הסוכריה שחברות התעופה הזרות דורשות כדי לחזור לארץ והמחיר שישלם הצרכן

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה השבוע בתיקון לחוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי", על שם יוזמו, ח"כ אחמד טיבי), שנועד להגן על זכויות נוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה ומחייב את חברות התעופה בפיצוי וסיוע לנוסעים שנפגעו, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

● מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות"
● בקרוב: טיסות ללרנקה משדה התעופה בחיפה 

בדיון האחרון בנושא, יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן הבהיר כי יהיה פתוח לשינוי החקיקה אם יידע בוודאות שחברות התעופה הזרות יחזרו לישראל. בשבוע הבא צפויה הצבעה בנושא. מהו התיקון המוצע בחוק, מדוע הוא עשוי לפגוע בצרכנים ומהי עמדת חברות התעופה הזרות?

מהו התיקון המוצע בחוק?

התיקון מציע פטור זמני מתשלום פיצויים כספיים לנוסעים על טיסות שבוטלו עד סוף פברואר 2024, על רקע חוסר הוודאות הביטחונית, לצד צמצום חובת שירותי הלינה לשני לילות בלבד. תקופת ההודעה המוקדמת המזכה בפיצוי תצומצם מ־13 ימים לשלושה בלבד, וחובת מתן כרטיס חלופי לנוסעים תישאר בתוקף, אך תותנה ב"תנאים דומים ככל האפשר".

במסגרת התיקון נדונה הוראת שעה הקובעת כי בין 7 באוקטובר ל־30 בנובמבר 2023, נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי כספי. כך גם נוסעים שטיסתם בוטלה בין 1 בדצמבר 2023 ל־29 בפברואר 2024, וקיבלו הודעה לפחות שלושה ימים מראש. רשות התעופה האזרחית הציעה להרחיב את התקופות הללו כך שיכללו גם את מועדי המתקפות האיראניות והימים שאחרי חיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, שבהם נרשמו שינויים דרמטיים בביקושים לטיסות.

לגבי טיסות עתידיות, מוצע להעניק לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות. בין היתר, ניתן יהיה לצמצם את חובת הלינה במקרה של ביטול טיסה לשני לילות בלבד, ולבטל את הזכאות לפיצוי כספי אם יוכח כי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות. כמו כן, ניתן יהיה לקצר את תקופת ההודעה מראש על ביטול או הקדמת טיסה מ־14 ימים לעד שלושה ימים בלבד.

בהתאם לדרישת הוועדה, חברות התעופה יחויבו להציע לנוסעים כרטיס חלופי ליעד הקרוב ביותר, או מנקודת מוצא קרובה ככל האפשר, כדי לצמצם את הפגיעה. תקנות אלה יוכלו לחול בתקופות חירום, לתקופה מוגבלת של עד 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי הכספי לא תעלה על 45 ימים.

למה החברות הזרות דורשות תיקון לחוק?

בשנה האחרונה חברות התעופה הזרות התקשו לפעול בישראל בשל אי הוודאות והמצב הביטחוני שהקשו על תפקודן התקין. אירועים כמו המתקפה האיראנית באפריל ובאוקטובר אילצו חברות תעופה שפעלו בישראל לבטל טיסות ברגע האחרון, מה שמזכה את הנוסעים בפיצוי סטטוטורי בהתאם לאורך הטיסה ומימון הוצאות נלוות כגון לינה, הסעות ושירותי תקשורת. החברות נשאו בעלויות ועבור חלקן הפעילות בישראל הפכה למסוכנת מדי. התאמת החוק תוכל לסייע להחזיר את החברות הזרות ובכך לסייע בהגדלת התחרות והורדת המחירים הגבוהים שקיימים כיום בגלל חוסר ההיצע. 

מהי עמדת החברות הזרות?

לטענת חברות תעופה זרות שהפסיקו את פעילותן בישראל, החוק נכתב בימי שיגרה וזקוק להתאמה לתקופת המלחמה. בשנה האחרונה פעלו חברות התעופה בישראל תחת אי־יציבות ביטחונית, מה שהוביל לעיכובים וביטולים תכופים. החברות הזרות מדגישות כי החלת החוק במתכונתו הנוכחית בתקופות חירום מגבירה את העלויות ואת הסיכונים הכלכליים עבורן, ומרתיעה מלחזור לפעילות בארץ.

תומכי התיקון מציינים כי התאמת החוק עשויה לסייע בהגדלת התחרות ולהביא להורדת מחירים, שכן היא תקל על חברות זרות להפעיל קווים לישראל ולהתחרות מול החברות המקומיות. עד כה, למעלה מ־15 חברות תעופה הביעו עניין בתיקון החוק, וחלקן אף התבטאו בנושא בגלוי, כגון בריטיש איירווייז, ריינאייר וישראייר. לפי ההערכות, גם וויזאייר, איזי ג'ט ודלתא לוקחות חלק במהלך מאחורי הקלעים.

ישראייר, התומכת גם היא בתיקון, מתמודדת עם גל תביעות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות בשל המלחמה בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל. החברה הצהירה כי אם החוק יתוקן, תתחיל להפעיל טיסות לארה"ב.

אילו דרישות עוד על הפרק?

לצד זאת, ריינאייר דורשת שינויים משמעותיים יותר בהצעה הקיימת. בין היתר, לבטל לחלוטין את חובת מתן כרטיס חלופי לנוסעים שטיסתם בוטלה, בטענה כי המחירים בתקופת החירום עלו לעתים במאות אחוזים לעומת המחיר המקורי, מה שמוביל להפסדים עצומים. החברה גם דורשת שהפטור מתשלום פיצויים יחול לכל תקופת המלחמה, ותומכת בצמצום נוסף של שירותי הלינה או ביטולם לחלוטין במצבים מסוימים.

חברות תעופה אחרות המיוצגות על ידי עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC), מבקשות התאמות מתונות יותר, אך עדיין דורשות שינויים מהותיים. הן מציעות להגביל את עלות הכרטיס החלופי לשיעור מסוים ממחיר הכרטיס המקורי, ולהגביל את החזרי שירותי הלינה ל־100 דולר ללילה. החברות מבקשות גם להאריך את הפטור מתשלום פיצויים עד לסיום המלחמה בפועל. בנוסף, הן מדגישות את הצורך במנגנונים שיפחיתו את החשיפה שלהן לתביעות, לצד תמיכה ממשלתית בכיסוי ביטוחי, בדומה לזה שמוענק לחברות הישראליות.

עו"ד קציר ציינה בפני ועדת הכלכלה, כי אם יתוקן החוק, מספר חברות תעופה הביעו נכונות לשוב לישראל. גם לריינאייר יש תוכנית להחזיר בתוך 60 יום טיסות שיוסיפו לפי הערכות כ־10,000 מושבים בשבוע לאירופה, אם יתוקן החוק. אולם, עו"ד אייל דורון ממשרד ש. הורוביץ המייצג את החברה ציין כי חברות לואו קוסט כמו ריינאייר זקוקות גם לפתיחה מחודשת של טרמינל 1 שנסגר לאחרונה. המעבר לטרמינל 3 מצריך גביית מסי נמל גבוהים יותר (כ־20 דולר יותר), כך שהפרשי העלויות בינן לבין החברות הסדירות מצטמצם.

יו"ר הוועדה ביטן הביע נכונות לתת תמריצים לחברות שפועלות בשגרה בטרמינל 1 כדי שיחזרו לטרמינל 3, כלומר שהמדינה תשלם את ההפרש אם יחזרו. אולם, באגף תקציבים הודפים את הטענות: "תקופה די ארוכה לתוך האירוע, למיטב הבנתנו זה לא אירוע כלכלי. הבעיה היא הצוותים הזרים שמסרבים לחזור לישראל".

איך ישפיע השינוי על הטסים?

מבקרי התיקון מזהירים כי המהלך עלול לפגוע בזכויות הנוסעים ולהפחית את הפיצוי במקרי עיכוב או ביטול. בדיון השתתף גם יוזם החוק המקורי, ח"כ טיבי, שציין כי "יש חברות שניצלו את המלחמה לסחוט את הממשלה, איך זה שאל על המשיכה לטוס אם הבעיה היא בחוק?".

עו"ד אדם לוין ממשרד רפפורט, לוין, ביטון הצביע על פגיעות משמעותיות בצרכנים בתיקון המוצע. לדבריו, בעוד ביטול הפיצוי הסטטוטורי נועד לאזן בין זכויות הצרכנים לבין הבטחת פעילות סדירה של חברות התעופה, הפגיעה בזכות לטיסה חלופית חמורה יותר. לדבריו, צרכנים מסתמכים על זכות זו, והפרתה גורמת לנזק ממשי.

"נוסעים נאלצו לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים מכספם, מתוך הבנה שהחוק מחייב את חברות התעופה להחזיר את ההוצאה. כעת, חברות מסרבות בטענה כי החוק ישתנה, ותיקון רטרואקטיבי יותיר צרכנים עם הוצאות של אלפי דולרים, בניגוד לציפיותיהם. בנוסף, התיקון המוצע מאפשר לחברות להציע טיסות חלופיות מיעדים כמו לרנקה או אתונה, ללא הסדרת מימון ההגעה ליעדים אלה. מצב זה מטיל נטל כספי כבד על הצרכן, שעשוי לשלם אלפי דולרים נוספים, ומעודד חברות להעלות מחירים לטיסות קצרות ליעדים אלה, תוך ניצול הצרכנים".