היועמ"שית: על הממשלה להחליט בהקדם לגבי ועדת חקירה ממלכתית

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הגישה הערב (ד') את תגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ על־ידי בני משפחות שכולות, משפחות חטופים וארגונים חברתיים, בדרישה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. היועמ"שית קבעה כי ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים בחוק" לחקירת האירועים, וכי הממשלה חייבת "לקיים דיון בנושא בהקדם ולקבל החלטה סדורה".

● כך הפסידה הקואליציה בגיוס רוב לקיים דיון בהדחת היועמ"שית
● אושרו בטרומית: "חוק פלדשטיין" והחוק נגד חקירת חברי כנסת
● בג"ץ דחה את העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות בזמן העדות

בתגובתה, כתבה היועמ"שית כי "אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית. הדבר נדרש, בין היתר, לשם מניעת הישנות אסון לאומי". בהרב־מיארה מותחת ביקורת מרומזת על מדיניות הממשלה לחמוק מהכרעה בנושא, וקובעת כי "קיים קושי בדחייתו למועד לא ידוע".

עוד התייחסה היועמ"שית לביקורת שהחל לבצע מבקר המדינה, בה היא רואה הצדקה נוספת לצורך בדבר קבלת החלטה על הקמת ועדה ממלכתית. לדבריה, "'העלאת ההילוך' בכל הנוגע לביקורת ביחס לגופי הביטחון בנקודת הזמן הנוכחית, עלולה ליצור כפילות ולפגום באפקטיביות של ועדת חקירה ממלכתית, ככל שיוחלט על הקמתה. על כן, הדבר מחדד את ההכרח בהבאת הנושא לדיון בממשלה בהקדם".

לעמדת היועמ"שית, אין עוד מקום להמתין לסיום המלחמה. העובדה כי לא ידוע מתי תסתיים המלחמה, והמצב בו מבקר המדינה כבר בודק את הנושא, "מטים את כף המאזניים בעת הזו, לטובת הידרשות הממשלה לסוגיית הבדיקה המערכתית", כך כתבה. היועצת הוסיפה כי "העיכוב בדיון בממשלה על שאלת הקמת ועדת החקירה הממלכתית, עומד בסתירה לצורך לקבוע גבולות גזרה בהקדם האפשרי".

היועמ"שית: מנגנון חקירה ישראלי עצמאי יסייע בזירה הבין־לאומית

היבט נוסף עליו הצביעה היועמ"שית, הוא היכולת להתמודד באמצעות ועדת חקירה ממלכתית עם מצבה של ישראל בזירה הבין־לאומית; זאת, במיוחד לנוכח הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הבטחון לשעבר, יואב גלנט, על־ידי בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג.

היועצת ביקשה לפרט את עמדתה בנושא בפני השופטים בדלתיים סגורות, ובשלב זה ציינה כי "יש בכוחו של מנגנון חקירה ישראלי עצמאי ובלתי־תלוי להעניק כלי חשוב להתמודדות עם הסיכונים המשפטיים בזירה הבין־לאומית, הן בבית הדין הפלילי הבין־לאומי והן בפורומים משפטיים אחרים".

עמדתה של בהרב־מיארה מגיעה על רקע הפרסומים לפיהם נתניהו, המתנגד מאז תחילת המלחמה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ופועל לטרפדה, מקדם יוזמה משלו להקמתה של ועדת חקירה בשליטת פוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה. זאת, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, אשר חבריה מתמנים על־ידי נשיא בית המשפט העליון.

לנוכח התנגדותו הנמשכת של נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית, בספטמבר האחרון, הודיעה לו היועמ"שית על הסכמתה לאפשר לו ייצוג נפרד בעתירות בנושא. במכתב ששיגרה אז בהרב־מיארה לנתניהו, כתבה כי הציגה בפניו בעל פה ובכתב את עמדתה, כי חשוב שחקירת המלחמה תתבצע ב"עצמאות מקצועית מלאה", ו"בניתוק מלא מכל אפשרות של השפעה זרה".