מביטול הלכת אפרופים לנוסח מרוכך: זה מה שקרה אתמול בוועדת החוקה

ועדת החוקה קיימה אתמול דיון בהצעת החוק לביטול הלכת אפרופים, המאפשרת לבית המשפט לפרש חוזה גם מעבר ללשונו • בוועדה הוצג נוסח חדש ומרוכך מטעמם של מרצים למשפטים, ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן הודיע כי הנוסח יהווה בסיס לדיון • לפי ההצעה, המצב הקיים כיום בחוק, לפיו בית המשפט מפרש חוזה לפי לשון החוזה ונסיבות העניין, יישאר - אך יוגדרו השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ועדת החוקה דנה אתמול (ג') בהצעת החוק לתיקון חוק החוזים, כך ששיקול-הדעת של השופטים יוגבל בנוגע לפרשנות חוזים. מדובר בחלק ממאבק ארוך של שר המשפטים יריב לוין לביטול הלכת אפרופים של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. 

מה זו "הלכת אפרופים"?

הלכה המאפשרת לבית המשפט לפרש חוזים לא רק לפי לשונם אלא גם לפי כוונת הצדדים. 

התקציב, הפטור מגיוס חרדים והחלשת מערכת המשפט: מושב החורף בכנסת נפתח
פרשנות | ההגנה שוב מיסמסה את העדות של רונאל פישר, וכל שיאי האבסורד נשברו

לוין יזם את התיקון כהצעת חוק ממשלתית בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה. לפי הנוסח שעבר בתחילת השנה בקריאה ראשונה, הפרשנות המרחיבה שבתי משפט יכולים לתת לחוזים תבוטל לגבי חוזים המוגדרים כ"עסקיים" בלבד. אלא שביולי הגיעה ההצעה לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן הציע נוסח חדש בתמיכתו של לוין.

הנוסח של רוטמן שונה דרמטית מהנוסח המקורי, והוא מגביל את שיקול-הדעת של השופטים באופן נרחב - כך שכל חוזה שקיבל ייעוץ משפטי יפורש לפי לשונו בלבד, ולא רק חוזים עסקיים. עמדה זו משקפת את תפיסת העולם של לוין ורוטמן לצמצום שיקול-הדעת של בית המשפט, גישה שבאה לידי ביטוי גם בחוק לביטול עילת הסבירות, אשר נפסל בבג"ץ.

בפתח הדיון אתמול הודיע רוטמן על הצעה חדשה של קבוצת מרצים למשפטים, אותה הוא מקבל כבסיס להמשך הדיון בחוק. לדבריו, הוא מבקש להגיע להצעה בהסכמה רחבה, ולכן הסכים לוותר על הנוסח שהציע בעצמו.

הנוסח של המרצים מרוכך משמעותית מזה של רוטמן ואף מזה של משרד המשפטים. למעשה, הוא מותיר את הפרשנות הקיימת בחוק, אך מגדיר אילו שיקולים צריכים השופטים לשקול בבואם להחליט אם לפרש את החוזה לפי לשון החוזה או נסיבות כריתתו.

אנשי האקדמיה שהציעו את ההצעה הם ד"ר יהודה אדר, פרופ' אורי בן אוליאל, פרופ' משה גלברד, ד"ר חגי ויניצקי, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' בני פורת, ד"ר אלעד פינקלשטיין וד"ר יובל פרוקצ'יה. 

החוק כיום: 

בית המשפט יכול לפרש חוזים גם בראי הנסיבות שהחוזה נחתם, ולא רק על-פי הניסוח המדויק שבחוזה. 

ההצעה של משרד המשפטים:

חוזה עסקי יפורש לפי לשונו בלבד, אלא אם הדבר יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שיש סתירה בין הוראות שונות. 

ההצעה של לוין ורוטמן:

כל חוזה שהצדדים קיבלו ייעוץ משפטי לפני כריתתו - "לא יפורש בניגוד ללשונו". 

ההצעה של המרצים (שהתקבלה כעת כבסיס לדיון):

חוזה יפורש לפי לשונו ונסיבות העניין. קביעת המשקל היחסי בין הלשון לנסיבות תתבסס על קיומם של פערי כוחות או יחסי אמון, מידת פירוט החוזה, הניסיון המקצועי של הצדדים והיקף הייצוג המשפטי. 

ההצעה החדשה: קביעת שיקולים לבתי המשפט

חוק החוזים קובע היום כי חוזה יפורש לפי "אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. הלכת אפרופים, המעוגנת בפסיקה, אומרת כי כדי לפרש חוזה, על השופט לבחון את כוונת הצדדים, באמצעות בירור כוונתם, מבדיקה משולבת של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד. הלכה זו העניקה לשופטים כוח ומרחב לפרש חוזים גם בניגוד ללשונו תוך השלמת חוסרים.

לפי הצעת המרצים, ההגדרה של פרשנות החוזה (לשון+נסיבות) לא תשתנה. החידוש הוא בקביעת שיקולים שעל השופט לשקול כשהוא מחליט איזה משקל לתת ללשון החוזה מול הנסיבות: פערי הכוחות בין הצדדים, מידת פירוט החוזה, הניסיון המקצועי של הצדדים והיקף הייצוג שקיבלו.

אפשרות לקבוע כללי פרשנות בכל חוזה

ההצעה גם כוללת אפשרות לצדדים שקיבלו ייעוץ משפטי לפני חתימת החוזה, לקבוע במסגרת החוזה מראש הוראות לעניין פרשנות החוזה. הוראה זו לא תחול על חוזים אחידים. חוזים אחידים הם החוזים שאנחנו חותמים עליהם ביום-יום. למשל, חברות אינטרנט, פתיחת חשבון בנק ואף רכישת דירה בפרויקט. בחוזה אחיד התנאים קבועים מראש על-ידי צד אחד, שמשתמש באותו חוזה להתקשרויות עם אנשים רבים.

ד"ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הסביר בוועדה כי הסעיף נועד לאפשר למי שמיוצגים ורוצים לתת מעמד חזק ללשון החוזה לעשות זאת. "הם לוקחים אחריות לאופן הפרשנות של החוזה" .

המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שבראשה עומדת המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס, התנגדה לנוסח של רוטמן וצפויה לתמוך בנוסח של המרצים. המחלקה ניסחה ותמכה בהצעה המקורית שקידם לוין, לאחר התייעצות נרחבת עם מומחים מהאקדמיה ועם עורכי דין מהשוק הפרטי. מומחים העלו את החשש כי ההצעה המרחיבה של רוטמן תפגע בצדדים חלשים ותגביל את בית המשפט מסטייה מלשון החוק לעשיית צדק.

ד"ר יובל פרוקצ'יה מאוניברסיטת רייכמן אמר בדיון כי ההצעה של אנשי האקדמיה שונה מזו של משרד המשפטים, שהלכה לכיוון של קטגוריות (רק חוזים עסקיים). הוא עמד על הקושי בהצעה לפי חוזים עסקיים המוגדרים בהתאם למחזור עסקים, מה שידרוש לקבל מידע מהצדדים על היקף הפעילות.

"הסדר מאוזן שלא עושה מהפכות"

"מדובר בהצעה סבירה וראויה", אמר בדיון פרופ' אורי בן אוליאל, מרצה לדיני חוזים במרכז האקדמי למשפט ועסקים. "מצד אחד, היא מקדמת את הוודאות המשפטית במידה מסוימת, כי היא קובעת רשימה של קריטריונים בבואם של השופטים לקבוע את משקל הלשון, והיא גם מאפשרת לצדדים להתנות על כללי הפרשנות אם יש לך ייעוץ משפטי".

לצד זאת הדגיש בן אוליאל כי ההצעה משאירה מקום לשיקול-הדעת של השופטים, כיוון שמדובר ברשימה פתוחה. "מדובר בהסדר מאוזן שלא עושה מהפכות גדולות בדין הקיים. היתרון הוא שהשיקולים מונחים על השולחן בצורה שקופה".

בסוף הדיון אמר רוטמן כי "המציאות היום בדיני החוזים במישור החקיקתי אינה טובה, ויש לתקנה. הנוסח הממשלתי כבודו במקומו מונח, את נוסח היו"ר שלי אני מסיג ומאמץ כנוסח יו"ר את הצעת המרצים לאחר שנדייק אותו. זה יהיה הנוסח שעל בסיסו נתקדם".

לאור הבהרתו של רוטמן כי יהיו "דיוקים" בנוסח, עוד לא ידוע אם הנוסח יישאר כפי שהוא, או אם הוא יתוקן שוב לכיוון הגבלת שיקול-הדעת של בית המשפט באופן נרחב - כפי שהוצע בנוסח שלו.