הפרשה הביטחונית: מתי מגבילים פגישת חשוד עם עו"ד ומה הסיכוי לכתב אישום

פרשת הדלפת המסמכים מלשכת נתניהו מתקדמת, עם מעצרו היום (ב') של חשוד נוסף - קצין צה"ל - בפרשה, שעוסקת בחשד להעברת מידע מודיעיני רגיש מאגף המודיעין בצה"ל ללשכת ראש הממשלה ומשם לכלי תקשורת זרים.

זאת לאחר שאתמול (א') הוארך מעצרם של שלושה מהחשודים בפרשה - אלי פלדשטיין, דובר שעבד בלשכת נתניהו, ושני אנשי מערכת הביטחון. בעקבות כך מתעוררות שאלות נוספות סביב החקירה שמסעירה את משרד ראש הממשלה. 

● החשוד ששמו הותר לפרסום, העבירות והגרסה שנחשפה בבית המשפט: כל מה שצריך לדעת על הפרשה הביטחונית
● גרסת חלק מהחשודים בפרשה הביטחונית נחשפת

1. האם האיסור להיפגש עם עורך דין הוא חריג?

שלושה מהחשודים נמנע מלפגוש עורך דין, נחקרו ללא שהתייעצו קודם לכן עם עורך דיןם, וכך גם הוארך מעצרם. נכון לכתיבת שורות אלה - המניעה בעינה עומדת, והיא מוגבלת לעשרה ימים. לאחר מכן ניתן להאריכה באישור נשיא בית משפט מחוזי או סגן.

למרות שמדובר בשלילת זכות יסוד, במקרה של חקירות שב"כ של עבירות ביטחוניות מדובר בפרקטיקה מקובלת. החוק מאפשר לגורמי חקירה בכירים למנוע מפגש עם עורך דין רק כאשר מדובר בעבירות ביטחוניות, ורק כאשר הדחייה נדרשת כדי לסכל עבירות או כדי למנוע שיבוש חקירה.

בפועל, מדובר כאמור בפרקטיקה נפוצה. החוק קובע כללים ברורים מי יכול לאשר, לכמה זמן ובאילו נסיבות. כך היה בחקירות של הדלפות מסמכים סודיים העלולים לפגוע בביטחון המדינה, וגם בשורת חקירות של אזרחים ישראלים בשנה האחרונה, שהביאו לכתבי אישום על ריגול לטובת איראן בזמן המלחמה. ביולי השנה הואשמה עובדת שב"כ על מסירת ידיעה סודית, וגם בחקירתה נמנע בתחילה מפגש עם עורך דין. לא פעם בחקירות משך התקופה עולה על עשרה ימים, ומוארך באישור בית משפט.

2. האם הפרשה תבשיל לכתב אישום?

נשיא בתי משפט השלום מרכז, השופט מנחם מזרחי, קבע אתמול כי קיים חשד סביר ו"ראיות לכאורה של ממש" לגבי פלדשטיין ושני חשודים נוספים ממערכת הביטחון. הוא גם תיאר כי החקירה החלה לאחר שהתגבש "חשד משמעותי" בשב"כ ובצה"ל. עדיין לא ניתן לומר אם יהיה כתב אישום, אך אמירות אלה מלמדות כי החקירה נמצאת על קרקע מוצקה לפחות לגבי שלושה מהחשודים.

אחת הטענות העולות, בעיקר מלשכת נתניהו ותומכיו, הן לאכיפה בררנית. למה הדלפת המסמכים זוכה לחקירה, ומעצרים בעוד הדלפת מידע אחר לא? הסיבה היא צירוף נסיבות חמור - מסמכי מודיעין רגישים שיצאו שלא כדין, שהתפרסמו בזמן מלחמה ועלולים לסכן מקורות מידע; זאת בניגוד להדלפות מידע מהקבינט הישראלי.

חשיבות החקירה ונחיצותה היא בכך שהוצאת המידע הרגיש עלולה הייתה לפגוע במאמצי מערכת הביטחון לשחרור 101 החטופים שעדיין בשבי החמאס כבר 395 ימים.

3. השאלה החשובה: מי נתן את ההוראה? 

החקירה עוסקת בחשד כי מי ששימש כדובר בלשכת ראש הממשלה, אלי פלדשטיין, קיבל מידע רגיש ממערכת הביטחון, והעביר אותו לתקשורת הבינלאומית. על-פי פרסומים, במידע נעשה מניפולציה בדרכו לפרסום בחו"ל, אך במסגרת הפרטים שהותר לפרסם מהחקירה - אין התייחסות לכך.

אחת השאלות החשובות, הנבדקת במסגרת החקירה, ועדיין אין עליה תשובה, היא מי נתן את ההוראה להוציא מסמכים סודיים לתקשורת הזרה - האם פלדשטיין שעבד בלשכת נתניהו הוציא את המסמכים, ואם כן, ממי קיבל את ההנחיה, האם היא הגיעה מראש הממשלה, ומה הייתה מודעותו לכך. בשלב הזה פלדשטיין הוא החשוד היחידי מלשכת ראש הממשלה.

בלשכת נתניהו מיהרו להתנער מהדובר. תחילה נמסר כי איש מהעצורים או מהנחקרים אינם מהלשכה. לאחר מכן הודיעו שם כי פלדשטיין לא השתתף בדיונים ביטחוניים ולא נחשף או קיבל מידע מסווג. זאת למרות תמונות של החשוד, שפורסמו, יחד עם נתניהו, בביקורים רשמיים ביחידות בצה"ל.

גם למסמך שפורסם ב"בילד" הגרמני עצמו התייחסו בלשכה. נטען כי נתניהו נחשף למסמך מהתקשורת, והוא לא הגיע כלל ללשכה, ובכל מקרה נתניהו טוען כי המסמך סייע למאמץ להחזרת החטופים, ולא פגע בו. 

*** חזקת החפות: החקירה נמשכת. החשודים לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.