החיזור של ארדואן אחרי המחתרת הכורדית והקשר לישראל

הסכסוך של טורקיה והמחתרת הכורדית (PKK) הגיע לנקודת רתיחה נוספת, כאשר המחתרת קיבלה אחריות על הפיגוע בפאתי אנקרה בשבוע שעבר. במהלך האירוע, שני מחבלים, גבר ואישה, פרצו למתקן התעשייה האווירית הטורקית עם נשק שלוף וחומרי נפץ, רצחו חמישה בני אדם ופצעו עשרות. טורקיה מתמודדת עם איום הטרור של המחתרת הכורדית מאז הקמת ארגון הטרור בשנות ה־70, אך לאחרונה נראה כי היא משנה את קו המסרים שלה כלפי המחתרת והאוכלוסייה הכורדית בכלל.

● מבחינת טורקיה לא ממש משנה מי יזכה בבחירות בארה״ב. זו הסיבה 
● עם דירה במיליונים ונוף לאוקיינוס: פרשת הריגול שמסעירה את ניו יורק 

בשבוע שעבר שותפו הקואליציוני של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, דבלט בחצ'לי, נשא נאום בפרלמנט הטורקי שבו הציע לעבדוללה אוג'לאן, מנהיג המחתרת שנמצא במאסר באי המבודד אימרלי, להכריז על הפסקת פעילות הטרור - ובתמורה תישקל חנינה. יממה בלבד לאחר מכן התרחש הפיגוע המדובר באנקרה.

למרות זאת, בסוף השבוע האחרון המשיך שותפו הקואליציוני של ארדואן בקו מסרים שקשה מאוד להעריך שמנוגד לעמדת הנשיא. "אם יש טורקי שלא אוהב כורדים", אמר בחצ'לי, "הוא לא טורקי". עם זאת, גם שותפו של ארדואן, שמשמש כמנהיג מפלגת התנועה הלאומית (MHP), מודע לכך שהכורדים הם אוכלוסייה מוחלשת, במיוחד בטורקיה.

"הטרוריסט ינאם?"

פעילות הטרור של המחתרת הכורדית מתבצעת בכמה מדינות, כולל סוריה, עיראק ואיראן, אך המוקד שלה הוא טורקיה. כיום המחתרת חותרת לעצמאות כורדית במרחב ומשתמשת באמצעי טרור ואלימות בשאיפה להשיג את מטרותיה. דבריו של בחצ'לי נראים תמוהים בגין האיבה רבת השנים השוררת בין אנקרה למחתרת.

אף על פי כן, זהו אינו הניסיון הראשון של ממשל ארדואן להתקרב ל־PKK. תהליך שלום התקיים בין אנקרה לבין הנהגת המחתרת הכורדית ב־2015, אך התפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה, שבה המיליציה הסורית־כורדית YPG השתלטה על שטחים נרחבים באזור הגבול עם טורקיה, הביאו לחישוב מסלול מחדש של אנקרה והמשא ומתן מול המחתרת הכורדית נקטע. מה שלא השתנה מאז זו העובדה שהמושג "PKK" מעורר חלחלה בקרב קבוצות שונות בחברה הטורקית. 

אצטדיוני הכדורגל מהווים מקום מצויין להבנת העמדות החברתיות. אוהדי פנרבחצ'ה, אחד ממועדוני הפאר בטורקיה, הם לא כאלו שמזוהים עם ארדואן - ובעבר אף נטלו חלק במחאות נגדו. הם ניצלו משחק בליגה האירופית, במטרה לשלוח לממשלת טורקיה מסר לגבי מה שהם חושבים על התקרבות למחתרת הכורדית. "האם הטרוריסט ינאם בפרלמנט?" צעקו האוהדים, "בן ז*** עבדוללה אוג'לאן". אלו ראו כיצד בחצ'לי נפגש במשך שלושה שבועות עם בכירי מפלגת השוויון החברתי והדמוקרטית (DEM) הפרו־כורדית.

חשש מכדור שלג אזורי

על המניעים של ארדואן בצעד החריג של התקרבות לאוג'לאן ניתן ללמוד מדיווח באתר "מידל איסט איי", שמזוהה עם טורקיה וקטאר - ומשקף באופן קבוע את העמדות של הממשל באנקרה. הסיבה לכך טמונה, לפי ההערכות, בישראל ובאיראן: מלחמת חרבות ברזל והתקיפות הישירות בין הצדדים מביאות לחשש טורקי מכדור שלג אזורי שיתגלגל אל שטחם. זוהי סיטואציה אירונית משום שעל פי פרסומים זרים, המוסד סייע למקביליהם הטורקים במעצר אוג'לאן בקניה ב־1999.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי טורקיה חוששת מהתפרקותה של איראן. "אם וכאשר ישראל הייתה פוגעת בסוף השבוע האחרון בסמלי שלטון של משטר האייתוללות, במתקני גרעין או בתשתיות אנרגיה, הטורקים היו חוששים מנפילת משטר האייתוללות. טורקיה לא אוהבת את איראן, אבל חוששת מהתפרקות הרפובליקה האסלאמית ומאפקט דומינו. לכן, למרות שהם לא כל־כך אוהבים את משטר האייתוללות, הם לא רוצים את מפלתם מול ישראל, גם בשל הסיבות האידיאולוגיות המוכרות".

באנקרה מסתירים מידע

באנקרה משתדלים להסתיר מידע או ביקורת מצד הכורדים, שמוזנחים ביחס למחוזות כמו אנטליה ואיסטנבול. "יש קושי מסויים להעריך את האוכלוסייה הכורדית ואת מצבה, על אף שהרוב מתגוררים בדרום־מזרח טורקיה, אזור עם אוכלוסייה סוציו־אקונומית חלשה יותר", מסבירה ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי.

"לאורך השנים הייתה תזוזת אוכלוסייה, כשרבים עברו לגור באיסטנבול", אומרת ד"ר לינדנשטראוס, "אם כורדי מוכן לעבור התאמה מוחלטת לחברה הטורקית ולוותר על זהותו ותרבותו, המערכת הפוליטית והכלכלית הטורקית מוכנה לקלוט אותו. לעומת זאת, את השפה הכורדית לא ניתן ללמוד בבתי ספר של המדינה או בבתי ספר פרטיים, וגם שידורי הטלוויזיה בשפה הכורדית הם כאלה שלא נותנים ביטוי לזהות הכורדית".

כשמביטים על הזירה הפוליטית הטורקית, רואים כיצד כל הצדדים החלו לפנות לעבר הכורדים. ביום חמישי האחרון, מנהיג האופוזיציה אוזגור אוזל ביקר בעיר הכורדית המאוכלסת ביותר - דיארבקיר. "אני מציע לכורדים את המדינה", הכריז אוזל. "אני מציע שהם ירגישו שייכים לחלוטין לרפובליקה של טורקיה כאזרחים שווים, כולל זכויות דמוקרטיות - ושאף אחד לא ירגיש זר".

במסגרת המרוץ ההדדי הזה משתתף ארדואן על אף שלפי החוקה הטורקית, הקדנציה הנוכחית אמורה להיות האחרונה שלו כנשיא. "ארדואן יוכל לרוץ לקדנציה נוספת אם יכריז על בחירות מוקדמות או באמצעות שינוי חוקה", מסביר ד"ר כהן ינרוג'ק. "הוא בחר בדרך שינוי החוקה, אך עבור זאת הוא זקוק לתמיכה של הכורדים. ארדואן רואה בברית בין האופוזיציה לבין הכורדים ככזו שמאיימת עליו. אם וכאשר יוכל לגייס את הכורדים לברית שלו עם בחצ'לי, הוא יוכל לנטרל את האופוזיציה נגדו".