מנהל ההשקעות הוותיק שאופטימי לגבי ישראל: "התיקון יהיה מאוד מהיר"

רמי דרור פעיל בשוק ההון כבר 32 שנה. הוא נכנס אליו "דקה לפני המפולת של סוף 1993", ומאז כמובן הספיק לראות מספר מפולות גדולות נוספות. "חצי מהחיים ניהלתי השקעות בגופים מוסדיים, בתפקידים בכירים", הוא אומר, כך שה-DNA של גוף מוסדי נצרב אצלו לדבריו "בנימים ובעצמות".

● בית ההשקעות שקפץ מהמקום האחרון לראשון. ומי עוד מככב בצמרת התשואות 
● דוח חריף של מחלקת המחקר ב-S&P: הצמיחה בישראל תתכווץ השנה ב-0.2% 

בגיל 57 דרור משמש כמנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, אשר שם דגש משמעותי על השקעות אלטרנטיביות בנכסים לא סחירים. זאת מאחר שמדובר "בשוק שגדול פי 9 מהשוק הציבורי, וכמות ההזדמנויות בו גדולה יותר".

בבחירה בין השקעות בשוק המקומי לארה"ב כיום - הוא נחרץ. הגם שהוא מעניק משקל בתיק לשוק האמריקאי, לדבריו "אוויר הפסגות הרבה יותר דליל בארה"ב. ובזווית המקומית, גם אחרי העליות בחודשים האחרונים השוק הישראלי עדיין מפגר אחרי העולם. מנגד, המכפילים בארץ יותר נמוכים ולכן לשוק המקומי יש 'המון פוטנציאל', ורואים את זה גם בהיקפי הגיוסים בשוק הקונצרני - שדומים לקצב בשלוש השנים האחרונות, למרות המלחמה".

"הזרים עוד לא חזרו לפה"

בדומה לרבים ממנהלי ההשקעות בשוק המקומי, גם דרור מעריך כי "מרבית הסיכון בארץ כבר מגולם במחירים, אחרי שנה של מלחמה. רואים שהדולר לא 'מתפוצץ' כל פעם, הפסיכולוגיה של השוק התרגלה למציאות הנוכחית ולכן הסיכון לירידות חדות כבר פחות גדול. מנגד, לשוק הישראלי יש פוטנציאל לתיקון ברגע שישתחרר מהאיומים. וכמו קפיץ שישתחרר, התיקון יהיה מאוד מהיר. 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר', ואנחנו במקטע הכי חשוך.

"אחרי התקיפה באיראן והכניסה ללבנון, רמת האי-ודאות הולכת ופוחתת. המשקיעים מעריכים שאנחנו יותר קרובים לשינוי המשוואה לסוף המלחמה, ותהליך של הסדרה נראה יותר באופק. לכן ראינו תיקון בבורסה הישראלית, וזו מגמה שתמשיך ככל שהאי-ודאות תרד.

"וצריך גם לזכור שהזרים עוד לא חזרו לפה. רמת הפסימיות אצל המשקיעים הזרים הרבה יותר גדולה, אבל ככל שהזמן יעבור החשש יפחת, ונראה חזרה של משקיעים. מעבר לכך, גם המשקיעים המקומיים בהחזקת חסר בישראל ביחס למה שהיה מקובל לפני קצת יותר משנה, וגם למוסדיים הישראלים יש מקום להגדיל את ההחזקות בארץ".

באשר לשוק האמריקאי, מציין דרור כי "אחרי עלייה של עשרות אחוזים בשנה האחרונה נוצר בארה"ב אפקט עושר שמתורגם אצל הצרכנים לצריכה, וזו עלולה ללבות מחדש את האינפלציה. ההיסטוריה מלמדת שאחרי עליות כה חדות, תוחלת הרווח למשקיעים הרבה יותר נמוכה. לכן בהסתכלות ל-2025 אני לא חושב שנראה את העליות החדות חוזרות על עצמן בשנה הקרובה. תוחלת התשואה בשוק האמריקאי צפויה להיות הרבה יותר נמוכה והרבה יותר תנודתית".

בהתייחס לבחירות לנשיאות ארה"ב שממש עומדות על הסף, כשהמרוץ בסקרים צמוד בין דונלד טראמפ וקמלה האריס, סבור דרור ש"השוק מתמחר במידה מסוימת בחירה של טראמפ, ורואים זאת בעליית התשואות באג"ח. החשש הוא שאם הוא ייבחר תהיה פריצה של יעדי הגירעון והאינפלציה, מה שעלול להוביל לפחות הורדות ריבית".

"מחזיק 70% במניות"

כשאנחנו מבקשים מדרור לבנות תיק השקעות, הוא מעיד על עצמו כי "אני אישית לא חושש ונמצא ברמה של 70% מניות. רמת התמחור בארץ נוחה והסיכונים נמוכים. עיקר הסיכונים השליליים מגולמים. הרבה הפתעות לרעה לא יהיו ואולי נופתע לטובה. לכן החשיפה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית למניות".

אך בכל זאת, הוא מודע לכך שמשקיעים סולידיים לא מסוגלים לסבול רמת סיכון כזו ומציע תיק שבו 15% מושקעים במניות בישראל, באמצעות קרן סל על חברות הביטוח. עוד 30% הוא מציע להשקיע באג"ח קונצרניות בארץ, גם כאן דרך קרן סל וזאת במטרה "לנצל ציפייה להורדת ריבית עתידית לכשתתרחש, בעוד שנה או אפילו קודם. 30% מהתיק יושקעו בקרן כספית "בתור עמדת המתנה, שכן היא נותנת תשואה סבירה, טובה יותר מפיקדון", ואת 25% הנותרים הוא מקצה להשקעות אלטרנטיביות - רובן לחוב פרטי (דיירקט לנדינג) "וגם לקרנות סקנדרי או קו-אינווסט".

למשקיע אגרסיבי יותר הוא מציע להחליף את החשיפה לקרן כספית לתמהיל של "15% חשיפה למדד ת"א 125 ועוד 15% למדד אמריקאי מנוטרל '7 המופלאות', שכבר התנתקו מתמחור סביר. ואם יש קרן שהיא גם מנוטרלת מט"ח, עוד יותר טוב". כך ש-45% מהתיק המומלץ הם במניות.

את הקצאת החסר המשמעותית לארה"ב דרור מסביר גם מכיוון שער הדולר: "רמת הדולר-שקל לא נמצאת כעת בשיווי משקל ומבטאת בין היתר את רמת האי ודאות. כשדברים טיפה יירגעו בישראל, הדולר יירד לרמה נמוכה יותר. חשיפה לחו"ל ברמות הדולר האלה מגדילה את החשיפה המטבעית ותפגע בתשואה".

חיובי על מניות הביטוח

לדרור יש המלצה על סקטור אחד בישראל, שסובל מ"דיסקאונט כה עמוק שלא משקף את הסיכון". הכוונה לענף הביטוח, שלדבריו "אין בו באמת חשש למחיקה של ההון העצמי ולכן זה אחד הסקטורים עם פוטנציאל העליות הכי משמעותי. ראינו את העליות בבנקים, שנחשבים למד מצב הרוח של המשקיעים, וכך יקרה גם לביטוח, מאחר שזה תחום שנכנס אליו כסף לחיסכון ארוך טווח באופן קבוע". למעשה, דרור מציע להיחשף ספציפית לחברות הביטוח בצורה משמעותית, וכך "ליהנות גם מהפריחה הכלכלית שתהיה בסקטורים נוספים כמו הנדל"ן, התשתיות והמזון, שבהם מושקעות חברות הביטוח".

הוא בטוח גם שלא נאמרה המילה האחרונה בתחום המיזוגים והרכישות בענף: "החברות בו פעם היו חברות ביטוח והיום הן גופי פיננסים. אלה גופים עם הרבה כסף שצריכים לגוון את מקורות הפעילות, כמו למשל להיות שחקנים במתן אשראי. לכן הראל קונה את גמלא; כלל קנתה את מקס; אחרים מתעניינים בישראכרט. גם את חברת כאל יצטרכו הבנקים דיסקונט והבינלאומי למכור. ב-5 השנים הקרובות נראה לא מעט עסקאות בעולם הפיננסים המקומי, וחברות הביטוח ייהנו מכך".

כאמור, דרור מאמין גדול בהשקעות אלטרנטיביות, אך בתקופה האחרונה החברות בתחום עולות לכותרות בעיקר בהקשרים שליליים, כמו במקרה של סלייס, קרן וולת'סטון ואחרות. "בסלייס סוכני הביטוח עבדו עם כל מיני קרנות מפוקפקות", הוא מנתח ונותן טיפ למשקיעים כיצד להימנע מקרנות בעייתיות: "יש השקעות שמשווקות על ידי גורמים אופורטוניסטים שלא מבינים דבר וחצי דבר בעולם האלטרנטיבי. צריך לשים את הכסף אצל המנהלים המובילים בעולם, שהוכיחו לאורך שנים שהם ראויים לכך. יש כאלה לא מעט וגם אנחנו עובדים רק עם קרנות מובילות וגופים גדולים, שבהם מושקעים מרבית המשקיעים המוסדיים".

את החיסרון של אי הנזילות של הכסף בהשקעות אלטרנטיביות הוא רואה דווקא כיתרון: "הכסף עובד כך יותר טוב כי המנהל לא בלחץ שמחר יפדו את הכסף. הקרנות הטובות הן ל-5 ואפילו 10 שנים".