מה ההבדל בין ריבית ריאלית לנומינלית ומתי עדיף להסתכל על כל אחת?

קובי לוי, ראש דסק אסטרגיות שווקים בלאומי, עונה על שאלת השבוע

הריבית בישראל נמצאת סביב רמות שיא - 4.5%. בינתיים נראה שהיא עם הפנים למעלה, בניגוד למגמה העולמית, ויש לכך השלכות על הכיס של כל ישראלי. בין אם אתם משקיעים בשוק ההון, זוג צעיר שרוצה לרכוש דירה, סטודנטים שזקוקים להלוואה או שנקלעתם למינוס וגם אם אתם רק הולכים לסופר - אתם פוגשים את הריבית בכל מקום, בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין.

● שאלת השבוע | הבורסה שעלתה ב־28% בחודש אחד והמלכודת שמסתתרת מאחוריה
● שאלת השבוע | לא רק באזור המרכז: המגמה הזו יכולה להעלות את ערך הדירה שלכם

מה עומד מאחורי שיעור הריבית?

ריבית, במילים פשוטות, היא המחיר של הכסף. בתקופות של עליות מחירים (אינפלציה גבוהה), הבנק המרכזי מעלה את הריבית במטרה לייקר את מחיר הכסף, כלומר על הלוואות, לעודד חיסכון, לצנן את הצריכה וכתוצאה מכך להקטין את הביקושים למוצרים ולהוביל בתקווה לירידות מחירים ולייצב את המשק. התפקיד של הריבית הוא למעשה להכביד על המשק, ולכן יש בה גם מלכוד - ריבית גבוהה מידי לאורך זמן, עלולה לדרדר את הכלכלה למיתון, להזניק את שיעורי האבטלה ולפגוע קשות בשכבות החלשות. אבל יש לה גם צד אחד חיובי - היא הופכת השקעות, בעיקר סולידיות, לאטרקטיביות יותר. ריבית גבוהה מעלה את התשואה על פקדונות בבנק, אג"ח ממשלתיות ואג"ח של חברות (קונצרניות), ומזמנת הזדמנויות חדשות עבור משקיעים רבים, ובפרט משקיעים שנחשבים "לא מתוחכמים".

אבל כשמדברים על ריבית יש להתחשב בשני סוגים: ריבית ריאלית וריבית נומינלית. ולהבדלים בניהם יש השפעות דרמטיות. קובי לוי, ראש דסק אסטרגיות שווקים בלאומי, מסביר בשיחה עם גלובס כי ריבית נומינלית, היא שיעור הריבית כפשוטו. כלומר ריבית בנק ישראל הנומינלית היא 4.5%. "אך בריבית ריאלית אנחנו מסתכלים על שיעור הריבית בניכוי עליית המחירים שהתרחשה עד לאותה נקודת זמן". כך ריבית נומינלית של 4.5% תהפוך לריבית ריאלית של 1% בניכוי האינפלציה השנתית, שעומדת כעת על 3.5%.

מהשקעה באג"ח ועד לנדל"ן

מתי יש להסתכל על הריבית הנומינלית ומתי על זו הריאלית? לוי מתמקד בהשלכות עבור משקיעים ובהסתכלות על תשואה עתידית. "ההבדל הכי בסיסי בין הריביות הוא בכך שנכס בעל ריבית נומינלית הינו נכס שמחירו העתידי ידוע מראש. לעומת זאת, נכס ריאלי הינו בעל ריבית שמחירה העתידי לא ידוע מראש, ויכול להיות מוצמד לאינפלציה, לביקוש והיצע ולאלמנטים אחרים. דוגמאות לנכסים ריאלים: זהב, דיור וסוגים של אג"ח.

"לכן, כאשר משווים נכסים, או כדאיות להשקעה בנכסים ריאלים צריך לאמוד אותם מול הריבית הריאלית ולא מול הנומינלית. כמו את התשואה של נכס נדל"ן, את התשואה צריך לעמוד מול הריביות הריאליות של נכסים אחרים, כמו אג"ח צמוד, וכך לבחון את כדאיות העסקה.

האפיק שיכול להיות משתלם משנדמה

לוי מספק דוגמה נוספת: "באג"ח ממשלתיות למשל יש שני אפיקים, אפיק שקלי, המתאר את הריבית הנומינלית, אך גם אפיק צמוד שגובה התקבולים בו תלוי בשינויים באינפלציה". לוי מסביר ששני סוגי האג"ח הללו נסחרים במקביל, אך "על הריבית הנקובה בסדרה הצמודה יש להוסיף את שיעור האינפלציה. כיום הריבית הנקובה באג"ח שקלי גבוהה יותר לעומת האפיק הצמוד למדד המחירים לצרכן, אך בתוספת האינפלציה הדברים משתנים".

התשואות בשוק האג"ח לא משפיעות רק על מי שבוחר להשקיע בחוב הממשלתי, הן גם מגלמות מסר חשוב למשק כולו - התחזית שהשוק מתמחר לגבי האינפלציה העתידית. כך למשל אם על אג"ח ממשלתיות צמודות למדד ל־10 שנים יש תשואה של 2.19% לשנה, ועל אג"ח ממשלתיות שיקליות לאותה תקופה יש תשואה של 4.97% לשנה, הפער בניהן משקף את הציפיות של השוק לשיעור האינפלציה הממוצעת בעשר השנים הבאות.

"ציפיות האינפלציה עומדות על כ־2.5%־3%, למרות סיכון לעלייה באינפלציה", אומר לוי. כך, למרות שעל פניו התשואה על אג"ח שיקליות נראית גבוהה יותר משמעותית, כאשר מוסיפים את שיעור האינפלציה החזוי, האג"ח הממשלתיות הצמודות מאפשרות "ריבית יחסית גבוהה, תוך הגנה מאפשרות לעלייה באינפלציה".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם