חודשיים לפני "מה שטוב לאירופה": האם משרדי הממשלה מוכנים לאכיפה בשווקים?

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, בעוד כחודשיים בלבד. במסגרת הרפורמה יאפשרו ליבואנים להכניס מגוון גדול בהרבה של מוצרים על בסיס תקינה אירופית, בצורה שצפויה להוריד את יוקר המחיה; אך מהצד השני, תוגבר האכיפה בדיעבד בשווקים, ומי שייתפס מפר את ההנחיות ייקנס, ומעמד היבואן התקין יישלל ממנו.

אולם בפועל, לא ברור עד כמה משרדי הכלכלה והבריאות ערוכים לשינוי הדרמטי הזה במדיניות היבוא הישראלית, כפי שמתבטא במקרה של יבואני שמן הזית, שהפרו שוב ושוב את התקינה בשנה האחרונה - ובינתיים לא נעשה נגדם דבר. 

● לא מצליחים למצוא שמנת על המדפים? זו הסיבה
● היבוא נפגע, המטעים תחת אש: כך הפך שמן הזית למוצר המתייקר של השנה 

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא אחת היוזמות המשמעותיות ביותר של הממשלה הנוכחית, והיא נוקטת גישה שלפיה כל מה שלא אסור - מותר. כל אחד יוכל לייבא על סמך הצהרת עמידה בתקינה האירופית, אפילו בלי צורך במסמכי היצרן המקורי ברוב המקרים, ותהיה אכיפה כבדה על מי שישקר בעניין זה. 

על-פי משרד הכלכלה, "מדובר בשינוי היסטורי של שיטת היבוא בישראל. הרפורמה תפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית, תבטל חסמים ובירוקרטיות ותוזיל את המוצרים בכ-6,000 שקל בשנה למשפחה".

במסגרת זאת, אומרים במשרד הכלכלה, תהיה "הגברת אכיפה בשווקים", "הרגולטור יסיט את נטל הבדיקות לשווקים", ו"כדי לשמור על בטיחות הצרכנים, מינהל התקינה יקבל תוספת משאבים לבקרה ביבוא ולפיקוח בשווקים על תקינות ובטיחות המוצרים". לשם כך, הדגישו חברי ועדת הכלכלה שהעבירו את החוק, כמו ח"כ שלום דנינו מהליכוד - הרפורמה תלויה בפיקוח, וצריך לוודא שהוא יהיה כראוי.

"יכול להסתיים במאסר"

אך עוד לפני שאלפי מוצרים חדשים נכנסים לישראל במטרה להוריד את יוקר המחיה, ניתן לראות את האכיפה המקרטעת במוצר שהיבוא שלו נפתח רק לאחרונה - שמן זית. בלחץ ובשיתוף-פעולה מצד ענף הזית במועצת הצמחים, משרד הבריאות הכריז השנה על לא פחות מ-15 "ריקולים" - קריאות להחזרה מהמדפים - על שמן זית.

חמור מכך, נראה כי חלק מהריקולים חוזרים ונשנים אצל שני יבואנים ספציפיים: אופאל יאצא (3 קריאות) וקדמת גליל (5 קריאות). אחד מהם, אופאל יאצא, שהשמן שלו הופץ בעיקר דרך אושר עד, אף כבש לתקופה מסוימת 20% משוק שמן הזית. אם כך, לא מדובר בהפרות קטנות וספורדיות, אלא במפירים גדולים וסדרתיים.

על-פי הגישה של "מה שטוב לאירופה טוב ישראל", נדרשת כעת אכיפה משמעותית ומרתיעה כלפי אותם מפירים. אך למרות שההפרות הראשונות בוצעו כבר בינואר 2024, נכון להיום טרם פורסמו צעדים כלשהם כלפי המפירים במטרה להרתיע את הזייפנים הבאים.

על-פי משרד הבריאות, "נגד עוסקים המפירים את החוק ננקטים הליכים שיפורסמו לאחר השלמתם", אך הם מסרבים לפרט מהם אותם הליכים - האם הם ברמה המינהלית או הפלילית, ומתי אנחנו צפויים לראות תוצאות כלשהן.

עוד אומרים במשרד הבריאות כי "בעקבות ההחזרות היזומות בגין זיוף שמן זית שמספר עוסקים ביצעו השנה, משרד הבריאות החליט להגביר את הפיקוח והדיגום על כלל העוסקים הן בייצור המקומי והן ביבוא", אך בפועל קשה לראות כיצד זה ישפיע ללא הרתעה כלפי מי שמפירים את הכללים.

על-פי אהוד סוריאנו, מומחה לשמן זית המייעץ לחברות בספרד ובישראל, "האכיפה באירופה שאותה אנחנו רוצים לחקות היא הרבה יותר משמעותית. יש גופי אכיפה מסונכרנים, ויש בירוקרטיה מאוד אחידה לגבי מה מותר ומה אסור על-פי התקינה האירופית. על הטעיה ברמת האיכות, למשל שמן מזוכך במקום כתית, יש קנסות של עשרות אלפי אירו, וזיופים של ממש זה כבר הליך פלילי שיכול להסתיים בעונש מאסר בפועל".

אך לדבריו, "המוטיבציה לזייף בתוך האיחוד האירופי היא נמוכה, כי השוק מפותח מאוד, ולכל דרגת איכות יש שימוש ומחיר שוק משלה". הוא מוסיף כי "גם בשמן הזית הישראלי יש זיופים ורמאויות, לא רק ביבוא. בכל ארצות הים התיכון האכיפה לפעמים תלויה בפוליטיקה והיכן בוחרים להשקיע את המאמצים". 

"הבעיה בשיטת המסמכים"

אך בעיני ד"ר עדי נעלי, ראש ענף הזית במועצת הצמחים, הבעיה היא מלכתחילה בשיטה של ההצהרה בעזרת מסמכים. בעיניו, "המדיניות לייבא רק על סמך מסמכים היא בעייתית. צריך להחמיר ולחזור לפקח בנמל". אך גם לדבריו, למרות ש"משרד הבריאות עושה מאמצים משמעותיים לתפוס את הזיופים, באירופה יש אכיפה הרבה יותר משמעותית, וגם בארה"ב, כשמישהו נופל - זה הרבה יותר חזק". עם זאת, לדבריו, "הריקול עצמו הוא פעולת אכיפה מרתיעה".

אז איך תיראה האכיפה? על-פי קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, "זו אחד הסוגיות המרכזיות על השולחן. אנחנו מודעים לבעיה, אבל אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה שכולם מנסים לרמות את כולם. רוב היבואנים הם לגיטימיים. אנשים רוצים לעשות עסקים ולא מנסים לרמות.

"אבל בכל מקרה, אנחנו מתכוונים לבנות איסוף מודיעיני על מי שמנסים לייבא דברים אחרים ממה שהם מצהירים. ואנחנו נערכים מבחינת היכולת לקבל אינפורמציה, אבל אין פה דרמה או שינוי משמעותי ממה שאנחנו נוהגים היום. אין לנו יכולת לבדוק כל מוצר וכל בית עסק. וכשמשהו מגיע לכדי הפרה חמורה במיוחד, למשל זיוף מסכן בריאות, אנחנו מעבירים את זה לגורמי אכיפה אחרים כמו משרד הבריאות".

לגבי שמן הזית באופן ספציפי, אומר זריהן, "כשהייתי במשטרה (זריהן סיים את תפקידיו במשטרה בדרגת תת ניצב, ע' א'), היו הונאות של שמן זית גם מצד יצרנים ישראלים. זו תופעה ידועה שלא בהכרח קשורה ליבוא".

 שר הכלכלה, ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה גובה הקנסות? 

על-פי משרד הבריאות, "הרפורמה במזון שיזם משרד הבריאות היא רפורמה מקיפה הכוללת בין היתר מעבר לפיקוח הדוק יותר בשווקים והכשרה של המפקחים והמפוקחים, בדגש על ניהול הסיכונים על-ידי היבואן במסלול האירופי. בימים אלה, ולקראת כניסת הרפורמה לתוקף, מונגש כלל המידע וההוראות המאומצות למפוקחים, יישום מערכת בקרה עצמית ליבואנים במסלול האירופי, עדכון מדיניות האכיפה, התאמת המערכות הממוחשבות, הדרכות למפקחים ועוד". כלומר, מבחינת משרד הבריאות, הם מוכנים לתחילת יישום הרפורמה. 

גם על-פי משרד הכלכלה, הם מוכנים לאתגרים: "יש במשרד מערכת שיטתית ויעילה. הממונה על התקינה מודיע על ריקולים במקרי הצורך", אומר ינון אלרועי, מנהל מערך האסדרה.

לדבריו, "אנחנו נמצאים במרתון, ורפורמות היבוא בעבר סייעו לנו לעשות אבולוציה ושדרוג של היכולות והמערכות הקיימות. כבר ברפורמה הקודמת עברנו לתהליך יותר שיטתי, ולמדנו איך לנהל סיכונים".

לדבריו, השלב הראשון באכיפה בעידן היבוא החופשי מגיע כבר בשלב הכניסה לארץ, באמצעות מערכות מחשוב שמנהלות סיכונים: "המערכת מביאה בחשבון פרמטרים רבים. בין השאר, היסטוריה של ליקויים במוצרים ממדינה מסוימת וליקויים חוזרים בסוג מוצרים מסוים. זה מאפשר לעשות בקרה ממוקדת על יבואנים, ולשלוח רק מוצרים חשודים לבדיקה".

עם זאת, הוא לא ידע להגיד כמה אחוזים מהיבואנים יישלחו לבדיקות בפועל, וכמה יעברו בלי שום בעיה.

השלב השני, לדבריו, הוא האכיפה בשווקים: "המערכת מכווינה את הפקחים שהולכים לשוק ומחפשים מוצרים על-פי פרמטרים מסוימים. אנחנו גם מרחיבים את מערך האכיפה בכמות לא מבוטלת". אך כמה בדיוק? משרד הכלכלה לא מסר מספרים.

ומה עושים עם מי שנתפס? הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ', מציין כי "ככל שמדובר במוצר שמסכן את הציבור, עושים ריקול מיידי. במקביל, ניתן לשקול הכנסת היבואן לסטטוס מפר אמון, אשר יש לו משמעויות מחמירות במדיניות כלפיו, ובנוסף מתקבלת החלטה על הליכי אכיפה, בין שפלילית או מינהלית - הטלת עיצומים כספיים בסכומים שמוגדרים בחוק".

לדברי משרד הכלכלה, ניתן להטיל קנסות מינהליים של 10,600 שקל ליחיד ו-26,500 שקל לתאגיד, כפול מספר המוצרים.