הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, שנכנס לתוקף בשבוע שעבר, הביא בנקי השקעות וחברות דירוג לגבש תחזיות מעודכנות בנוגע לכלכלה הישראלית. חלק מהגופים הציגו גישה אופטימית במיוחד, שכוללת התחזקות משמעותית של השקל ושיפור בדירוג האשראי של ישראל. מנגד, יש מי שרואים תמונה מורכבת יותר.
בשווקים בינתיים, מאז החלו הדיבורים על הסכם אפשרי, משדרים אופטימיות יתרה. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שבאה לידי במדד CDS צונחת, הבורסה במגמה חיובית, והשקל השלים עלייה של 1.6% מול סל המטבעות בשבוע שעבר.
● פיץ': "הפסקת האש תפחית את הלחץ על דירוג האשראי של ישראל"
● מודי'ס: "הפסקת האש מצמצמת מקור אחד של סיכון, אך הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים"
אז מה רואים האנליסטים של הגופים הבינלאומיים? ב-UBS הוציאו דוח מיוחד למשקיעים על-מנת לנתח את השפעת הפסקת האש בין ישראל ללבנון, תחת הכותרת: "הפסקת אש לבנון-ישראל, לאן הולכים מכאן?". להערכת כלכלני הבנק השוויצרי, "הסכם הפסקת האש מסמן הפחתה משמעותית במתיחות הגאו-פוליטית בין ישראל ללבנון". הם צופים כי אם הפסקת האש תחזיק, נראה התחזקות משמעותית של השקל מול הדולר. אם נכון להיום שער הדולר עומד על 3.64 שקלים, לפי התחזית של UBS הוא יגיע בתוך 3-6 חודשים לרמה של 3.4-3.5. הערכה זו, הם מציינים, תלויה במצב בו חלה הפסקת אש בכל הגזרות של המלחמה.
עוד בתרחיש זה, דירוג האשראי של ישראל יחל בהדרגה להשתפר. נכון להיום, גם אחרי שהורד על-ידי שלוש החברות הבינלאומיות, הדירוג נמצא ב"תחזית שלילית". כלומר, הצפי הוא שימשיך לרדת. בבנק השוויצרי מעריכים בתרחיש הבסיס כי צפוי שינוי כיוון: "תחזיות חיוביות יהיו על השולחן החל מהמחצית השנייה של 2025".
הם מוסיפים כי "הפסקת האש מפחיתה את הסיכון הפיסקלי עבור ישראל. העלויות הגבוהות של המבצע הצבאי בצפון פגעו בתחזיות התקציב, אך היציבות החדשה מאפשרת שליטה טובה יותר בהוצאות הביטחון".
בשל הירידה בסיכון, בבנק מעריכים כי תחזיות צמיחה של 3.8% בשנת 2025 נראות ריאליות יותר, אם כי "הממשלה עשויה להפחית את תוכנית הצמצום התקציבי לשנה הבאה, המוערכת ב-1.8% מהתמ"ג".
עם זאת, הם מביעים חשש כי הפסקת האש לא תישמר, אך תולים תקווה בכך ש"המעורבות של ארה"ב וצרפת משפרת את סיכויי הצלחת ההסכם בהשוואה ליוזמות קודמות".
איומי המכסים של טראמפ עולים שלב
נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ ממשיך לתכנן את צעדיו הבאים במלחמות הסחר. בסוף השבוע איים להטיל תעריפים בגובה 100% על קבוצה של תשע מדינות בברית ה־BRICS, אם יפעלו לפגוע במעמדו של הדולר האמריקאי.
האיום מופנה כלפי המדינות - ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, אתיופיה, איראן ואיחוד האמירויות. מדינות נוספות, כמו טורקיה, אזרבייג'ן ומלזיה, הגישו בקשה להצטרף לברית.
מעמדו של הדולר יציב
חברות ה־BRICS ומדינות מתפתחות נוספות הביעו תסכול מהדומיננטיות האמריקאית במערכת הפיננסית העולמית. כיום, הדולר מהווה כ־58% מהרזרבות במטבע חוץ בעולם, ומרבית הסחורות, כגון נפט, נסחרות באמצעותו.
חלק ממדינות הברית פועלות לתהליך "דה־דולריזציה" - סחר במטבעות שאינם הדולר, במטרה להפחית את תלותן בארה"ב. לדוגמה, רוסיה קידמה מערכת תשלומים חלופית ל־SWIFT, מערכת התשלומים הבינ"ל, שתאפשר לה לעקוף סנקציות מערביות ולסחור עם שותפותיה.
בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית Truth Social, הוא דרש התחייבות ממדינות ה־BRICS שלא לקדם מטבע אחר שיחליף את הדולר האמריקאי. לדבריו, "מי שינסה להחליף את הדולר, צריך להיפרד מארצות הברית", כתב טראמפ.
למרות החששות, מחקר של המועצה האטלנטית מצביע על כך שמעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העיקרי בעולם בטוח בטווח הקרוב והבינוני. המודל של המועצה מעריך שהדולר ימשיך לשלוט בשווקים, למרות יוזמות ה־BRICS.
גולדמן זאקס: "השקל לא יקר"
בדומה ל-UBS, גם בבנק ההשקעות גולדמן זאקס הציגו תחזיוות חיוביות, בעיקר לשקל. בדוח העוסק בשוק המט"ח העולמי ציינו כי "ההתפתחויות הגאו-פוליטיות במזרח התיכון ממשיכות להיות הגורם המרכזי המשפיע על שער החליפין דולר-שקל. ההכרזה על הסכם הפסקת האש בלבנון השבוע הציבה את השקל כאחד המטבעות המובילים בביצועיהם".
בגולדמן זאקס מעריכים כי לשקל יש עוד לאן להתחזק, וטוענים כי "הוא אינו יקר עדיין". הדוח מציין כי "היסודות המקרו-כלכליים מצביעים על פוטנציאל להתחזקות נוספת של השקל, אם פרמיית הסיכון הספציפית לישראל תמשיך לרדת".
התחזית של הבנק מצביעה על היתכנות להתזחקות השקל עד לרמה של 3.3 שקלים לדולר - כ-35 אגורות פחות מהרמה הנוכחית.
בחברות הדירוג יותר ספקנים
גם חברות הדירוג פיץ' ומודי'ס הוציאו התייחסות לכלכלת ישראל לאחר ההסכם. פיץ' הייתה ראשונה וכתבה כי "הפסקת האש עם חיזבאללה, ככל שתתקיים, תפחית את הסיכונים הפיסקאליים, אך ההתפתחויות בעזה ובאיראן עדיין ישחקו תפקיד חשוב בקביעת המסלול הפיסקאלי והכלכלי של ישראל. החברה מאמינה שהמלחמה בעזה תימשך לתוך שנת 2025, אם כי ברמות אינטנסיביות שונות. הדבר מרמז על המשך הוצאות גבוהות על צרכים צבאיים מיידיים והפרעה לייצור באזורי הגבול, כמו גם לתיירות ולבנייה".
לגבי הגירעון, חברת הדירוג כתבה כי היא צופה כרגע גירעון תקציבי של כ-7.8% ב-2024 ושל כ-5.2% ב-2025. זאת, בהשוואה לתחזיות של 7.8% ו-4.6%, בהתאמה, בסקירה שהתפרסמה באוגוסט.
גם מודי'ס, שהפחיתה את דירוג האשראי של ישראל השנה בחדות לרמה של BBB +, בדומה למדינות כמו פרו וקזחסטן, הוציאה סקירה מעודכנת שבה הדגישה כי "הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה מצמצמת מקור אחד של סיכון גאו-פוליטי, אחרים נותרו בעינם".
בשורה התחתונה, קיים קונצנזוס כי הפסקת האש בחזית הצפונית מקלה על הכלכלה הישראלית ומפחיתה את הסיכונים. עם זאת, בכלל הגופים מדגישים את הסיכונים שנותרו, לרבות המלחמה בעזה והמתיחות מול איראן. בעוד שב-UBS מציגים גישה אופטימית יותר, במודי'ס מעדיפים לנקוט גישה שמרנית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.