הגזרה על קרנות ההשתלמות עדיין בפנים, שינוי הארנונה בחוץ: האוצר פרסם את התקציב

משרד האוצר פרסם היום (רביעי) את הצעת תקציב המדינה לשנת 2025, שתעלה לאישור הממשלה מחר. מסגרת ההוצאה של תקציב הממשלה תעמוד על 605 מיליארד שקל - גידול של 18 מיליארד לעומת התקציב השנה הנוכחית, וזינוק של 61 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב המקורי ל-2024 מלפני המלחמה.

● המשרוקית | איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?
● סמוטריץ' יורה לכל הכיוונים ומתחייב לגזרות בהיקף של 40 מיליארד שקל. מי ייפגע

המסגרת הרחבה של תקציב המדינה, שכולל החזר חובות של המדינה, תעמוד על כ-744 מיליארד שקל - גידול של כ-17 מיליארד שקל לעומת התקציב הנוכחי ל-2024. מתוך הסכום, יוקצו לתשלום חובות 161 מיליארד שקל.

בהשוואה ראשונית לטיוטת התקציב הקודמת, נראה כי לפחות גזרה אחת של האוצר ירדה מן הפרק: שינוי שיטת המדידה לחישוב הארנונה, שהיה אמור להקפיץ את התשלומים בערים הגדולות. מנגד, צמצום הטבות המס על קרנות ההשתלמות נותרה בינתיים בתוך תוכנית האוצר, למרות ההערכות שהיא תיפול בהמשך, לאחר שפגישה אתמול בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הסתיימה ללא הסכמות.

משרד הביטחון יתוקצב לפי ההצעה ב-102 מיליארד שקל, יותר מכל משרד אחר. אולם ההצעה לא כוללת עדיין את המלצות ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שיתקבלו בהמשך ועשויות להביא להגדלה נוספת של הסכום. 

תוכנית תלת-שנתית לשנים 2028-2026

לצד הצעת התקציב, פרסמו באוצר את התוכנית התלת-שנתית (המכונה נומרטור) לשנים 2028-2026. התחזית מבוססת על הנחה שהלחימה תסתיים עד סוף 2024, כאשר בשנת 2025 מרבית התושבים המפונים ישובו לבתיהם. 

לפי המסמך, נדרשות התאמות תקציביות משמעותיות כדי לעמוד במגבלות הפיסקליות הקבועות בחוק. ההוצאות הצפויות חורגות בכ-55 מיליארד שקל בממוצע מהמגבלה התקציבית בשנות התוכנית, וזה עוד בניכוי התוספות הצפויות לתקציב הביטחון. המשמעות היא שיהיה צורך לקיים צעדי התכנסות בהוצאות המדינה והכנסותיה בסכומים גבוהים עוד יותר מאלה שמדובר עליהם לתקציב 2025, שבו הם מגיעים ל-40-35 מיליארד שקל. 

על פי תחזיות האוצר, הצמיחה בשנת 2024 צפויה לעמוד על 0.4% בלבד, ובשנת 2025 על 4.3%. הוצאות הממשלה צפויות לגדול משמעותית, במיוחד בתחום הביטחון. תשלומי הריבית על החוב הממשלתי צפויים לעלות באופן ניכר, בין היתר בשל עליית התשואות על החוב הממשלתי והורדת דירוג האשראי של ישראל. 

בצד ההכנסות, התחזית דווקא חיובית יותר מהצפוי. הכנסות המדינה לשנת 2025 צפויות להגיע ל-497.4 מיליארד שקל, עלייה מהתחזית הקודמת שעמדה על 489.2 מיליארד שקל. 

המסמך מציין שקיימת אי-ודאות משמעותית לגבי התחזיות, במיוחד בכל הנוגע לצרכי מערכת הביטחון, שתלויים בעצימות הלחימה ובהערכות המצב המתעדכנות. גם סביבת הריבית והאינפלציה מהווה גורם אי-ודאות משמעותי.

ירידה בהוצאה בתחום התשתיות, קיצוצים משמעותיים במשרד התחבורה

במשרד האוצר צופים ירידה בהוצאה ביחס לתוכניות בשנת 2026 בתחום התשתיות, בשיעור של 0.3% ביחס לתוכנית התלת־שנתית (הנומרטור) שפורסמה ביוני השנה, וסך הוצאות המדינה על תשתיות תעמוד בשנה זו על 53.9 מיליארד שקל. הסכום משקף את הוצאות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האנרגיה, הרשות הממשלתית למים ולביוב וכן משרד השיכון. הסיבה להפחתת ההוצאה הצפויה היא בשל השלכות המלחמה על זמינות עובדים פלסטינים, וכן בשל העיכוב בהבאת עובדים זרים - "דבר הגורם לעיכובים ולחוסר־ודאות בחלק מן הפרויקטים", נכתב.

נוסף על כך, במסגרת התקציב, מוצע לקצץ כ-769 מיליון שקל מתקציב משרד התחבורה עד לשנת 2028, בכל אחת מהשנים. התקציב שיקוצץ הוא מתקציב המזומן - כלומר, מההוצאה בפועל ולא מתוך תקציב ההרשאה להתחייב לפרויקטים עתידיים. לפי הצעת התקציב, אותם קיצוצים יגיעו מכל מקורות המשרד - גם מהפעלת התחבורה הציבורית - זאת, לאחר שתקציב זה הוקפא בשנים האחרונות, לנוכח התנגדות שרת התחבורה מירי רגב להחלת מס הגודש. כמו כן, מוצע לדחות את סיומם של פרויקטי תשתית והקטנת תקציבים לסלי פיתוח, לרוב ברשויות מקומיות. בנוסף, ייעשו קיצוצים בתקציבים הארגוניים של חברות התשתית הכפופות למשרד התחבורה.

היום (ד') צפויים דיונים בהצעה זו בין אנשי האוצר לתחבורה. 700 מיליון שקל מהווים 2% מתקציב משרד התחבורה, אבל כאמור, מדובר בהוצאה מתוך תקציב המזומן ובכל אחת מהשנים עד לשנת 2028. גורמים המעורים בפרטי המו"מ מציינים את ה"ממלכתיות" בו הוא נעשה בניגוד לשנים קודמות, אז חלו עימותים משמעותיים בין רגב ואנשיה ובין אגף התקציבים.

במשרד התחבורה צפויים לנסות ולצמצם את הקיצוצים, לפחות במספר השנים המתוכנן. גם בתוכנית התקציב לשנת 2024 הוצע לקצץ מיליארדי שקלים, אך אלו הופחתו בסופו של דבר לאחר משא ומתן בין הצדדים.

אולם, חרף הוצאות המלחמה, שמכבידות על מקורות ההכנסה וההוצאה של הממשלה, ניירות, מסמכים ודוחות של גופים ישראלים ובין־לאומיים קוראים לממשלה דווקא להגדיל את ההוצאה על תשתיות, ולהקטין כך את הפערים בפריון של העובד הישראלי, לעומת זה של המדינות המובילות באירופה.

סוגיה שצפויה לעמוד במרכז הדיונים הם הבטחות רגב להחלת השלב השני ברפורמת התעריפים שלה, כך שנסיעות התחבורה הציבורית יהיו זולות יותר - זאת, לצד הקיצוץ המוצע בתקציב לשירות התחבורה הציבורית. כלומר, המחיר יהיה זול יותר, אבל היקף השירות יקטן ולמעשה תחול הרעה בשירות, אף יותר מזו הנוכחית.

סוגיה נוספת שתעמוד במרכז הדיונים היא הערכות משרד האוצר להחלת מס הגודש. המס סוכם בחוק ההסדרים לשנת 2022 בתקופת הממשלה הקודמת, והוא אמור היה להיכנס לתוקף בשנת 2026. עם כניסתה של רגב לתפקיד, הוקפאו ההכנות לרפורמה הזו, לנוכח התנגדותה, אך לאחרונה, פורסם בגלובס כי במשרד האוצר נערכים להוציא את מכרזי הקמת שערי הגודש, גם מבלי שמשרד התחבורה ייקח בכך חלק. כעת, בנומרטור במשרד האוצר צופים הכנסה של 1.7 מיליארד שקלים ממס זה בשנת 2027.

דיונים צפויים להתקיים בין המשרדים גם ביחס לחוק ההסדרים המוצע, ובעיקר לכוונת משרד האוצר להוביל להפרטת נמל אשדוד באמצעותו - זאת, לעומת מאמצי הנמל להוביל להנפקת מניותיו, באופן שמאיין את ההפרטה. שרת התחבורה רגב והשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם התנגדו בעבר להפרטת הנמל.

לעומת חוסר ההסכמות שם, לראשונה, הושגה הסכמה על הקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה בין משרדי האוצר והתחבורה, ויש היתכנות שלאחר 20 שנה של ויכוחים - אלו אכן יוקמו.