כיצד משפיעות באמת העלאות הריבית במשק על הכיס שלנו? מחקר חדש של בנק ישראל, אשר סוקר את השפעות ההעלאות הרצופות, קובע כי משקי בית עם משכנתה בריבית משתנה צמצמו את הצריכה החודשית שלהם ב־235 שקל. בראייה של המשק כולו, העלאות הריבית הביאו לירידה של כ־1% בסך כל הצריכה הפרטית בישראל.
● השכנים התלוננו: קביעת השופט עשויה לשנות את שוק דירות הנופש בארץ
● ראיון | הרווקים של תל אביב עוברים לגבעתיים, איך ייראו פרויקטי הנדל"ן החדשים בעיר?
המחקר, שנכתב על ידי ד"ר נמרוד שגב, ד"ר איתמר כספי ונדב אשל מבנק ישראל, בחן את ההשפעות של שינויי הריבית על משקי הבית בשנים 2022-2023 על משקי הבית בישראל. המחקר קובע חד־משמעית: ישנו קשר מובהק בין החשיפה למשכנתאות בריבית משתנה לבין שינויים בצריכה של משקי הבית.
כמעט 3,000 שקלים פחות בשנה
לאחר שנים ארוכות של ריבית ברמה אפסית, החל בנק ישראל להעלות את הריבית לקראת אמצע שנת 2022, בניסיון לייצב את האינפלציה שהרימה ראש באותה תקופה. כך, משיעור של 0.1% באפריל 2022, עלתה הריבית במשק לרמה של 4.75%. רק בינואר השנה הורדה הריבית לראשונה מאז אותן העלאות, לשיעור של 4.5% וזהו שיעורה גם כעת.
"הניתוח שלנו מצביע על כך שכאשר המדיניות המוניטרית הפכה הדוקה יותר, משקי בית עם חשיפה גבוהה יותר למשכנתאות בריבית משתנה חוו ירידה משמעותית יותר בצריכה שלהם", נכתב במחקר. "אפקט זה נצפה בעיקר במשקי בית בעלי הכנסה בינונית עד נמוכה, ואלה עם יחס גבוה יותר של בין תשלומי המשכנתה לסך ההוצאות ( PTI - י"נ)".
המחקר לקח כנקודת הנחה לבדיקה משק בית שבו רכיב המשכנתה בריבית משתנה הוא 32% מסך כל המשכנתה. על פי המחקר, במצב כזה עבור כל נקודת אחוז של חשיפה גבוהה יותר לריבית משתנה (כלומר עלייה בשיעור הריבית המשתנה), נצפה שינוי בצריכה של 5 נקודות בסיס (0.01%).
"בהתאם, משק בית עם רכיב ריבית משתנה של 32% מסך המשכנתה והוצאה חודשית ממוצעת בכרטיסי אשראי של 16,292 שקל הפחית את הצריכה באמצעות כרטיסי אשראי בכ־235 שקל בממוצע ביחס למשק בית ללא משכנתה עם ריבית משתנה".
במונחים שנתיים, מדובר על הפחתה בצריכה של כמעט 3,000 שקל. המחקר ממשיך ומציין כי ההשפעה הספציפית על בעלי משכנתאות בריבית משתנה מתבטאת בירידה של כמעט 3% בצריכה (2.88%), וכי הירידה בצריכה בקרב משקי בית אלו גדולה ב־1.5% בהשוואה למשק בית שאינו חשוף למשכנתה בריבית משתנה.
המחקר מצא כי ההשפעה גדולה יותר במשקי בית חלשים יותר, קרי מי שהכנסתו ברמה בינונית עד נמוכה, וכן ככל שיחס ה־ PTI (גובה ההחזר החודשי של המשכנתה מתוך ההכנסות נטו) גבוה יותר. כותבי המחקר מציינים כי משקי בית אלו "רגישים יותר לשינויים בתעריפי המשכנתה בריבית המשתנה", שכן יש להם יכולות פחותות יותר בכל הנוגע לספיגת השינוי בעלות החוב.
לכל אלו יש להוסיף כמובן את העובדה כי ההחזר החודשי בתקופה הנבדקת עלה - מ־3,765 שקל בממוצע בין ינואר 2021 למרץ 2022 (לפני ההעלאה הראשונה של הריבית) ל־4,363 שקל בממוצע בין אפריל 2022 למרץ 2023 - עלייה של 598 שקל, המשקפים עלייה של כמעט 16% בהחזר החודשי בתקופה זו.
הצריכה הכללית ירדה גם כן
המחקר אף קובע כי לעובדות אלו השלכות רוחביות יותר, על כלל המשק: "על בסיס ניתוח ממצאי המחקר ניתן להעריך כי בעקבות העלאת הריבית, ערוץ תזרים המזומנים של המשכנתאות הוביל לירידה של כאחוז בסך הצריכה הפרטית בישראל. אומדן זה מספק תובנה לגבי ההשפעה הכמותית של שינויי ריבית על הצריכה דרך ערוץ המשכנתאות".
בסמוך להעלאות הריבית הראשונות סך הצריכה הפרטית בישראל דווקא עלה מעט, אך מיולי 2022, ארבעה חודשים אחרי תחילת ההעלאות וכשהריבית כבר הייתה ברמה של יותר מאחוז, רואים ירידה מתמשכת ורצופה בסך הצריכה הפרטית בישראל - עד לכאחוז באמצע 2023.
נדגיש כי המחקר נעשה רק על תקופה מסוימת של שנתיים, ובהתבסס על נתוני כל בעלי המשכנתאות בישראל, הקיימים בידי בנק ישראל. כפי שקובע המחקר עצמו, "השפעת העלאות הריבית על הצריכה התעצמה בהדרגה לאורך זמן", ולכן ייתכן מאוד שההשלכות המוצגות בו כעת אף גדלו או התעצמו בתקופה שלאחר מכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.