מיליארדי שקלים שישבו על הגדר יזרמו לשוק: רפורמת האפוטרופוסים יוצאת לדרך

ביום רביעי הבא צפויה לצאת לדרך הרפורמה שמוביל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, המרחיבה את אפשרויות ההשקעה של כספים השייכים לאדם שמונה לו אפוטרופוס או שחתם על ייפוי־כוח מתמשך בנושא רכוש, וזה נכנס לתוקף. אפוטרופוסים יורשו כעת להשקיע את הכספים שאינם נדרשים לשימוש בשנתיים הקרובות, במניות ובאג"ח של חברות הנסחרות בישראל ובחו"ל - ולא רק באפיקים סולידיים דוגמת פיקדונות בנקאיים, כפי שהיה נהוג עד היום. 

● מביטול הלכת אפרופים לנוסח מרוכך: זה מה שקרה אתמול בוועדת החוקה
● בית ההשקעות שקפץ מהמקום האחרון לראשון, ומי עוד מככב בצמרת התשואות

בישראל מצויים כיום כ־50 אלף בני אדם אשר מונה להם אפוטרופוס, ובהם קטינים ובוגרים שאינם כשירים לנהל את רכושם. לפי הערכות, ההיקף הכולל של כספים המנוהלים בידי אפוטרופוסים נאמד ב־20-30 מיליארד שקל. מתוכם, היקף הכספים הפנויים להשקעה למשך שנתיים ויותר מוערך בכמה מיליארדים בודדים - וחלקם עשויים להגיע כעת לשוק ההון.

בהתאם לתקנות הרפורמה, שעליהן חתם שר המשפטים יריב לוין, כספים אלה יוכלו להיות מושקעים במניות הכלולות במדדים המובילים בבורסה, דוגמת ת"א 125, וזאת עד להיקף של 20% מהתיק. עד מחצית מהיקף ההשקעה המנייתית תוכל להיות מופנית לחו"ל, גם כאן במניות הכלולות במדדי הדגל של וול סטריט (S&P 500, דאו ג'ונס ונאסד"ק). ניתן יהיה להשקיע את הכספים גם באג"ח קונצרניות בדירוג AA מינוס ומעלה, בהיקף של עד 35%. ההשקעה במט"ח מעבר לרכיב המנייתי תוגבל לעד 10% (באג"ח, פיקדונות ועו"ש), וההשקעה במניה של תאגיד בודד תוגבל ל־5%.

התקנות אוסרות על השקעה בנכסים בלתי סחירים ובהשקעות ספקולטיביות. אולם השקעה באפיקים המסורתיים דוגמת פיקדונות, קרנות כספיות או אג"ח ממשלתיות שפירעונן עד שנתיים - תוכל להתבצע ללא הגבלה.

איגוד בתי ההשקעות קידם בשנים האחרונות את הרפורמה כדי לעודד מעבר של כספי חיסכון מהבנקים, שם הושקעו כאמור באפיקים דוגמת פיקדונות, למסלולים המנוהלים בבתי ההשקעות.

הקלה נוספת בתקנות נוגעת לכך שאפוטרופוסים לא יזדקקו עוד לאישור בית המשפט על־מנת להשקיע בשוק ההון, כפי שהיה עד כה, אלא יוכלו לקבל את ההחלטה בעצמם. באפוטרופוס הכללי ממליצים להתייעץ לצורך כך עם מומחי השקעות, ואף נמנעו מלהגביל את דמי הניהול שניתן יהיה לגבות עבור השירות - לטענתם, כדי לאפשר לכמה שיותר גופים מקצועיים להשתלב ברפורמה.

"אין מנהל השקעות שישקיע רק בפיקדונות"

המקרה היחיד שבו יידרש אישור בית המשפט הוא של השקעה החורגת מההגבלות שקובעות התקנות החדשות ־ למשל כזו הכוללת רכיב גדול יותר של מניות מכפי שמתירות התקנות. אך גם הליך זה יתייתר בעוד כשנה וחצי, אז ניתן יהיה לאשר את ההשקעה החריגה דרך האפוטרופוס הכללי.

"הובלנו כאן הקלה משמעותית בבירוקרטיה", טוען עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. "עד היום כל השקעה במניות או בסכום של למעלה ממיליון שקל הצריכה פנייה לבית המשפט, וזה היה כרוך בעלויות ולקח חודשיים־שלושה. הרבה נרתעו מראש והעדיפו להמשיך ולהשקיע באופן שמרני. התקנות החדשות משנות את זה לחלוטין, ומאפשרות לאפוטרופוס להשקיע ביתר קלות".

"הבשורה היא קודם כל לחוסכים", קובע יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך. "לאורך שנים נעשה כאן עוול דווקא לאנשים חלשים, שלא קיבלו תשואה על הכסף שלהם. הרי אף מנהל השקעות לא היה מנהל את הכסף שלו רק בפיקדונות". פגוט מסביר כי תיק ההשקעות שאליו מכוונת הרפורמה הוא סטנדרטי, אך עצם האפשרות לקבל תשואה גבוהה יותר היא מבורכת.

"שלא יקנו מניות רק בחו"ל"

רו"ח בני איל, בכיר בבית ההשקעות אינפיניטי־אילים, סבור אף הוא כי עבור מי שכספיו יושקעו כעת בשוק ההון, הרפורמה עשויה להיות לא פחות מדרמטית. "לאורך זמן, שוק ההון הוא המקום להשיג תשואה גבוהה יותר על הכסף, ואפילו תשואה של אחוזים בודדים בשנה יכולה לייצר אלפי שקלים נוספים לחוסכים", הוא מסביר.

פגוט מהבורסה, מטבע הדברים, מברך על ההחלטה להגביל ל־50% את היקף ההשקעה במניות מעבר לים, שכן "אם לא היו מגבילים, יכול להיות שהיו אפוטרופוסים שהיו קונים מניות רק בחו"ל". באפוטרופוס הכללי מסבירים כי ההגבלה נועדה לצמצם את החשיפה לתנודות במט"ח ולסיכון הכרוך בהשקעה במניות, במיוחד כאשר רבים מהאנשים שמונה להם אפוטרופוס נמנים עם הגיל השלישי. "בכל מקרה זה תורם לשוק המשווע לעוד שחקנים", אומר פגוט.

"לא נראה זינוק בבורסה ביום שאחרי"

עם זאת, מנהלי השקעות מקומיים מעריכים כי ההשפעה על שוק ההון לא צפויה להיות מהותית. לדברי מנכ"ל של גוף מוסדי גדול, "זה מהלך טוב אבל עם אימפקט נמוך שיתפרס על שנים. כמה מיליארדים לא יעשו שינוי, ולא נראה זינוק בבורסה ביום שאחרי. גם התזמון של המהלך לא אידאלי, כי בסביבת הריבית הנוכחית פיקדון רגיל יכול להניב תשואה של 5%, כך שהתמריץ להוציא את הכסף מהבנק לא גבוה".

עוד מעריך המנכ"ל כי רבים מהאפוטרופוסים לא ייטו לקחת סיכונים העלולים לחשוף אותם לאחריות במקרה של הפסדים, ועל כן הגיוני יותר יהיה שמנהלים חיצוניים הם שיבנו עבורם את תיקי ההשקעות.

איל מאינפיניטי סבור אף הוא כי "הסכומים לא גדולים, במיוחד ברכיב המנייתי, ולכן הם לא צפויים להקפיץ את המדדים בבורסה"; ופגוט מהבורסה מסכם כי "זו לא דרמה, כי בסוף מדובר על כמה מיליארדים בודדים מתוך שוק של טריליון שקל - וגם אלה יושקעו בהדרגה ולא בבת־אחת, כך שמבחינת המשק הישראלי לא מדובר באירוע משנה מציאות".