בעידן של תחרות גלובלית חסרת תקדים, מדינות ומעצמות כלכליות נמצאות בקרב מתמיד על עתיד הכלכלה העולמית. המאבק כבר לא מתנהל רק בזירות המסחר המסורתיות, אלא בחזיתות חדשניות של טכנולוגיה, בינה מלאכותית ויכולת התאמה מהירה לשינויים. שלושה מחקרים עדכניים - של הבנק העולמי, מכון המזרח התיכון ומגזין האקונומיסט - חושפים את המפה המורכבת של המאבק הזה.
● ועידת ישראל לעסקים 2024 | בכירי ההייטק הישראלי: כך ישראל תוכל לנצח במרוץ ה-AI
● לא השתכנעו: מאחורי ההחלטה הנורבגית לחסל את ההשקעות בבזק
● ועידת ישראל לעסקים 2024 | שגריר גרמניה: "הקרב של ישראל על דעת הקהל בכמה מדינות אבוד"
מדינות מתפתחות נאבקות לפרוץ קדימה, מעצמות טכנולוגיה כמו ארצות הברית וסין מתחרות על הבכורה בתחום השבבים והבינה המלאכותית, ומדינות המפרץ מנסות למצב עצמן כמרכזי חדשנות עולמיים. כעת, גם זכייתו של דונלד טראמפ בנשיאות ארה"ב עלולה לשנות את הדינמיקה בעולם. גלובס צלל לעומקם של המחקרים, ומצא שחדשנות, השקעה בטכנולוגיות מתקדמות והסתגלות מהירה הם המפתחות להצלחה ב־2025.
הבנק העולמי: כך תימלטו מ"מלכודת ההכנסה הבינונית"
בעוד מדינות מתפתחות מנסות להתעשר ולהגיע לרמת חיים מערבית, רבות מהן מגלות שהן נתקעות ב"מלכודת ההכנסה הבינונית" ולא מצליחות להתקדם. על פי מחקר של הבנק העולמי, זה נובע מכך שהאסטרטגיות ליציאה מעוני לאומי לא יעילות מספיק כדי להביא לרמת הכנסה גבוהה באמת. הבנק העולמי מציע מדיניות המבוססת על הצלחות של מדינות כמו דרום קוריאה, פולין וצ'ילה שיצאו מהמלכודת המדוברת באמצעות שילוב של פתיחה לסחר בינלאומי, הרס יצירתי דרך אתגור של אליטות כלכליות ושחקנים קיימים, והשקעה בחדשנות.
108 מדינות בעולם נחשבות כבעלות הכנסה בינונית של בין 1,136 ל־13,845 דולר בממוצע לנפש בשנה, והן מהוות למעשה את רוב אוכלוסיית העולם. למרות השאיפות להפוך למדינות בעלות הכנסה גבוהה כמו המערב, רק מעטות מצליחות בפועל. מאז 1990, 34 מדינות בעלות אוכלוסייה מצטברת של 250 מיליון איש בלבד הצליחו להגיע לדרגת הכנסה גבוהה.
על פי הבנק העולמי, הסיבה לכך היא שהמדיניות שמצליחה להוציא מדינות מהכנסה נמוכה לעבר הכנסה בינונית, לא יעילה בהמשך ההתפתחות הכלכלית. מדינות כאלה משקיעות הון פיזי רב, שהתועלת השולית ממנו הולכת ופוחתת עם ההתקדמות הכלכלית. הם מראים שבעוד ההשקעה בהון פיזי ואנושי במדינות בעלות הכנסה בינונית מגיעה בממוצע ל־71% מזו של ארה"ב, התוצר לעובד הוא 21% בלבד מזה של ארה"ב. מכאן, השקעת ההון לבדה אינה מספיקה כדי ליצור צמיחה כלכלית.
אז מה כן נדרש? לשם כך, הבנק העולמי מביא דוגמאות למדיניות מוצלחת של כמה מהמדינות המעטות שכן הצליחו לבצע את המעבר מהכנסה בינונית לגבוהה: דרום קוריאה, פולין וצ'ילה. השלב הראשון הוא פתיחות לסחר בינ"ל, גם כשהדבר מאיים על תעשיות קיימות, משום שזה מכריח אותן להיות חדשניות ויעילות יותר. כך למשל, אומרים בבנק העולמי, בצ'ילה עלה יבוא המוצרים מסין ב־27% בשנה בין 2001 ל־2007, מה שהכריח את החברות הגדולות לשפר את איכות המוצרים שלהן ולהשקיע בחדשנות כדי לייעל את הייצור, ובכך לספק אלטרנטיבה ליבוא הסיני הזול.
גם באירופה חברות השקיעו יותר במחקר ופיתוח כדי להתחרות ביבוא מסין. עניין זה חשוב במיוחד על רקע השינוי בשיח דווקא במדינות המערב המפותחות, הרחק מתחרות כלכלית חופשית בזירה הבינ"ל למדיניות מגוננת יותר על התעשיות המקומיות - מה שדווקא לא הוכיח את עצמו במדינות הכנסה בינונית.
בהמשך לכך, נדרשת גם השקעה בטכנולוגיה וחדשנות שרלוונטיות לשווקים הבינ"ל, כמו שדרום קוריאה עשתה בהצלחה: אימוץ טכנולוגיה מהענקיות הגלובליות הזניקה את פריון העבודה במדינה מ־20% בהשוואה לארה"ב ב־1980 ל־60% ב־2019. ברזיל, לעומת זאת, נקטה מדיניות הפוכה ומיסתה את השימוש בקניין רוחני זר במטרה לעודד חדשנות מקומית. התוצאה הייתה טכנולוגיה מנותקת מהצרכים בשווקים העולמיים, מה שהוביל את ברזיל למסלול ההפוך, והוריד את פריון העבודה מ־40% ביחס לארה"ב ב־1980, ל־25% בלבד ב־2018.
חשיבות ההרס היצירתי
צעד מדיניות נוסף הוא דגש על "הרס יצירתי", שבמסגרתו מבנים כלכליים מיושנים נדרשים לפנות את מקומם למבנים כלכליים חדשים ויעילים יותר, ובכך נוצרת צמיחה כלכלית. כדי לעשות זאת, אומרים בבנק העולמי, נדרשת הפחתה של רגולציית יתר שלרוב מחזקת את מעמד השחקנים הקיימים ומונעת תחרות וחדשנות. גם תמיכת יתר בעסקים קטנים ובינוניים יוצרת תמריץ להימנעות מהתרחבות, מה שמחזק את החברות הגדולות שמנסים לעודד את התחרות בהן. לעיתים לא מדובר אפילו במדיניות רשמית, אלא במיקוד של רשויות המס בחברות גדולות, בעוד חברות קטנות יכולות להעלים מסים בקלות.
אחת הדוגמאות הרדיקליות ביותר לאתגור של השחקנים הקיימים מגיעה מפולין, שלאחר היציאה שלה מהשלטון הקומוניסטי בשנות התשעים, קיצצה דרמטית בסובסידיות ופתחה תחרות מול התאגידים הממשלתיים הגדולים בדרך להפרטתם. כתוצאה מכך נוצר שוק תחרותי שהצליח להעלות את פולין על המסלול לדרגת הכנסה גבוהה. לעיתים, מדגישים בבנק העולמי, נדרשת אפילו התערבות ממשלתית במסגרת רשות התחרות כדי לדאוג לריסון של פרקטיקות אנטי־תחרותיות מצד השחקנים הקיימים.
החשיבות של הרס יצירתי להצלחה הכלכלית קיבלה דגש נרחב בזכות זוכי פרס נובל לכלכלה, שבנו מסגרת תיאורטית לחקר המוסדות הכלכליים והחברתיים שמאפשרים את המדיניות הזאת. על פי דברי הסיכום של הבנק העולמי, "מדינות בעלות הכנסה בינונית צריכות ליצור בהדרגה יותר חופש כלכלי, יותר דיונים מבוססי עובדות, ולעיתים קרובות גם אומץ פוליטי הנדרש לשינוי מוסדות עקשניים והסדרים ותיקים". ישראל, נציין, כבר לא נחשבת למדינה בעלת הכנסה בינונית, אך עדיין מתקשה להדביק את הממוצע במערב בפרמטרים כלכליים רבים. למרות שהיא לכאורה לא קהל היעד של המחקר, יש בו המלצות רבות הרלוונטיות גם למדיניות הכלכלית בישראל כך שתתאפשר כאן צמיחה ארוכת טווח.
מכון המזרח התיכון: מוקד המאבק בין ארה"ב לסין על הבכורה ב־AI - במזה"ת
המזרח התיכון ככלל ובמיוחד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הפכו למוקד משמעותי של המאבק בין ארה"ב לסין על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית. כך מצביע מחקר חדש שפורסם לאחרונה במכון המזרח התיכון (MEI) בוושינגטון.
יתמקד בחדשנות במקום בסין? טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh
הבינה המלאכותית מהווה זירה משמעותית של מלחמת השבבים הכוללת שמנהלת וושינגטון מול בייג'ינג, שכוללת חילופי סנקציות, העתקות, עסקאות סיבוביות ופטנטים. תחילת התהליך בממשל טראמפ הקודם, שהשית מכסים על יבוא מסין שהסתכם במאות מיליארדי דולרים בשנה, ובהמשך אסר התקנת מוצרים מתוצרת זרה שמהווים סכנה לביטחון הלאומי במערכות תקשורת אמריקאיות, כחלק מצעד שהתמקד בחברת וואווי - אך לא רק בה. כעבור שנה, חלה החרפה עם איסור ישיר של מכירת שבבים לוואווי.
בניגוד לתחומים אחרים, ממשל ביידן המשיך את הקו של קודמו בנושא והחריף את הצעדים. בספטמבר 2022, בוושינגטון הורו לאנבידיה ול־AMD לעצור משלוחי שבבים מסוימים לסין, וחודש לאחר מכן כבר אסרו על אספקת ציוד ייצור שבבים מתקדמים לחברות סיניות. בתגובה, במאי 2023 הממשל הסיני אסר על חברות סיניות לרכוש מוצרים מחברת מיקרון טכנולוג'י האמריקאית, וחודשיים לאחר מכן הגביל את יצוא היסודות הנדירים גליום וגרמניום, שקריטיים לתעשיית השבבים ולסין יש עצמאות בהם. התוצאה הייתה מחסור בשוק וזינוק של המחירים.
זהו לא היתרון היחיד של סין. לפי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), בין השנים 2023-2014 רשמו הסינים כ־38 אלף פטנטים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, לעומת 6,276 "בלבד" של האמריקאים. מובילי המגמה הם גופים כמו פינג אן, האקדמיה הסינית למדעים וביידו. גם שוק הרכב החשמלי הצומח בסין דוחף את הביקושים למוצרי AI.
במבט צופן פני עתיד, מנסה הממשל של שי ג'ינפינג לייצר עצמאות בתחום השבבים. הושקה "תוכנית אלף הטאלנטים" לגיוס מומחים בתחום, שמציעה הקלות ברכישת דירות ומענקי חתימה נדיבים של 5-3 מיליון יואן (700-420 אלף דולר).
במפרץ נערכים לביקושים
כשבעולם מביטים על מיקומי פוטנציאל הצמיחה ב־AI, מזהים מיד את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות כמוקדי ביקושים. בסוף השנה שעברה הספק מרכזי הנתונים (Data Centers) באיחוד האמירויות ובערב הסעודית עמד על 235 ו־123 מגה־וואט בהתאמה, על פי MEI. זהו הספק נמוך משמעותית ממדינות מערב אירופה, בהן גרמניה עם 1,060 מגה־וואט.
שוק הבינה המלאכותית של איחוד האמירויות ב־2023 הוערך ב־3.47 מיליארד דולר, לפי Grand View Research, אך שיעור הצמיחה השנתי הממוצע שלו צפוי לעמוד על 43.9% החל מהשנה ועד 2030. לצד זאת, ערב הסעודית השיקה בחודש שעבר תוכנית השקעות ב־AI בסך 100 מיליארד דולר.
באמצעות השקעות ענק והסכמים עם חברות בתחום, שתי המדינות המפרציות שואפות לעקוף את המערב. וזה לא נעשה בהכרח בעזרת חברות ענק: בספטמבר האחרון, הסעודים חתמו עם יריבה של אנבידיה, הסטארט־אפ גרוק, על הסכם להקמת מרכז הנתונים הגדול בעולם שמתמחה בעיבוד AI. כעבור כחודש, קרן ההשקעות הסעודית חתמה עם גוגל קלאוד על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת מוקד AI בינלאומי בממלכה.
סעודיה פועלת להקמת מרכז הנתונים הגדול בעולם שמתמחה בעיבוד AI / צילום: Reuters, Jonathan Ernst
באיחוד האמירויות, מתנהלים בשנה החולפת מגעים עם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, על הקמת מתקן ייצור שבבים שיפחית את התלות באנבידיה. לפי הדיווחים, קרן ההשקעות ב־AI של אבו דאבי (MGX) מנהלת את המגעים הממושכים, ואף התעניינה בהשקעה במסגרת סבב הגיוס של החברה.
בדומה לתחומים רבים, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לא שם את כל הביצים בסל אחד. MGX מנהלת, לפי דיווחים, מגעים גם עם בלאקרוק ומיקרוסופט עבור הקמת תשתיות בינה מלאכותית אלטרנטיביות, בהשקעה של 30 מיליארד דולר. במהלך ביקורו בארה"ב בספטמבר, מוחמד בן זאיד דאג לפגוש את המנכ"לים של מיקרוסופט, בלאקרוק ואנבידיה, במטרה לפתח את שיתוף הפעולה בתחום ה־AI. כמו כן, ענקית השבבים הטייוואנית TSMC בוחנת הקמת תשתיות יצור במדינה.
הישג אסטרטגי שכבר הגשימו האמירותים התקבל באפריל, עת מיקרוסופט השקיעה 1.5 מיליארד דולר בחברת ה־AI האמירותית G42, במסגרת צעד שמקנה להם מניות מיעוט ומספק מושב בדירקטוריון לנשיא מיקרוסופט בראד סמית'. עבור צעד שכזה נדרש גיבוי של וושינגטון ואבו דאבי במטרה כי, בין השאר, לא יהיה דלף מידע לסין.
בסיכומו של דבר המגמה צפויה להימשך, ולכן הפיקוח הממשלתי האמריקאי לא צפוי לפחות. מזכירות המסחר מנהלת תוכנית שנועדה להגן על הביטחון הלאומי בעזרת הקניית סטנדרטים גבוהים להגנה על מרכזי נתונים שמאכסנים בינה מלאכותית. בגין הצמיחה בתחום באזור, התבצעה בחודש מאי בחינה מעמיקה של ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית במזרח התיכון, ובממשל ביידן דנו לפני חודשיים בסוגיית הגבלת ייצוא שבבי אנבידיה ו־AMD למדינות מסוימות, כולל התמקדות במפרץ הפרסי.
האקונומיסט: האתגרים של ממשל טראמפ וההשלכות על העולם
בראש הכלכלה הגדולה בעולם יעמוד בקרוב דונלד טראמפ, שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו שינוי עמוק במדיניות הפנים והחוץ של ארה"ב. מגזין האקונומיסט ניתח את האתגרים שצפויים לממשל החדש, ומדגיש שהפער בין רטוריקת הקמפיין למציאות עשוי להיות משמעותי. כך או כך, מבחני מדיניות החוץ צפויים להגיע במהירות.
טראמפ הבטיח לסיים את המלחמה באוקראינה ביום אחד. אם ילחץ על אוקראינה להסכים לאבדן שטחים בתמורה לערבויות ביטחוניות שירתיעו את ולדימיר פוטין, מסביר האקונומיסט, הוא יוכל לחזק את מעמדו ואת אמינות ארה"ב. מנגד, הסכם חד־צדדי שיותיר את אוקראינה פגיעה עלול לערער את מעמד ארה"ב ככוח בינ"ל משמעותי. במזרח התיכון, טראמפ עשוי לנסות להשיג הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אך באקונומיסט מאמינים שהוא יימנע מקידום פתרון ארוך טווח כמו הקמת מדינה פלסטינית.
המבחן הגדול: סין
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר, מודגש בתחקיר, יהיה הטיפול בסין. טראמפ הבטיח מכסי מגן של עד 60% על יבוא מסין, והשאלה האם מדובר בטקטיקת מו"מ או בשאיפה אמיתית לנתק את הכלכלה האמריקאית מזו של סין תתברר ב־2025.
המשימות החשובה ביותר, על פי האקונומיסט, הן רפורמות מקיפות בממשל והשקעה בחדשנות. "שדרוג הממשל והטמעת טכנולוגיות חדשניות כגון AI וביוטכנולוגיה עשויים להיות המפתח להבטחת העליונות הכלכלית והביטחונית של ארה"ב", כך נכתב. האקונומיסט חותם בכך שאם טראמפ באמת חפץ להחזיר את "גדולתה של אמריקה", הפוקוס צריך להיות על טכנולוגיה וחדשנות ולא על מכסים או גינונים פוליטיים. "ההשקעה ב־AI ובטכנולוגיות מתקדמות תעשה יותר מכל דבר אחר כדי להבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ארה"ב", נכתב.
כתבות
ני"ע
