לקראת הגשת התקציב: אלה הגזירות שמתנדנדות ועשויות ליפול

תקציב המדינה לשנת 2025 מתוכנן לעלות לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב, 31 באוקטובר, אבל רבים מהצעדים שהכניס משרד האוצר לתוך הטיוטה עדיין לא מסוכמים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בניסיון לגבש את חבילת הקיצוצים והגזירות שתיכנס לתקציב, בכירי משרד האוצר היו אמורים להיפגש היום (א') אחר הצהריים עם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, ועם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. אולם הפגישה נדחתה ברגע האחרון.

● טור סופ"ש | ב-243 עמודים של גזירות אין שום תוכנית, רק ניסיון לגרד כסף מכל הבא ליד
● עובדי המגזר הציבורי ייפגעו? בהסתדרות מאותתים על אילו גזירות יסכימו להתגמש
● עוד שינוי בשיטת החשבוניות? הגזירות של האוצר לא מדלגות גם על בעלי עסקים

הדיון, שנקבע עוד לפני חג הסוכות, תואם ללא השתתפות נתניהו עצמו. בימי שגרה ייתכן כי נתניהו היה אמור להוביל את הדיון, לצורך קבלת הכרעות לקראת ליל התקציב המתקרב בממשלה. אך ברקע ההתפתחויות הביטחוניות, בהן מתקפת ישראל באיראן בסוף השבוע, עיקר הקשב של נתניהו נמצא כעת בזירה המלחמתית, והוא לא תוכנן להשתתף בפגישה. לאחר שזו תתקיים בהמשך, יעלו שמחון ושלי את המלצותיהם בפני נתניהו, שיצטרך להכריע מה ייכנס לתקציב ומה לא.

עוד לפני המאבקים הליליים הצפויים בסוף השבוע מול השרים ומשרדי הממשלה על קיצוצים בתקציביהם, קיימות מחלוקות בין ראשי משרד האוצר לסביבתו של ראש הממשלה. כך למשל, עדיין לא ברור מה יעלה בגורלן של שתי התאמות פיסקליות מרכזיות של אגף התקציבים לתקציב: הקפאת עדכון שכר המינימום והקפאת עדכון קצבאות הזקנה. 

שני צעדים אלה נועדו לצמצם במיליארדי שקלים את הגירעון בתקציב המאתגר ל-2025, שיעמוד בסימן הגדלת הוצאות הביטחון. הביקורת על צעדים אלה היא שמדובר ב"גזילת כבשת הרש" של השכבות החלשות באוכלוסייה.

הקפאת שכר המינימום תחסוך למדינה כ-1.2 מיליארד שקל בהוצאות השכר במגזר הציבורי. מבנה השכר במגזר הציבורי גורם לכך שהעלאת שכר המינימום מגדילה את הנטו גם לעובדים רבים שמשתכרים בפועל משמעותית מעל שכר המינימום. זוהי הסיבה העיקרית שבאוצר רוצים לבטל את העדכון האוטומטי הקרוב של שכר המינימום, שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר. אולם ההחלטה, שמכוונת למגזר הציבורי, תפגע בכלל העובדים במדינה שמרווחים שכר מינימום.

שכר המינימום עומד כיום על 5,880 שקל בחודש. הוא צמוד לשכר הממוצע במשק (בשיעור של 47.5%), שעלה בשנה האחרונה בכ-6% לרמה של כ-13,600 שקל. אם הקצב הזה יישמר עד סוף השנה, הקפאת שכר המינימום תמנע מהעובדים תוספת של יותר מ-300 שקל בחודש. יש לציין כי גם בהסתדרות הגדירו את הקפאת שכר המינימום כחציית קו אדום, במסגרת המשא-ומתן שהם מנהלים מול האוצר. בשילוב עם ההתנגדות בסביבתו של נתניהו, נראה כי כעת הסיכויים שלה לעבור נמוכים יחסית.