מבקר המדינה: מטיל ספק בנחיצות המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג') דוח חריף נגד המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומטיל ספק בנחיצותו.

המשרד לשיתוף פעולה אזורי הוקם מחדש ב-2009 ללא סמכויות מוגדרות. רוב התקציב של המשרד הוא לצורך תשלומי שכר והוצאות תפעול, ומרבית תקני המשרד מאוישים במשרות אמון של השר המכהן ומנכ"ל המשרד - כך עולה מדוח המבקר.

 ● לדוח מבקר המדינה המלא 

ועדת השרים שהיתה אמורה לעסוק בפעילות המשרד, בראשות השר העומד בראשו דוד אמסלם, מעולם לא הוקמה. יתרה מכך, המבקר מעלה תמונה קשה על היקף כוח-האדם במשרד: מתוך 34.5 תקנים במשרד בממוצע, כ-20 מהם, יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר אמסלם והמנכ"ל גלעד שדמון, ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. כך, לפי המבקר , נוצרה במשרד תלות בראש אגף כלכלה במשרד, אלון אטקין, שמכהן בתפקיד מ-2017. זאת בשל העובדה שהוא מבין אנשי המקצוע הבודדים שנשארו במשרד לאורך זמן. 

● דוח מבקר המדינה 2024 | הפסקות חשמל ונזקים במילארדים: דוח חמור של מבקר המדינה על משק החשמל
● דוח מבקר המדינה 2024 | המבקר: הממשלה לא מטפלת בריכוזיות הגבוהה בענף המזון
● דוח מבקר המדינה 2024 | מבקר המדינה: 7 עובדים בלבד מפקחים על הליכי חדלות פירעון במיליארדי שקלים
● דוח מבקר המדינה 2024 | 3 מיליארד שקל אבודים: רשות המסים לא פועלת למיסוי תחום הקריפטו

המשרד הוקם לראשונה בשנת 1999 והשר הראשון שעמד בראשו היה שמעון פרס בממשלת אהוד ברק. המשרד פעל עד שנת 2003, אז אוחד עם משרד ראש הממשלה. בהחלטת ממשלת נתניהו, ב-2009 הוחלט להפריד את המשרד לשיתוף פעולה אזורי ולמצבו בפני עצמו.

26 שנים: הפרויקט שלא הושלם

אחת הבעיות שחושף הדוח היא שהמשרד מסתמך על רצונם הטוב של משרדים אחרים על מנת להוציא לפועל פרויקטים שבאחריותו. כתוצאה מכך, מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים וטרם הבשילו. כך לדוגמה התעכבה השלמתו של פרויקט "שער הירדן", אף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה.

שער הירדן הוא פרויקט להקמת פארק תעשייתי משותף לישראל ולירדן. בצידו הירדני של הפרויקט היו אמורים לקום מפעלים ישראלים וירדנים, וצידו הישראלי אמור לשמש עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל. בפרויקט הושקעו למעלה מ-60 מיליון שקלים, אבל למרות שחלפו יותר מ-25 שנים מיום חתימתו, הוא עדיין לא הושלם. יותר מכך, לפי הדוח, מאז 2019 לא בוצעה בו שום פעילות לבנייה או להקמה של תשתיות נוספות. המבקר מציין כי המשך העיכוב יגרום לירידת המיליונים שהושקעו לטמיון ופגיעה ביחסים עם ירדן.

המשרד לא השיג 80% מהמדדים המרכזיים שנקבעו 

המשרד לשיתוף פעולה אזורי אינו מעכב רק פרויקטים גדולים, מבחינת המבקר עולה כי המשרד לא השיג באופן מלא 80% מהמדדים המרכזיים שנקבעו בשנת 2022 למטרות "קידום שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים בין ישראלים ופלסטינים לתועלת ההדדית של שתי החברות והכלכלות" ו"ביסוס המשרד כמוקד ידע בתחום שיתוף הפעולה האזורי". נראה כי את הכספים המיועדים לביצוע המשימות שתחת אחריות המשרד, הוא אינו מבצע כראוי. אך את הכספים המיועדים לתפעול המשרד, מצליח המשרד לממש ברובם.

דוח המבקר מציין גם את הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים, שלמרות חשיבותה והגדרתה תחת אחריות המשרד, לא התכנסה מאז 2009. אם כי בשנה הקודמת הכינוסים נדחו פעמיים ע"י הפלסטינים. המשרד מוזכר לטובה בדוח בשל הגברת שיתופי הפעולה עם מרוקו, וגם השקעה במרכזי חדשנות והתחלת התנעת מרכז הדרכה ומחקר.

המבקר סיכם כי יש לבחון את נחיצות המשרד ולבטלו במקרה שיימצא מיותר, אך אם לא, "נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו".

המשרד לשיתוף פעולה אזורי: "השר אמסלם פועל ליישום מסקנות הדוח באופן יסודי"

תגובת לשכת השר לשיתוף פעולה אזורי, דוד אמסלם: "דוח הביקורת בחן את השנים שבין 2019-2022, שאופיינו בהיעדר יציבות גיאופוליטית וכן בהתפרצותה של הקורונה. יובהר כי תקופה זו שנבחנה מתייחסת לשנים קודם לכניסתו של השר אמסלם לתפקידו ב-2023. עם כניסתו לתפקיד, הוביל השר יחד עם צוות המשרד בראשות המנכ"ל, תהליך מקיף של עדכון תכניות עבודה, בהתאם לדוח אסטרטגי שהוזמן על ידי המשרד בשנת 2021 מחברת דלויט. קודמיו בחרו להתעלם ממסקנות הדוח שהוגש.

"השר אמסלם פועל ליישום מסקנות הדוח באופן יסודי ונחוש. מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור משמעותי בתפקוד המשרד וביכולתו לקדם את יעדיו, כך גם בהיבט ניצול התקציב בשנת 2023 - שלא נבחנה כחלק מהליך הביקורת - בה נרשמו נתוני שיא. המשרד גילה בשנה זו גמישות יוצאת דופן המאפשרת ביצוע פעילויות על אף האתגרים שהוזכרו וכן מלחמת 'חרבות ברזל'. המשרד מצליח להביא לתוצרים משמעותיים המסייעים בעיצוב דעת הקהל האזורית ולחיזוק הנרטיב הישראלי בעניין המאמץ המלחמתי וכנגזר, לשמירה על אינטרסים ישראליים, מדיניים וביטחוניים, כפי שנוכחנו לדעת במהלך המלחמה.

"לשכת השר מביעה צער על הביקורת המובאת בדוח, אך מדגישה כי מדובר במצב שהיה קיים טרם כניסתו של השר אמסלם לתפקיד. אנו סמוכים ובטוחים כי המשך עבודתו הנמרצת של המשרד תביא לשיפור משמעותי נוסף בתפקודו וביכולתו למלא את ייעודו".