אושרו בטרומית: "חוק פלדשטיין" והחוק נגד חקירת חברי כנסת

הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את "חוק פלדשטיין" המעניק חסינות לחייל צה"ל שמדליף מידע סודי לראש הממשלה ולשרים. ההצעה אושרה ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים. גופי הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה התנגדו לקידום החוק. 

● "חוק פלדשטיין" עבר בוועדת השרים: האם ישפיע על העמדתו לדין של דובר ראש הממשלה?
● בית המשפט הורה לשחרר את אלי פלדשטיין והנגד למעצר בית
● "הבוס מבסוט": התכתבות יועצי ראש הממשלה לאחר הפרסום ב"בילד"

הצעת החוק המכונה "חוק פלדשטיין" מקודמת על-ידי הקואליציה. ההצעה נולדה לאחר פרוץ פרשת יועץ ראש הממשלה אלי פלדשטיין, עמו הועמד לדין נגד במילואים באמ"ן שהעביר לו ידיעות סודיות ורגישות. השניים מואשמים בעבירה של מסירת ידיעה סודית. פלדשטיין מואשם כי העביר את הידיעה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שדינה עד מאסר עולם. לפי ההצעה, חייל צה"ל שיעביר מידע סודי שלא ברשות לראש הממשלה או לשרים, לא יבצע עבירה פלילית. 

החוק לא צפוי להשפיע על פלדשטיין עצמו, ששימש כדובר ראש הממשלה בנימין נתניהו ומואשם כאמור בהעברת מידע סודי לתקשורת זרה וישראלית ולא לראש הממשלה. עם זאת, החוק רלוונטי לנגד המילואים העומד לדין יחד עם פלדשטיין, שהעביר לו את הידיעות הסודיות בניגוד לחוק. 

ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) אמר בדיון: "הדמוקרטיה שלנו נתונה תחת מתקפה על-ידי דרג פקידותי שחושב שנכון וראוי להסתיר מידע מדרג מדיני שהוא בעל אחריות".

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר: "כל החוק הזה הוא בושה אחת גדולה של ממשלה שלא מצליחה לשים שום דבר על השולחן שנוגע לטובתם של אזרחי מדינת ישראל". 

יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, אמר בדיון: "חברי הקואליציה - בזמן מלחמה בשבע חזיתות מצאתם את החזית השמינית: צה"ל וארגוני הביטחון. החלטתם לשבור את שרשרת הפיקוד בצה"ל, לחתור תחת לוחמי השב"כ, לצפצף על החוק ולעקוף את היועצת המשפטית לממשלה. והחמור מכל - אתם לא מציעים שום דבר כדי לתקן". 

עוד על הפרק: חוק החסינות שיזמה ח"כ גוטליב

בתוך כך, הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את הצעת החוק להגבלת חקירות ותביעות אזרחיות נגד חברי הכנסת, שהוגשה על-ידי ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), נגדה מתנהלת חקירה פלילית בעקבות התבטאויות.

ההצעה, שההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב של 57 תומכים בעד מול 53 מתנגדים, מבקשת לקבוע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת, ולא ידון בית המשפט בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם הכנסת אישרה זאת ברוב של 90 חברי כנסת, ורק במקרים בהם המעשה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידם. הצעת החוק נועדה להגביל את האפשרות לפתוח בחקירות או להגיש תביעות, והיא לא כוללת עבירות של מרמה והפרת אמונים. 

נגד ח"כ גוטליב מתנהלת חקירה, באישור היועצת המשפטית לממשלה, בחשד לחשיפת מידע ביטחוני רגיש. זאת בעקבות ציוצים של גוטליב ברשת X (טוויטר) נגד פרופ' שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד המהפכה המשפטית, ונגד בעלה. ברסלר גם הגישה תביעת לשון הרע נגד גוטליב.

כיום קובע חוק החסינות לחברי כנסת כי חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית בשל הבעת דעה בכנסת או מחוצה לה - אם הבעת הדעה הייתה במסגרת תפקידו. לצד זאת נקבע בחוק כי יש סוגי התבטאויות שלא רואים בהן מעשה שהוא במסגרת מילוי התפקיד - כגון הסתה לגזענות, שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה ותמיכה במעשי טרור.

בחוות-הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שהועברה לוועדת השרים לחקיקה, נכתב כי ההצעה "הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה-פקטו לעיר מקלט המעניקה לחברי הכנסת הגנה כמעט מוחלטת", וכי היא "יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".

הצעת החוק מערערת את עקרונות היסוד של השוויון בפני החוק ואמון הציבור במערכת השלטונית, נכתב בחוות-הדעת. "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי-משקל של שוויון בפני החוק ועיקרון שלטון החוק".

חה"כ טלי גוטליב אמרה היום בדיון: "היחידים שיכולים לקבוע את מסגרת ההגדרה של מה נכלל במילוי תפקיד ומה לא - הם רק חברי הכנסת".

שר המשפטים יריב לוין הוסיף: "הצעת החוק מצביעה על מצב מסוכן לדמוקרטיה, שלפיו מוצרים צעדיהם של חברי כנסת ונבחרי ציבור באופן שרירותי שלבסוף יפגע בכולם פה".

ח"כ גוטליב נדרשה על-ידי היועמ"שית לערוך גילוי נאות. בעקבות כך היא הודיעה כי מתנהלת נגדה תביעה אזרחית, וכי פורסם בתקשורת שנפתחה נגדה חקירה פלילית. היא גם הבהירה כי ההסדר המוצע לא יחול על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או על חקירות פליליות שנפתחו.

מאוחר יותר צפוי להתקיים דיון בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שיזמו חברי כנסת מהקואליציה - מהליכוד, הציונות הדתית, יהדות התורה ועוצמה יהודית. הדיון יתקיים תחת הכותרת "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועמ"שית המונעים שיתוף-פעולה יעיל".