה: מתן אפשרות גם לאדריכלים, ולא רק לוועדות המקומיות ברשויות, להנפיק היתרי בנייה, זאת במטרה לקצר משמעותית את שלב הרישוי, שנחשב כיום לארוך והמתיש בדרך לבנייה חדשה.

● מחולון ועד רמת גן: תתכוננו לשלם 30% יותר בארנונה
● הסיכונים קפצו? בנק ישראל מסתכל בדאגה על ענף הנדל"ן  

האדריכלים שיוכלו להוציא היתרים הם אדריכלים מורשים להיתר, כאלו שעומדים בדרישות המסלול, ובהן הגשת חמש בקשות להיתר, לפחות, בעשר השנים האחרונות.

הרפורמה המדוברת יצאה לדרך ברעש גדול, ובמוסדות התכנון ראו בה בשורה של ממש, אך היא הגיחה לעולם עם לקונה שהוציאה את העוקץ מעצמה: הרשויות המקומיות לא חויבו לאמץ אותה, ורשות שלא רצתה בה, מנעה את יישומה בתחומיה.

בפועל כמעט בשום מקום היא לא יושמה: עד היום, שנתיים להשקת הרפורמה, הוצאו היתרים בודדים במסגרתה. כעת הדברים צפויים להשתנות, שכן החוק קובע כי מה־1 בנובמבר הרפורמה תהפוך מוולונטרית לחובה, בכל הארץ.

העיריות והאדריכלים לא מיהרו להצטרף

"עד היום המהלך הזה לא התקדם בצורה משמעותית ולא כל כך עבד", מאשר הרב נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי. "גם העיריות לא מיהרו ליישם אותה, כולל כאלו שכן אימצו את התקנות בעת אישורן לפני שנתיים, וגם לא הצטרפו אליה מספיק אדריכלים מורשים. ברגע שהמהלך יהפוך לחובה הכמות תגדל, בוודאות. עוד יהיו, כמובן, תקלות וקשיים, אבל אני מאמין שבסוף זה יתבצע בצורה טובה. אני צופה ש־2025 תהיה שנת הרישוי, שבה נתחיל לראות את השינוי בתחום הזה".

 נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון הלאומי / צילום: רז רוגובסקי

לדברי הרב אלנתן, כיום ישנם כבר 120 אדריכלים המוסמכים להוציא היתר בנייה במסגרת מסלול מורשה להיתר, בהם משרדי אדריכלים גדולים אשר לדבריו יתוו את הדרך. "ברגע שמשרד גדול נכנס, זה לא מותיר ברירה גם לאחרים", הוא גורס.

אדריכל אסף אשרוב, יו"ר סניף ת"א והמרכז בהתאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, אשר קיבל בעצמו את ההסמכה להוציא היתרים במסגרת הרפורמה, אומר: "לחוק תהיה השפעה גדולה מאוד על השוק, לדעתי. עמוק בפנים הוועדות המקומיות מעדיפות את הרישוי העצמי, ולו רק משום שזה יכול להוריד מהם הרבה מאוד עומס, מתח ואנרגיות. הן יוכלו להתמקד בתכנון ולא בהוצאת היתרים סיזיפית.

"בהרבה מקומות בעולם פועלים כיום מסלולים בסגנון הזה, ורואים איך זה יוצר מערכת איזונים שמייעלת את כל המערכת. השירות שהן יעניקו יהפוך להיות טוב יותר מהיום, כי כבר לא יהיה להן מונופול על הוצאת היתרים. אם המהלך יצא לפועל בצורה טובה, אני מאמין שיהיה שיפור מהותי בתוך זמן קצר. היתרים יצאו בתוך כמה חודשים, ולא בתוך כמה שנים כפי שקורה היום".

"הרשויות צריכות לשתף פעולה"

מי שמכיר היטב את המסלול המייגע מרגע הגשת בקשה להיתר בנייה ועד לקבלתו הם היזמים והקבלנים. כפי שמציין חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אנחנו חיים במציאות שבה קבלת היתר בנייה הפכה לאירוע. לאחר אישור תוכנית חולפות שלוש עד חמש שנים עד לקבלת היתר, מה שבעבר היה נמשך כשנה - וכבר אז זה היה נראה לנו מוגזם.

"לאורך השנים 'נשתלו' בהליך הרישוי הרבה מאוד מוקשים, וצריך לפרק אותם. אני מאמין מאוד ברפורמה הזו, וחושב שהיא בהחלט יכולה לפרק את המוקשים הללו ולחולל מהפך. זה ייקח זמן, וגם אם זה לא יקרה ביום אחד, אירוע של שלוש עד חמש שנים להוצאת היתר יכול להפוך לאירוע של שלושה עד חמישה חודשים בלבד".

הרב אלנתן מדגיש גם הוא שהדברים ייקחו זמן: "יהיו חבלי לידה, בין היתר כי צריך להפיק תיק מידע (השלב הראשון הנדרש כיום בדרך להיתר - י"נ) בעל תכונות ודרישות שונות, ויהיו תקלות פה ושם, אבל ככה זה בכל דבר חדש. אני מאמין שזה יהפוך להיות סיפור הצלחה, ויעשה שינוי גדול מאוד. אפשר יהיה לקבל היתר מאדריכל בתוך שלושה חודשים, וזו בשורה גדולה. ההערכה שלי היא שנגיע בתוך שנתיים־שלוש למצב שבו עד 40% מההיתרים יינתנו על ידי מורשה להיתר. אם נגיע לשם, זה יהיה הישג עצום".

עד כה הרפורמה לא יושמה בחלק מהערים - המרכזיות שבהן הן תל אביב, הרצליה, נתניה וגבעתיים. כיצד ינהגו אותן ערים כעת? בעיריית תל אביב מציינים כי "מינהל ההנדסה, אגף המחשוב והשירות המשפטי של העירייה ביצעו עבודה אינטנסיבית כדי ליצור מסלול מקוון מותאם לנושא מורשה להיתר. בהתאם לכך, החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש במערכת המקוונת של העירייה תיקי מידע לבנייה חדשה באמצעות מורשה להיתר".

בעירייה מדגישים כי "תמכנו במסלול מורשה להיתר בכל הדיונים שנערכו בנושא. העירייה מעריכה שהתהליך צפוי לייעל את קבלת היתרי הבנייה, כל עוד הוא יבוצע בשיתוף פעולה ותיאום עם הרשויות המקומיות ותואם את החוק ומדיניות הוועדה המקומית".

לשאלה מדוע לא החילה העירייה את הרפורמה בתחומיה מיומה הראשון נמסר כי "העירייה בחרה להמתין עד לחודש נובמבר כדי להבטיח שהמערכת המקוונת למורשים להיתר תעמוד בסטנדרטים המקצועיים והשירותיים שלנו".

אך ישנם גם קולות אחרים. מעיריית נתניה נמסר כי "הוועדה המקומית סבורה שמדובר במסלול בעייתי ביותר, אשר לא רק שלא יביא לקיצור הליכים, אלא אף צפוי לייצר קושי ממשי במימוש הפרויקטים, תוך פגיעה באינטרס הציבורי. בכוונת הוועדה המקומית להמליץ לעורכי הבקשות ללכת בדרך המלך ולהימנע מהגשת בקשות כמורשי היתר".

מהנדס עיריית גבעתיים, אדריכל שגיא תמרי, מציין כי לדעתו המהלך יכול להביא לחיזוק מעמדו של האדריכל בישראל, ולדבריו "בבקשות קטנות, כדוגמת היתרים לבניית צמודי קרקע ולתוספות בנייה, המהלך יכול לעבוד ולשפר במעט את זמני ההיתר, אבל בבנייה רוויה - גם אם לחמש יחידות דיור בלבד - המצב מורכב יותר ואני לא משוכנע שבמקרים אלו הרישוי יתבצע בצורה מהירה יותר".

"אני מקווה שהרשויות יבינו שהעסק הזה אמור לעשות טוב לכולם", אומר פייגלין. "הן גם יכולות לחסוך הרבה מאוד כוח אדם בדרך הזו".

ומה נותר? "לחדד" תקנות קיימות

השלמת המהלך ליישום הרפורמה באופן מלא אמורה להתבצע בשבועות הקרובים, עם פרסומן של תקנות חדשות - תקנות אשר משלימות ו"מחדדות" את התקנות המרכזיות של המהלך, שאושרו בשנת 2022.

מדובר במעין עדכון לתקנות הקיימות, אשר מתבסס על הניסיון שנצבר לאורך השנתיים האחרונות במקרים הבודדים שבהם כן הוצאו היתרים במסלול החדש. התקנות הללו נמצאות בשלבי ניסוח סופיים ובקרוב יובאו לאישור ולחתימה של שר הפנים, משה ארבל.

"זה המאני טיים של הרפורמה", אומר אדריכל אשרוב. "אם התקנות יותקנו בצורה טובה, הן יובילו לאירוע נפלא למדינה, וגם למשק כולו לדעתי". הרב אלנתן מדגיש כי התקנות החדשות לא מעכבות את המעבר בשטח ליישום הרפורמה כמחייבת בכל הארץ, ואומר: "אלו תקנות שמנוסחות לאחר עיבוד הערות הציבור ואנשי המקצוע. הן יכללו כמה שינויים ועדכונים שישפרו את העבודה".