למרות התנגדות השוק וגורמי המקצוע: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הרייטינג

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') את הצעת החוק הפרטית של ח"כ שלום דנינו (הליכוד) לקידום ועדת מדרוג ממשלתית שתבחן את נתוני הצפייה בערוצי הטלוויזיה. לפי הצעת החוק, במהלך שעות הבוקר ושעות הפריים-טיים, משדר טלוויזיה יציג לצופה את נתוני הצפייה בערוץ בזמן אמת, וגם ימסור לגוף המפקח דוח חודשי של נתוני הצפייה עם הפילוחים הרלוונטיים. 

כעת הצעת החוק עוברת לקריאה טרומית ולעבודת הוועדות, עם כלל התיקונים והדיונים שייערכו בנוגע לחוק. 

● הכוח הכלכלי והאינטרסים הפוליטיים: מה עומד מאחורי החוק לשינוי מדידת הרייטינג
● דובר צה"ל במכתב חריף נגד ערוץ 14: "חציית קו אדום, הסתה מכוונת וביזוי של צה"ל" 

"פגיעה חמורה ובלתי מידתית" 

בימים האחרונים פורסמו לא מעט התנגדויות כלחוק הזה, בין היתר מצד היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שטענה כי "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות, פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים, ולכן יש מניעה חוקתית בקידומה".

עוד נכתב מטעם היועמ"שית כי "עצם איסוף המידע מכלל הציבור, מבלי שניתנה הסכמה מפורשת לכך על-ידי כל אדם שנאסף מידע על אודותיו, והעברתו השיטתית לידי רשויות השלטון, עולה כדי פגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות. בדברי ההסבר לא מוצגת תכלית שבכוחה להצדיק את הפגיעה החמורה בזכות החוקתית".

בנוסף, נכתב כי "המנגנון המוצע במסגרת ההצעה משמעותו פגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי ובכלל זה בחופש הביטוי הפוליטי, בזכות הציבור לדעת, בחופש העיתונות ובחופש הפעולה של ערוצי התקשורת אל מול השלטון".  

הרשות השנייה התנגדה אף היא להצעת החוק וטענה כי "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מהווה התערבות בוטה בשוק הפרסום והמדיה". עוד נטען כי "אין בהצעה החוק תשתית עובדתית ונתונים בדוקים המציגים בעייתיות במדידה הנוכחית ובפעילות של הוועדה הישראלית למדרוג". 

"השתלטות פוליטית" 

גם בפורום הערוצים הישראליים, "כאן", קשת ורשת, תקפו את הצעת החוק וכינו אותה "תוכנית ההשתלטות הפוליטית על התקשורת החופשית". לדברי פורום הערוצים, "במקום להתמקד באתגרים העצומים שמולם ניצבת מדינת ישראל בחזית הביטחונית, הכלכלית והחברתית - הממשלה בוחרת להמשיך לעסוק באובססיביות בהשתלטות פוליטית על כלי התקשורת בישראל, דיכוי חופש העיתונות, השתקת ביקורת וכעת גם השתלטות על נתוני הצפייה של הציבור בישראל ושימוש בהם ובכספי המפרסמים ככלי פוליטי". 

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה" פרסמו חוות-דעת בנוגע לחוק המדובר וכתבו כי "הצעת החוק יוצרת הסדר חסר ומזיק שאינו בר-מימוש, מעמיקה את הפוליטיזציה בשוק התקשורת ומעוררת את התחושה שמטרתה לשרת אוכלוסיות ספציפיות, לפגוע בערוצי הטלוויזיה הקיימים בלא בחינת עומק של ההשלכות - והכול תוך שימוש בטיעון של הגברת התחרות באופן חלול ושאינו נתמך בניתוח כלכלי-תחרותי". 

"שני מדדים וכאוס בנתונים"

במכתב ששיגר יו"ר איגוד חברות הפרסום, גיל סמסונוב, לשר התקשורת שלמה קרעי, נכתב כי "אם ממשלת ישראל חפצה לחזק את מערכת המדידה, עומדת בפניה האפשרות המהירה והקלה: להחזיר לוועדת המדרוג את הרשות השנייה, אשר בעבר הייתה שותפה מלאה לניהול הוועדה ולקחה חלק במימונה. אדרבא וקל וחומר אם רוצה משרד התקשורת לחזק את אמינות הנתונים, עליו לפעול לצרף עוד פלטפורמות לוועדה, כדוגמת yes והוט, ובכך להביא לבסיס נתונים רחב ביותר".

לדברי סמסונוב, הצעת החוק תשיג את התוצאה ההפוכה מזו הרצויה ותביא "לשני מדדי רייטינג ולכאוס בנתונים. לכן, המדד החדש לא יזכה לאמון השוק, ובראשם המפרסמים והפרסומאים הרוכשים מדיה על בסיס נתוני האמת שמייצרת ועדת המדרוג. התוצאה תהיה שהמדד הממשלתי לא יזכה לאמון, וגם לא לשימוש, ולכן יהיה בזבוז כספי ציבור".

על חלק מהטיעונים שצוינו בהצעת החוק לגבי הבעייתיות של מערכת המדידה כיום אומר איגוד חברות הפרסום כי הם "אינם נכונים עובדתית, ועצם הצגתם מעלה תמיהה רבה וחשש לחוסר הבנה בסיסית של הכלים הקיימים על-ידי מציע החוק" (ח"כ דנינו). לכן, האיגוד קורא "לשמור על מדד רייטינג אחד לישראל", ומזכיר כי בפני המשרד "פתוחה האפשרות לצרף את הרשות השנייה לוועדת המדרוג, ולהשקיע עוד משאבים לשיפור ולהעמקת מדידת הרייטינג בישראל".

סיגלית הורן-גלפרין, מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, מציינת כי "נתוני הרייטינג המדויקים והאמינים הם קריטיים לכל מפרסם המבקש לתכנן את תקציב השיווק והפרסום שלו. האיגוד סבור כי ההצעה להקים מערך מדידה ממשלתי תגרום לאי-אמון בנתונים ותפגע במקצועיות הנתונים. למיטב הבנתנו, הדבר אינו נהוג בשום מדינה בעולם המערבי ובתקשורת המודרנית, ולא מצאנו דוגמה לגוף מדידת רייטינג ממשלתי באף דמוקרטיה בעולם. לא נוכל לקבל מצב בו מדידת הרייטינג אינה נעשית בצורה מקצועית ואובייקטיבית על-ידי גוף מחקר מוכר, מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי. כל שיטה אחרת תוביל לכאוס מקצועי ולאי-אמון בנתונים" .