באיחור של חודשיים וחצי, ובהינתן שלא יירשמו עיכובים נוספים, תקציב המדינה לשנת 2025 יעלה לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב. למרות הזמן הקצר שנותר, חבילת ההתכנסות לצמצום הגירעון של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עדיין מלאה בחורים.
● ראיון | הוא כמעט התמנה למנהל רשות המסים ובטוח: "זה אבי אבות הטומאה של הכלכלה"
● הריבית לא תרד, המסים יעלו - והסיבה לכך מפתיעה
מתוך רשימת קיצוצים וגזירות בהיקף של 40 מיליארד שקל שבאוצר מבקשים לערוך בתקציב, רק כ־10 מיליארד שקל סגורים עקרונית. מהלכים בסדר גודל של כ־10 מיליארד שקל נוספים עדיין במשא ומתן, בעוד שעל המחצית השנייה של חבילת ההתאמות יש מחלוקות משמעותיות שלא מתכנסות כרגע.. יתר ההתאמות עדיין מתנדנדות בלחץ התנגדויות בקואליציה, בסביבת ראש הממשלה ובארגונים יציגים כהסתדרות העובדים ונשיאות המגזר העסקי.
מבין התוכניות המרכזיות שהכניסו באוצר לטיוטת התקציב, הצעדים הבודדים שכבר נמצאים אצל האוצר "בכיס" הם הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי (חיסכון של 2.6 מיליארד שקל בשנה הבאה) והקפאת עדכון חלק מקצבאות הביטוח הלאומי (חיסכון המוערך בכ־3-4 מיליארד שקל).
במקביל, באגף התקציבים מנהלים משא ומתן מול משרדי הממשלה השונים במטרה לסכם על קיצוצים בתקציבים הציבוריים, שיוסטו לתמיכה במימון הגדלת הוצאות הביטחון. לפי גורמים באוצר, עם חלק קטן מהמשרדים מתקיים שיח מתקדם ופורה יחסית: משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה והפנים. עם משרדים אחרים באוצר רחוקים עדיין מהגעה להסכמות. לא בגובה הקיצוצים למשרדים האזרחיים, ולא בגובה התוספות לתקציב הביטחון - שבו הפערים בין האוצר לצה"ל מגיעים לסכום עם עשרה אפסים.
בונים על הדקה ה־90
רשימת התוכניות שמצויות בסכנת ביטול, הצטמקות או פיצול מהתקציב, מבחינת האוצר, ארוכה. היא כוללת למשל את צמצום הטבות המס על קרנות ההשתלמות והפנסיות, הקפאת הגדלות קצבאות הזקנה והנכים, הקפאת העלאת שכר המינימום, השתת מס חדש על חברות שצוברות רווחים כלואים, ועוד. הקפאה אחרת, של חלק מתוספות השכר במגזר הציבורי, נמצאת בשיח חיובי בין האוצר להסתדרות, אבל עדיין לא מסוכמת וכרוכה בדרישות אחרות של שני הצדדים.
גורמים באוצר מודים כי המצב שבו כמעט הכל עוד פתוח בשלב מתקדם זה בהכנת התקציב לא אידיאלי, אבל מביעים נחישות להתעקש על צעדי ההתאמות הפיסקליים. באוצר חזרו מחופשת החג לערימה של משימות שנותרו פתוחות, ומסתמן שרבות מהן תישארנה פתוחות עד לליל התקציב המסורתי בממשלה.
באוצר בונים לא מעט על מגעי הדקה ה־90 שמתנהלים עד השעות הקטנות בלשכת ראש הממשלה מול השותפים הקואליציוניים ובחדרים הצדדיים בין אנשי האוצר לנציגי המשרדים. ברגע האחרון, כך מקווים באוצר, יצליחו להתכנס ליעד הקיצוצים, ולהתקרב ככל הניתן לרף גירעון מתוכנן של 4%, עליו הצהיר מראש סמוטריץ'.
"גזילת כבשת הרש"
עוד לפני המאבקים הליליים הצפויים בסוף השבוע מול השרים ומשרדי הממשלה על קיצוצים בתקציביהם, נותרו מחלוקות פתוחות בין ראשי משרד האוצר לסביבתו של ראש הממשלה. כך למשל, עדיין לא ברור מה יעלה בגורלן של שתי התאמות פיסקליות מרכזיות של אגף התקציבים לתקציב: הקפאת עדכון שכר המינימום והקפאת עדכון קצבאות הזקנה.
רבים מהצעדים שהכניס משרד האוצר לתוך הטיוטה עדיין לא מסוכמים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בניסיון לגבש את חבילת הקיצוצים והגזירות שתיכנס לתקציב, אמורים היו להיפגש בכירי משרד האוצר ביום ראשון אחר הצהריים עם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. הפגישה נדחתה ברגע האחרון.
הדיון, שנקבע עוד לפני חג הסוכות, תואם ללא השתתפות נתניהו עצמו. בימי שגרה, נתניהו אמור היה כנראה להוביל את הדיון, לצורך קבלת הכרעות לקראת ליל התקציב המתקרב בממשלה. על רקע ההתפתחויות הביטחוניות, בהן מתקפת הנגד של ישראל באיראן, עיקר הקשב של נתניהו נמצא כעת בזירה המלחמתית והוא לא תוכנן להשתתף בפגישה. לאחר שזו תתקיים בהמשך, יעלו שמחון ושלי את המלצותיהם בפני נתניהו, שיצטרך להכריע מה ייכנס לתקציב ומה לא.
שני צעדים אלה נועדו לצמצם במיליארדי שקלים את הגירעון בתקציב המאתגר ל־2025, שיעמוד בסימן הגדלת הוצאות הביטחון. הביקורת על צעדים אלה היא שמדובר ב"גזילת כבשת הרש" של השכבות החלשות באוכלוסייה.
מאבק על הקצבאות
הקפאת שכר המינימום תחסוך למדינה כ־1.2 מיליארד שקל בהוצאות השכר במגזר הציבורי. מבנה השכר המורכב במגזר הציבורי גורם לכך שהעלאת שכר המינימום מגדילה את הנטו גם לעובדים רבים שמשתכרים בפועל משמעותית מעל שכר המינימום. זוהי הסיבה העיקרית שבאוצר רוצים לבטל את העדכון האוטומטי הקרוב של שכר המינימום, שאמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר. אולם, ההחלטה שמכוונת למגזר הציבורי תפגע בכלל העובדים במדינה שמרוויחים שכר מינימום.
שכר המינימום עומד כיום על 5,880 שקל בחודש. הוא צמוד לשכר הממוצע במשק (בשיעור של 47.5%), שעלה בשנה האחרונה בכ־6% לרמה של כ־13.6 אלף שקל. אם יישמר הקצב הזה עד סוף השנה, הקפאת שכר המינימום תמנע מהעובדים תוספת של יותר מ־300 שקל בחודש.
נציין כי בהסתדרות הגדירו את הקפאת שכר המינימום כחציית קו אדום, במסגרת המשא ומתן שהם מנהלים מול האוצר. בשילוב עם ההתנגדות בסביבתו של נתניהו, נראה שכעת הסיכויים שלה לעבור נמוכים יחסית.
באוצר מעוניינים להקפיא את כלל קצבאות הביטוח הלאומי, שצמודות בעיקר למדד המחירים לצרכן, אשר קפץ ב־3.5% במהלך 12 החודשים האחרונים. הקפאת הקצבאות שווה לקופת המדינה חיסכון של כ־5 מיליארד שקל בשנה. אולם, בסביבת נתניהו סבורים שלא נכון לשים יד על קצבאות הזקנה, ובמקביל ארגוני הנכים מנהלים מאבק נגד הקפאת קצבאות הנכות.
הקרב שינהלו העסקים
אחד האתגרים הגדולים ביותר של האוצר בדרך ליעד של 40 מיליארד שקל בחבילת ההתאמות, הוא באישור המיסוי המוצע על רווחים כלואים, שלא מחולקים כדיבידנדים לאורך זמן. צעד זה לבדו אמור לספק לאוצר הכנסה של 10 מיליארד שקל ב־2025.
בעניין זה לא ידוע כרגע על התנגדות מיוחדת בממשלה, אבל הקרב המרכזי צפוי להיות בכנסת, שם ינסו בארגוני העסקים לגייס את תמיכת הח"כים להפלת הסעיף, או לרכך אותו דרך הדיונים בוועדות. מדובר בתוכנית שמטרידה רבים מן הבכירים במשק, שינסו להפעיל את כל כובד משקלם על מקבלי ההחלטות בירושלים.
מחלוקת נוספת נרשמת בין נשיאות המגזר העסקי לבין האוצר, שמבקש לאפשר לערים גדולות - בהן תל אביב, ירושלים וחיפה - לשנות את שיטת המדידה לחישוב הארנונה. שינוי זה עלול להביא, לפי הנשיאות, לזינוק של עד 30% בתשלומי הארנונה לעסקים ולתושבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
