מיסוי הרווחים הכלואים: הפשרה החדשה שעל הפרק

אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שמקדם משרד האוצר במסגרת תקציב 2025 וחבילת הגזירות הצמודה לו הוא מיסוי הרווחים הכלואים. בקצרה: חברות פרטיות ייאלצו לשלם מס על רווחים לא מחולקים. המטרה היא לגרום להן להוציא החוצה את הרווחים שצברו, ולשלם עליהם מס, במקום להשאיר אותם "כלואים" בתוך החברה. זאת תוך ניסיון לא לפגוע בחברות שבאמת צריכות את הכסף לפעילות העסקית שלהן.

● האוצר מנסה להציל את התוכנית השאפתנית ביותר של תקציב 2025 
● מקום רביעי בעולם: מכירות החברות הביטחוניות הישראליות זינקו ב-15%
● דוח חדש מגלה: עד כמה החות'ים באמת פגעו בישראל?

מדובר במבנה משפטי סבוך ומורכב שגובש על ידי צוות בראשות מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, אך כזה שנמצא בלב צעדי ההתכנסות שמתכננת הממשלה. באוצר צופים כי כבר ב-2025 המיסוי יניב לקופת המדינה 10 מיליארד שקל - מעל רבע מסך הגזירות והקיצוצים בתקציב. וגם בשנים שלאחר מכן מדובר במיליארדים לא מבוטלים.

אלא שבמגזר העסקי תקפו בחריפות את התוכנית ויצאו למאבק. הטענה המרכזית היא שהמהלך עומד בסתירה עם אחד העקרונות החשובים של מיסוי חברות בישראל - המיסוי הדו-שלבי. בימים אלה ההצעה נידונה בוועדת הכספים של הכנסת, בראשותו של משה גפני.

כעת ייתכן כי המחלוקות בדרך לפתרון. פשרה חדשה, שהוצעה ע"י משתתפי פורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן, עשויה לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות שהטרידו את האוצר מצד, ולהקל על גורמים במגזר העסקי מנגד. אנשי האוצר ונציגי המגזר העסקי מקיימים באופן שוטף מגעים לפשרה, בניסיון להגיע עם הסכמות לוועדת הכספים שדנה בימים אלה בחקיקה על הרווחים הכלואים.

הפשרה נשענת על עיקרון הפשטות ועיקרון המיסוי הדו-שלבי

מהי הפשרה שעל הפרק? בפורום שהתקיים ברייכמן בתחילת חודש נובמבר התנהל דיון בהשתתפות נציגי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה - ביניהם פרופ' אבי שמחון, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, סגן הממונה על אגף התקציבים כפיר בטאט והממונה על הכנסות המדינה מיכאל אסולין.

הדיון התמקד בהצעת האוצר לחייב במס נוסף של 2% את רווחיהן המצטברים של חברות פרטיות, שלגישתו צוברות רווחים שלא למטרת השקעות ריאליות: או בשמם האחר, "חברות ההחזקה הפרטיות" (חברות מעטים). חברות אלה משמשות, לטענת האוצר, את בעלי המניות היחידים שמחזיקים בהן ככלי לביצוע השקעות ללא תשלום המס המלא. המס המלא, אליו מכוון משרד האוצר, הוא השלמת מס הדיבידנד בשיעור של 33% על הרווח הצבור בחברות אלה, שלגישתו נדחה במקרים רבים באופן פרמננטי. אגב, רווח זה עד לחלוקתו, מחויב במס חברות בשיעור של 23% בלבד (שלב המיסוי הראשון).

במסגרת הפורום ולאחריו נערכו פגישות שכללו גם את נציגי האוצר ורשות המסים, ובהן הוצעה חלופה על ידי שניים ממשתתפי הפורום, אייל הירדני וניר הלפרין, לפיתרון בעיית דחיית המס הפרמננטית של מס הדיבידנד בחברות מסוימות, כדוגמת חברות ההחזקה הפרטיות. ההצעה נשענה על שני עקרונות - עיקרון הפשטות ועיקרון המיסוי הדו-שלבי.

ההצעה החדשה קובעת כי חברת מעטים אשר תחלק מידי שנה 5% מרווחיה הנצברים לצרכי מס לא תחוייב במס הנוסף של 2%. בלי סייגים ובלי חישובים מורכבים.

שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, אשר שימש חבר הוועדה המייעצת לרשות המסים ליישום סעיף 77 לפקודה, וניר הלפרין, מרכז לימודי המסים בחוג לחשבונאות ברייכמן, מסרו כי "אנו סבורים שחלופה זו תאומץ על ידי רובן ככולן של החברות הפרטיות, תימנע חיכוך בין המגזר העסקי לרשות המסים, תיפתור את בעיית דחיית המס הפרמננטית ותכניס לקופת האוצר כספי מס רבים ובהסכמה רחבה".

להערכתם, חרף הפשרה לא תהיה פגיעה בתקציב המדינה ובהכנסות הצפויות. גם אם הצעת הפשרה תתקבל, סביר להניח ששיעור החלוקה השנתי יעלה מעל ל-5% לדרישות האוצר.