עלויות הדיור אינן מעיקות רק על הזוגות הצעירים רוכשי הדירות, שצריכים לגייס הון עצמי גדול ולהשתעבד למשכנתאות כבדות, אלא גם על עמיתיהם שוכרי הדירות, שמתמודדים מול שכר דירה עולה, ולא נראה כי בעתיד הנראה לעין צפויה להם הקלה, כך עולה מניתוח שוק השכירות של צעירים ושל משפחות צעירות שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת ח"כ נעמה לזימי (העבודה), יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בכנסת. החוקרים מביעים חשש, כי ביקוש גובר לשכירות מצד אוכלוסיית המפונים תגרום לעליית שכר דירה במקומות שונים.
● הצפון בוער? 15 דירות לסטודנטים נמכרו מאז יולי בקריית שמונה
● הנחות של עד מיליון שקל לדירה: אלה הערים המבוקשות להגרלות דירה בהנחה
● ניתוח | ירידה במספר הדירות המוגרלות: תוכנית הדגל כבר לא מנסה לפתור את המשבר
הניתוח, אותו ערך הכלכלן לירן קוסמן ואישר עמי צדיק, מתאר מצב של הרעה מתמשכת במצב שוכרי הדירות, שעלול להחמיר בעתיד הקרוב, עקב השפעות המלחמה. בישראל יש היום כ-815 אלף דירות מושכרות; מסקרי הלמ"ס עולה, כי צעירים עד גיל 34 מוציאים בממוצע 42% מהכנסתם על שכר דירה, בעוד ששוכרים שאינם מוגדרים צעירים מוציאים 28%.
ח''כ נעמה לזימי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מדד שכר הדירה של הלמ"ס עלה בין 2021 לאוגוסט 2024 ב-14.4%, אך החל מאפריל 2022 העלייה רשמה האצה רבה, בעקבות סדרת העלאת הריביות של בנק ישראל, שמקשה על רכישת דירות, ועל כן מפנה יותר ויותר זוגות צעירים להתגורר בשכירות, מה שתרם בעליל להעלאת דמי השכירות בשנתיים האחרונות וכתוצאה מזה עלו מחירי השכירות בערים הגדולות בשיעור ממוצע של 6% בשנים 2022-2023. למקום הראשון הגיעה כפר סבא, שבה מחירי שכר הדירה הממוצעים עלו ב-8.1%, והיא הקדימה את תל אביב (7.1%), ירושלים (7%) ונתניה (6.8%).
האתגר של הצעירים קשה יותר
ואולם החוקרים כותבים, כי סביר שהבעיה של עליית שכר הדירה עבור הצעירים חריפה יותר מהממוצע הכלל ארצי, וזאת עקב תחלופת הדירות הרבה שלהם. מהנתונים עולה, כי ברבע מהדירות בהן התחלפו שוכרים בשנים 2022-2023 התגוררו צעירים עד גיל 34, וכי תחלופת שוכר בדירה מעלה את דמי השכירות הרבה יותר מאשר במצב שבו שוכר קיים מחדש את חוזה השכירות שלו מול בעל הדירה. כתוצאה מזה, שוכרים שמרבים לעבור דירות, וכאמור דפוס זה מאפיין צעירים רבים - נאלצים להתמודד עם שכר דירה שעולה במהירות.
על רקע זה אמורים היו להגיע כלי הסיוע הממשלתיים למגורים בשכירות, אך אלה מועטים מידי, ורחוקים מאוד מלספק. כך למשל, ב-2022 וב-2023 שווקו קרקעות להקמת כ-6,400 דירות להשכרה ארוכת טווח, ובמקביל שווקו קרקעות לכ-30 אלף יחידות דיור שהוגרלו במסגרת "דירה בהנחה", מה שיכול להעיד על סדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה.
כלל קובע המחקר, "בעשרות השנים האחרונות נעשו ניסיונות על ידי הממשלה להגדיל את נתח השוק המוסדי, אולם בהצלחה מעטה". חברת "דירה להשכיר" היא דוגמה לכך: החברה הוקמה ב-2013, ועל פי המחקר, עד לסוף שנה שעברה שווקו באמצעותה קרקעות לפחות מ-16 אלף יחידות דיור, שמהוות פחות מ-2% מכלל הדירות בשכירות.
המשבר בשוק הדיור לטווח הארוך
אחת הסיבות לאי ההצלחה של השכירות הממוסדת, היא הירידה הגדולה בתשואות על דירות, שהופכת את הפרויקטים לחסרי היתכנות כלכלית עבור יזמים, בעוד ששיעור כזה של תשואות עדיין מספיק לבעלי דירות פרטיים. העלאת הריבית הקטינה אף היא את הכדאיות הכלכלית, והחוקרים סבורים באופן כללי, כי ככל הנראה ההטבות הניתנות היום ליזמים בצורה של הנחות בקרקע והטבות מס - אינן מספיקות.
המחקר מוצא, שמעונות הסטודנטים אינם מספיקים, וכי הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה) העריכה, כי חסרות בישראל כ-15 אלף מיטות במעונות, כדי לתת מענה ל-15% מהסטודנטים, כמקובל באירופה.
ולבסוף החוקרים מביעים חשש, כי עשרות אלפי מפונים שמתגוררים בשכירות, ובבתי מלון עלולים להגדיל את הביקוש לשכירות, ובכך להביא לעלייה בשכר הדירה, במיוחד במקומות קטנים, שבהם יש ריכוזי מפונים גדולים.
"הפסקת מימון השהות בבתי מלון ובפתרונות ביניים אחרים, לצד המשך המניעה הביטחונית או השיקומית לחזור ליישובים המפונים, עשויה להוסיף לגידול בביקוש לדירות שכורות על ידי תושבים מפונים", נכתב במחקר. יש לציין, כי בדיקה שערכנו אנו בגלובס העלתה, כי בערים מסויימות בצפון כבר נרשמו עליות מחירים.
במחקר מצויין בו, כי בימים הקרובים אמור משרד הבינוי והשיכון לפרסם תוכנית אסטרטגית לעידוד השכירות, אך החוקרים לא מפרטים אודותה. כמו כן קשה להאמין, כי תוכנית כזו תביא להקלה משמעותית ומהירה עם השוכרים, במיוחד על רקע מצבה הכלכלי של המדינה.
ח"כ לזימי הגיבה לנתונים ואמרה כי "המציאות בה מחירי השכירות ממשיכים לעלות במאות אחוזים ואלפי משפחות עדיין ממתינות לדיור ציבורי ומשוועות לדיור בר השגה, היא לא טעות - זו מדיניות של ממשלות שמתעסקות בפוליטיקה קטנה וקומבינות במקום לטפל במשבר הדיור הקשה שלא מאפשר את הזכות הבסיסית לקורת גג. יש להסדיר את שוק הדיור ובפרט את שוק השכירות, וצריך בשביל זה ממשלה שבמקום להתעסק בעצמה תעסוק בעם ובחיים עצמם.
"אנחנו חייבים לשים את הציבור במרכז, להבטיח לצעירים ומשפחות צעירות, אפשרות לצאת מבית הוריהן ולהקים בית משלהן. לאפשר להן מציאות שבה דיור בר השגה הוא לא חלום אלא זכות בסיסית שהמדינה פועלת עבורה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
